עמית דובקין
צילום: יח"צ

מהפכה כלכלית או פיאסקו? אלו האתגרים של תכנית מטרו 2030

אין ספק שמדובר באחד האתגרים הגדולים ביותר, הכלכליים, החברתיים ובכלל, של מדינת ישראל במהלך 70 שנות קיומה. האם תנסוק או שתצטרף לתכניות ענק שאופסנו?
עמית דובקין | (1)

תכנית בסדר גודל של מטרו 2030 לא היתה מאז קום המדינה, כולל המוביל הארצי וחוצה ישראל. מדובר בתכנית ענק גם בקנה מידה בינלאומי שיושקעו בה כ-150 מיליארד שקלים על פני 12 שנים וכוללת בתוכה 3 קווים מטרופולינים, מטרו 1, מטרו 2 ומטרו 3, באורך כולל של כ-140 קילומטרים ועם 109 תחנות שיגיעו לעשרות ערים ורשויות מקומיות בכל רחבי "מדינת תל אביב", מרעננה וכפר סבא בצפון ועד לנס ציונה ורחובות בדרום ומראש העין במזרח ועד לתל אביב במערב.

מול תכנית הענק הזו גם הקווים האדום, הירוק והסגול של הרכבת הקלה מתגמדים, כמו גם חוצה ישראל, והכוונה היא גם לממשק סוף סוף את כל מיליוני הישראלים התקועים בפקקים במטרופולין מידי בוקר, לייצר מנוף עסקי ותעסוקתי לא רק לעיר העברית הראשונה, אלא גם לערי הלוויין וערי המעטפת במעגל השני והשלישי, וגם, בהתאמה, לקרב בסופו של דבר את הפריפריה אל מרכז הארץ ולהיפך. לשם תכנית זו גייס משרד האוצר את מיטב המשאבים, כולל חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, כולל גם מעורבות משרד ראש הממשלה ומשרד התחבורה.

ללא ספק מדובר בתכנית בעלת פוטנציאל רב, אולם בד בבד "מטרו 2030" מעוררת מספר נקודות לדיון:

1. מנין יגויס הסכום העצום הזה? האם באמצעות הטלת מס ישיר על אזרחי מדינת ישראל, לחלופין רק על תושבי גוש דן או שמא באמצעות הגדלה ניכרת, ואולי מסוכנת, של הגרעון הממשלתי? מדובר, יש לזכור, בסכום שהמהווה כ-40 אחוזים מתקציב המדינה השנתי והינו יותר מכפליים מתקציב הביטחון.

2. איך ניתן, אם בכלל, להתגבר על המכשולים הביורוקרטים ולקדם תכנית שכזו תוך פרק זמן כה קצר? הלא פרויקט קטן לאין שיעור, דוגמת הקו האדום של הרכבת הקלה, מתאחר בכחמש שנים לפחות לעומת לוח הזמנים המקורי והקווים הירוק והסגול עודם נמצאים על שולחן המתכננים. והלא כל מקטע קטנטן שנח בכביש חוצה ישראל, הופך לחגיגה לאומית. האם, אכן, פרויקט שכזה מתאים הן למנטליות הביצועית המייגעת והן למבנה הסטטוטורי של מדינת ישראל?

3. התרחיש של עימות קולוסאלי בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי נראה סביר ביותר, ובמיוחד לאור העובדה ששלושה משרדי ממשלה מרכזיים שרטטו קווי מטרו החוצים עשרות רבות של צירי תנועה ראשיים ורחובות בשורה ארוכה של ערים ורשויות, וזאת ללא תיאום איתן על כן צפויה, מן הסתם, התנגדות של ראשי ערים, מהנדסי ערים וכו'.

4. צפויה התנגדות רבתי של תושבים המתגוררים בסמיכות לקווי המטרו החדשים, אשר יחששו הן מרעשים ומטרדים סביבתיים והן מהאפשרות שערך רכושם יירד.

יהיו, לעומת זאת, לא מעט יתרונות ל"מטרו 2030":

1. התכנית צפויה להקטין משמעותית את הפקקים בערי גוש דן המורחב, ובמיוחד בשעות העומס המתארכות והולכות ולשפר את הממשק בין כל הערים.

2.  היא תשפר מאוד את הממשק בתוך הערים עצמן ועשוי להקל גם על בעיות החנייה ועל הצורך להחזיק שתי מכוניות למשפחה, כפי שקורה כיום.

3. היא עשויה דווקא להשביח  את ערכי הנדל"ן, לעתים משמעותית, ובמיוחד בבניינים הממוקמים במרחק עד 5-10 דקות הליכה מתחנות הרכבת.

4. היא תמנף את הפוטנציאל העסקי לכל אורך הקווים והרדיוס הליכה מהם, וזה כולל לא רק את תל אביב וערי גוש דן ה"גרעיני"(רמת גן, גבעתיים וכו') אלא גם ערי לוויין מרוחקות יותר דוגמת כפר סבא, רעננה, ראש העין, נס ציונה, רחובות וכו'.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

5. מבחינה סביבתית אין ספק שהיא תקטין משמעותית את רמת הזיהום.

6. היא תהווה פוטנציאל מינוף משמעותי לצמיחת המשק הישראלי בכלל.

לסיכום, אין ספק שמדובר באחד האתגרים הגדולים ביותר, הכלכליים, החברתיים ובכלל, של מדינת ישראל במהלך 70 שנות קיומה, ומסקרן יהיה מאוד לראות בשנים הקרובות האם גלגלי התכנית יוצאת הדופן הזו ינועו, או שמא היא תצטרף, שלא בטובתה, לתכניות ענק שאופסנו במחסן דוגמת פרויקט הלביא, עיר ימים, הרכבת התחתית בתל אביב ותעלת הימים. אכן, ימים יגידו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האשם תמיד 16/12/2018 09:53
    הגב לתגובה זו
    התכנית לא תקטין עומסי התנועה אלא תעצור ההחמרה ועל כל אחד שיחשוש מירידת כרך כתוצאה מרעש יהיה קונה שיראה בזה עליית ערך בגין נגישות ולסיכום השקעה בתשתיות מסייעת בצמיחה ארוכת טווח ומצדיקה אפשרות שימוש בכספי קרן העושר
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: