שכונת הארגזים תל אביב
צילום: גוגל מאפס

גרים בשכונת הארגזים בתל אביב? יכול להיות שבקרוב תקבלו 4 מיליון שקל

הוועדה המקומית מנסה לעשות סדר בשכונה: חלקה הדרומי יעבור מהפך. כמה עולה שם דירה, מה יקבל מי שיפונה והאם יהיו כאלה שיפונו ללא פיצוי?
איציק יצחקי | (1)

שמה של שכונת הארגזים בתל אביב הפך בשנים האחרונות למושג שנקשר לחריגות בנייה - זו הסיבה שבגללה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב בשנה שעברה את התכנית המפורטת לפנות בנייה בלתי מוסדרת והקמת שכונת מגורים חדשה. הוועדה היא רצתה להרחיק את צמודי הקרקע שנבנו בצורה לא חוקית, לאפשר פיצוי הולם לדיירים שמגיע להם פיצוי על פי חוק ו"ליישר את השטח". הדיירים המעטים ש"השתלטו" על שטחים שלא כחוק - יפונו.

כשאנחנו כותבים לא כחוק, אנחנו מתכוונים לכך שעברו שנים רבות מאז שהתושבים תפסקו סוג של בעלות על הקרקע, חלקם מאז קום המדינה, אבל הסיפור המשפטי נמשך כבר משנות ה-90'. הוא נוגע בעיקר לחלק הצפוני של השכונה (חלק מהצד הדרומי של השכונה הוסדר, דרך בניית מגדלים חדשים והסכם פינוי), הממוקמת בין שכונת עזרא במערב, שכונת לבנה במזרח ומדרום לשכונת התקווה.

מחירי הדירות בשכונת הארגזים שונים לחלוטין מדירות התמורה. רוב הדירות באזור ישנות ואם נתקלתם בדירות ישנות במחיר גבוה, דעו כי זה בשל הפוטנציאל התכנוני שלהן והאפשרות שיהפכו לחלק מפרויקט פינוי בינוי.

אחד הפרויקטים שלפיו אפשר היה לייצר עסקאות השוואה ולהבין את המחירים של דירות חדשות באזור, הוא פרויקט פארק תל אביב. המחירים של הדירות החדשות (שימו לב, הן נמצאות בחלק הדרומי של השכונה, ולא הצפוני, אבל ההערכה היא שמדובר במחירים שישקפו את המחירים בפרויקט החדש) נעים סביב 30-31 אלף שקל למ"ר. המחירים בדירות הקטנות, 3 חדרים, גבוהים יותר - סביב 37 אלף שקל למ"ר לדירות בהקמה, ולפי נתוני השנה האחרונה, בין 34-35 אלף שקל למ"ר בדירות יד שנייה (שאוכלסו בשלבים מוקדמים של הפרויקט ונמכרו).

התכנית החדשה (פינוי-בינוי) קובעת זכויות בנייה לכמעט 1,700 דירות, כ-10% מהם להשכרה ותהיה מדורגת: תחילה יפונו המבנים הקיימים, הדיירים הבאים יקבלו מנגנוני סיוע ועוד. בגדול, אפשר לומר כי הזכאים לפיצוי נחלקים למספר קטגוריות, אבל רובם יקבלו, בהתאם להסכם שנחתם בשנות ה-90', דירות 4 חדרים מרווחות ופיצוי של 200 אלף שקל.

על פי ההסכם, מי שלא קשור להסדר הקודם ישלם על הדירה כמה מאות אלפי שקלים, כשרוב בעלי הדירות החדשות ישלמו בין 700 אלף שקל ל-1.2 מיליון שקל. כלומר, אפשר להניח בזהירות כי הדיירים שיקבלו דירות 4 חדרים חדשות, יקבלו דירות ששוויין נע סביב 3.85-3.9 מיליון שקל ויחד עם הפיצוי מדובר ביותר מ-4 מיליון שקלים.

עסקאות של דירות חדשות באזור שכונת הארגזים (פארק תל אביב ואזור רחוב שתולים):

125 מ"ר, 5 חדרים, קומה 9 - 3.75 מיליון שקל (30 אלף שקל למ"ר).

77 מ"ר, 3 חדרים, קומה 15 - 2.4 מיליון שקל (31,168 למ"ר).

80 מ"ר, 3 חדרים, קומה 11 - 2.74 מיליון שקל (‏34,187 ‏למ"ר).

100 מ"ר, 4 חדרים, קומה 9 - 3.15 מיליון שקל (‏31,450 ‏למ"ר).

89 מ"ר, 3 חדרים, קומה 5 - 2.82 מיליון שקל (31,685 למ"ר).

עסקאות של דירות ישנות (שנות ה-60-80) בשכונה:

תשרי 70, 112 מ"ר, 6 חדרים, קומה 1 - 4.65 מיליון שקל (‏41,517 ‏שקל למ"ר).

שתולים 23, 48 מ"ר, 2 חדרים, קומה 2 - 1.8 מיליון שקל (‏37,500 ‏למ"ר).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרית 24/11/2024 18:52
    הגב לתגובה זו
    30שנה מחכים וסובלים
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.