הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן
מאקרו כלכלה

למה מחירי הסחורות מזנקים?

איזו אסטרטגיה של הפד גורמת לתשואות על האג"ח להישאר באזור 1.6% ומה קורה למחירי הבתים בארה"ב
אמיר כהנוביץ | (3)

מחירי הסחורות החקלאיות ממשיכים לזנק, בעיקר משיבושים בצד ההיצע, כשאחד ההסברים החריגים (מלבד מזג אויר קיצוני באזורים קריטיים ושיבושים בהובלה) הוא העדפה של מובטלים בדרגות שכר נמוכות להתפרנס ממענקי אבטלה נדיבים.

כך קורה שלמרות נתון גבוה יחסית של דורשי מענקי אבטלה (נתון מעודכן יפורסם היום) שורה של מקומות עבודה נאלצים להציע מענקי חתימה גדולים כדי למשוך עובדים, בניהם בארה"ב רשת רויאל פארמס, סניפים מסויימים של מקדונלדס ועוד. הנשיא ביידן חזר ותיאר אתמול בין היתר את תכנית התשתיות שלו, כשלדבריו מיועדת בעקיפין לתמוך בשכבות החלשות, כשלדבריו 90% מהמשרות שיווצרו ממנה לא ידרש תואר אקדמי. בתנאים הנוכחיים ספק בכלל אם אלה יסכימו לעבוד אצלו.

בעוד בארה"ב הכסף נשפך (ויתבטא מחר גם בנתון הכנסות משקי הבית שצפוי שזינק בשנה האחרונה ב-20%), במדינות עניות המצוקה גדלה, אם בגלל חוסר יכולתן לגשת לחיסונים (בולט בהודו) או בגלל הזינוק הדרמטי במחירי המזון וחוסר היכולת הפיננסית של ממשלות לעזור. מזון הוא מרכיב גדול בסלי הצרכנים באסיה, מה שצפוי להקטין את כח הקניה של האסיאתיים למוצרים אחרים.

במערב, כולל בישראל, מזון הוא לא רק חלק קטן בסל ההוצאה אלא שגם רכיב הסחורות החקלאיות בתוך מחירי מוצרי המזון קטן (פתאום מרווחי השיווק הגבוהים בישראל באים טוב). האמריקאים, כמו הישראלים, לא חווים עליה משמעותית במחירי המזון וממשיכים להרגיש טוב יותר. אתמול פורסם כי הגרעון המסחרי בארה"ב התרחב בחודש מרץ לשיא חדש של 90.6 מיליארד דולר, בעיקר בשל קפיצה ביבוא מוצרי צריכה ב- 64.9 מיליארד דולר. לא מעט מוטרדים מהפערים המתרחבים הללו וממצוקת המזון וחוששים מתסיסה חברתית, כדוגמת אלה שהובילו למהפכה הצרפתית, לתסיסה במערב בשנות ה-40, לתסיסה ברוסיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ולאחרונה עם האביב הערבי ב-2010-11. קרן המטבע כבר הצביעה על כך בעבר כסיכון העיקרי לשנים הבאות.

הפדרל רזרב התייחס אתמול לסביבת האינפלציה ותיאר ש"עלתה, ומשקפת בעיקר גורמים חולפים". מחר יפורסמו בארה"ב נתוני מחירי הצריכה (PCE) שאכן צפוי שעלו משינוי שנתי של 1.6% ל-2.3%, ושמחירי הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-1.8%. יעניין אגב לראות מה קורה שם עם מחירי השכירות, לאחר שאתמול פורסם שמחירי הבתים זינקו בשינוי השנתי המהיר ביותר מאז 2006, ב-12%! על רקע הערכות לזמניות האינפלציה ולאור דברי הפד כי הוא עדיין "רואה סיכונים לתחזית", יו"ר הפד, פאואל, שב והדגיש כי לא הגיע אפילו הזמן לדון בהקטנת תוכנית הרכישות (שלב מקדים להעלאות ריבית). כלכלנים מעריכים כי דיונים בנושא כן יתחילו סביב יוני, אולי בסימפוזיון בג'קסון הול, והצמצום יתחיל בפועל בתחילת 2022. בישראל, נזכיר, הנגיד רמז על הקיץ כמועד אפשרי לתחילת הדיונים, כשבסתיו תחילת הצמצום, כלומר מתכנן להקדים את הפד (הסתיו בישראל מסתיים ב-21 בדצמבר):

הצפי להתקפלות מוקדמת יותר של בנק ישראל מתכנית ההרחבה המוניטרית (לעומת הפד) תומכת בשקל. תוסיפו לזה את הנתונים על גרעון הסחר המתפתח בארה"ב שתומך בהיחלשות הדולר הרי שילוב כוחות להתחזקות השקל.

התעקשות הפד לדבוק באסטרטגיית יציאה איטית מאפשרת לתשואות האג"ח הנומינאליות להישאר יציבות יחסית, אלה ל-10 שנים סביב 1.6%. אך עליית מחירי הסחורות דוחפת למעלה את ציפיות האינפלציה וכך למטה את הריביות הריאליות. ירידת הריביות הריאליות חוזרת לתמוך בכלכלה ובשוקי המניות בפרט. כלכלני JPMorgan קראו אתמול ללקוחות שלהם בעקבות מדיניות הפד לשבת על מניות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רק מזומן 30/04/2021 15:58
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה כבר כאן.מוירי דיור מחירי מזון .מחירי דלק.מחירי רכיבים אלקטרוניים
  • 2.
    אולי בגלל שהדולר יורד בערכו, נראה שמחירי הסחורות עולים? (ל"ת)
    רבקה 29/04/2021 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראל 29/04/2021 21:27
    הגב לתגובה זו
    באופן אמיתי
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.