משחק סכום אפס: מלחמת ההישרדות של מעמד הביניים
הנטייה השולית שלנו לצרוך עולה ככל שהמעמד הכלכלי שלנו יותר נמוך; דור חדש מסרב להמשיך לשלם מחיר כבד ומערער את המשוואה
בעלי חברת שעוני היוקרה קרטייה השמידו לאחרונה סחורה בשווי חצי מיליארד דולר, ממש כמו שהחקלאים משמידים עגבניות ותוצרת עודפת נוספת, רק כדי לא להפר את חוקי ההיצע והביקוש ולשמור על מחירם בשוק? מפתיע. חשבתי שחוקי ההיצע והביקוש לא חלים על מותגי על בחוג הסילון.
מוזר, חשבתי שיש בעולם שכבה דקה של אנשים, אותו אלפיון עליון בתוך המאיון העליון, שמשוחררים מכל אילוץ כלכלי ומרשים לעצמם לקנות מה שבא להם, ללא קשר למחיר. הם הרי המנצחים הגדולים של הניאו-ליברליזם שמפלה אותם לטובה, כיון שהוא רואה בהם גורמים מחוללי צמיחה, שבתורה תחלחל למטה דרך שרשרת המזון הכלכלית, לכיסו של כל אחד מאיתנו.
רק לאחרונה טראמפ נתן להם ולתאגידים הגדולים שבשליטתם הטבת מס ענקית, חסרת תקדים, כיוון שמעל 83% מההטבות הגלומות ברפורמת המס שלו, מגיעות לכיסם ובקביעות, בעוד בני האנוש הרגילים קיבלו רק פירורים, וגם הם עם תאריך פג תוקף, שאחריו ישלמו יותר מס.
מעמד הביניים כעמוד התווך של הצריכה הפרטית
ההסבר הראשון ל"מצוקה" של יצרני קרטייה נעוץ בכך שהם לא בונים על האלפיון העליון, אותו כבר יש להם בכיס. הם בונים על האמביציה ועל ההצלחה הכלכלית של מעמד הביניים, שקורע את עצמו כדי להגשים את החלום האמריקאי, ושגבוה ברשימת הקניות שלו מופיעים מותגי על שהוא מתכנן לקנות אם יצליח, כדי להוכיח לעצמו ולסביבתו שהוא באמת מצליחן, שהוא עשה את זה.
- מעמד הביניים שוקע בחובות - וזה מתחיל לערער את הכלכלות
- השפעת המחסור באג"ח הממשלתיות על כספי הפנסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לי חבר שעבד בסוכנות מכוניות פורש בפתח תקווה (נסגרה מאז). והוא סיפר לי על האנשים הפשוטים, שהצליחו באקזיט גדול ובאים בסנדלים תנ"כיות לקנות להם ולאשה מכונית ב-1,000,000 שקל כל אחת. אלא שמעמד הביניים בכל העולם המערבי מתכווץ ונמצא במלחמת הישרדות. הוא עובד יותר ויותר קשה, מקריב את בריאותו, זוגיות, הורות, שעות פנאי ומה לא, רק כדי לא ללכת אחורה ולהתדרדר מבחינה כלכלית-חברתית. למה? כי הוא נמצא במסלול שכולו עליות ומהמורות, עם רוח נגדית חזקה, שנקרא ניאו-ליברליזם.
ככה זה שהטבע האנושי החמדן, האגואיסטי, מאלץ את האלפיון העליון לדבוק בשיטה כלכלית אכזרית שמתנהלת במתכונת של משחק סכום אפס, בו הרווח של צד אחד (שלהם) הוא בהכרח על חשבון הצד השני (שלנו). במקום להסתפק בניצחון בנקודות, הם שולטים על המערכת הכלכלית-חברתית-תקשורתית-פוליטית שמאפשרת להם לנצח את מעמד הביניים ואת השכבות החלשות בנוק אאוט מהדהד.
