גדי גליקברג
צילום: הדס אלדר

אל תמהרו להספיד את הביטקוין

בניגוד למניות, בעוד שערי המטבעות הדיגיטליים יורדים, גיוס הכספים בתחום הקריפטו מרקיע שחקים. היכונו לשלב הבא // דעה

גדי גליקברג | (4)

הכותרות האחרונות בתחום הקריפטו נראות קודרות למדי. סוכנויות הידיעות מדברות על "מרחץ הדמים של הביטקוין", ואחרים ממהרים כבר להספיד את כל תחום המטבעות הדיגיטליים יחד איתו. ובכן, הגיע הזמן לעשות קצת סדר.

אתר 99Bitcoin אוסף כבר מספר שנים הספדי ביטקוין מהתקשורת העולמית. מאז 2013, פורסמו לפי הספירה הזו, יותר מ-300 כאלה, המתחלקים בין כל אחת מהבועות שפקדו את הענף. וכן, המחזוריות הזו כבר נצפתה. בביטקוין היו עד היום שלוש בועות גדולות: ב-2013, ב-2014 וב-2017, כאשר דווקא הקודמות הקפיצו את ערך המטבעות השונים באחוזים גבוהים יותר מהבועה שחווינו כולם בסוף 2017.

אבל ההסתכלות על שערי המטבעות הדיגיטליים כאילו היו שערי מניות, מוטעית מיסודה, שכן כאשר שערי מניות נופלים בחדות, הם אמורים לשקף ירידה בהשקעות ובפעילות, ודעיכה כללית של החברה שמניותיה יורדות.

אבל בתחום הקריפטו המצב הפוך. בעוד שערי המטבעות יורדים, גיוס הכספים בתחום מרקיע שחקים. על פי הערכות איגוד הביטקוין הישראלי, רק בישראל פועלים למעלה מ-40 סטארט אפים מהתחום שגייסו סכומים של מיליוני דולרים על מנת לפתח טכנולוגיה הקשורה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. מהנדסים ומתכנתים שפועלים בתחום הקריפטו לא נשארים יום אחד ללא עבודה - החברות מחזרות אחריהן ללא הרף, ומגייסות אנשים איכותיים בכל העולם.

חברות בינלאומיות בתחום פותחות מרכזי פיתוח כאן בישראל ומגייסות לא רק את הכישרונות אלא גם את אלה שאפשר להכשיר לעבודה בתחום המטבעות הדיגיטליים. חברות המפתחות חומרה בתחום מוכרות ציוד ללא הרף והתורים לא מצטמצמים. האם כך נראה מרחץ דמים? האם כך נראית קריסה? ובכן, לא.

ענף הקריפטו הוא האבולוציה של הרשת

אם בשנות האלפיים אימצנו את האינטרנט, ועשור לאחר מכן התווספה מהפכת הקוד הפתוח, הקריפטו הוא החיבור של העולם המוניטרי אל שתי המהפכות הללו. וככזה, הגודל הפוטנציאלי שלו הוא בלתי רגיל. לכן, טבעי שתהייה התלהבות בדרך ושגם היא תשקע מידי פעם.

לעוסקים בתחום, הרגיעה הזו טובה ומאפשרת להכשיר את האנשים שגייסנו בחופזה בתקופת הבועה, לקצר תורים אספקה של חומרה ולפתח את השלב הבא, המתבקש, בהתפתחות של המטבעות הדיגיטליים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למעשה, גם בעבר תקופות השפל היו התקופות הטובות יותר - זה הזמן שבו ניתן להתמקד בפיתוח הטכנולוגיה, בניסויים שונים, בחיזוק המערכת ובעיקר לפעול בשקט ובעקביות כדי לפתח את השלב הבא. לא צריך להיבהל. חשוב להסתכל על הנתונים היסודיים של התחום: ההשקעות, ההעברות, כמות העניין, ולהבין, שזה לא הסוף, אלא רק ההתחלה.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בעל חזון 12/07/2018 17:28
    הגב לתגובה זו
    הקריפטו יגיע בצורה זאת או אחרת. זאת הדרך היחידה להיפטר מגופים רקובים של ממשל וחברות ענק. ביט קויין כנראה ימות אבל, בטוח יבוא משהו אחר במקומו
  • 3.
    אורי 12/07/2018 15:23
    הגב לתגובה זו
    הכותב מייחל לעליה בערך של הסחורה שהוא מנהל ואני משער גם מושקע בה. זה לא רציני חבר'ה..
  • 2.
    יאיר 12/07/2018 11:26
    הגב לתגובה זו
    בהתאם, הוא מפזר ססמאות חסרות תוכן. במציאות העובדות הפוכות לחלוטין כפי שאפשר לראות מחיפוש זריז בגוגל.
  • 1.
    יונתן 12/07/2018 11:19
    הגב לתגובה זו
    חברות מגייסות עובדים ומפתחות פרוייקטים הקשורים בבמטבעות קריפטוגרפיים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין במיליארדי דולרים כשבופעל ההתכנות הכלכלית תתגלה כאפסית. דה פאקטו רק אומר שהבועה הגיעה כבר לרמות הכי גבוהות - מי שחשוף אליה זה כבר לא רק המשקיעים הקטנים אלא חברות ענק וכמעט כל שוק ההייטק. אני לא יודע מי יהיה הראשון להתפכח ולהבין שבלוקצ'יין הוא בעצם גוגל שיט מתוחכם אבל כשזה יקרה כל הבורסות בעולם ירגישו את המפלה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.