אני כמובן לא מאשים אותם, כי סביר שלו הייתי במקומם הייתי נוהג כמותם, כיון שגם אני רוקד לצליל של אותו חליל, של אותה תוכנת ניהול אינדיבידואלית שדוחפת אותנו לנהוג כפי שאנו נוהגים זה כלפי השני, ופשוט לא לספור אף אחד ממטר, אלא רק אם יש לו משהו שאנו רוצים ממנו. בקיצור, יש פחות אנשים שיכולים להרשות לעצמם שעוני קרטייה.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
ידוע כי הנטייה השולית שלנו לצרוך עולה ככל שהמעמד הכלכלי שלנו יותר נמוך. אסביר בדוגמא: כמה שעוני קרטייה נוספים יכולים ג'ף בזוס מאמזון, או צוקרברג מפייסבוק לקנות לעצמם? תוספת הרווחים שלהם לא מופנית לצריכה, אלא להשקעות חכמות ולמקלטי מס וכדומה. אבל אנחנו, מעמד הביניים, נוהגים לצרוך את מרבית תוספת ההכנסה שלו, ולכן עמוד התווך של הצריכה הפרטית אינם חברי האלפיון העליון, אלא דווקא מעמד הביניים.
כללי המשחק החדשים של דור המילניאלס
ההסבר השני להצטברות המלאים ולירידה בביקוש למותגי יוקרה, קשור להתפתחות הרצון האנושי. כבר היום, כמעט חצי מהצרכנים בעולם המערבי, ובמיוחד בארה"ב ובאירופה הם מה שנקרא מילניאלס (מהמילה מילניום), כלומר צעירים בגילאים 17-30. חבר'ה שנולדו לתוך המאה ה-21 או בסמוך אליה, וזכו לראות את הוריהם נשטפים בגלי ההדף של משבר 2008.
הם זכו גם לראות איך הוריהם שילמו מחיר כלכלי ואישי כבד על חילוץ המגזר הפיננסי והאליטה מהמשבר הפיננסי על חשבון הגדלת החוב הלאומי והתעמרות בשכבות החלשות (למשל קיצוצים חוזרים בתקציב תוכנית תלושי המזון שכל אמריקאי שמיני חי מהם כדי לא לרעוב תרתי משמע) ובמעמד הביניים.
לכן המיליניאלס לא מוכנים לשחק בכללי המשחק שהכלכלנים וקברניטי השוק מצפים מהם שכך ינהגו. הם לא מוכנים לשעבד את עצמם בהר של חובות, הם לא מוכנים לקחת הלוואות סטודנטים ומשכנתא לכל החיים, הם גם לא מוכנים להשקיע בשוק ההון ולמסור את כספם לאלו שגזלו ורימו את הוריהם. אותם צעירים לא דוגלים בנזירות או בהימנעות מצריכה, אבל תנו להם טלפון סלולרי מוצלח, פיצה חמה והם פחות או יותר מסודרים.
סליחה על ההכללה, אבל מטרתה להסביר שנולד דור חדש, שלא רק מאוכזב ופגוע מהשיטה הנוכחית ולפיכך מצמצם את השתתפותו בה למינימום ההכרחי, אלא שהרצון שלו השתנה, התפתח, גדל. הוא לא רואה ברכישה של שעון קרטייה או מכונית למבורגיני את פסגת שאיפותיו. הוא מערער את המשוואה השגויה והשגורה בו זמנית לפיה עושר קשור חזק לאושר, ולכן אינו מוכן לקחת חלק בשיטה כלכלית שמתוכננת כך שהוא ישרת אותה, במקום שהיא תשרת אותו.
לא פלא שהכלכלנים זועמים על בני דור המילניאלס (חפשו על כך סרטונים ביו טיוב וממש תבכו מצחוק במה מאשימים אותם, ממש בכל הצרות שקיימות). הם לא מוכנים להיות החיילים של האלפיון העליון ולא בשר התותחים של השיטה הכלכלית הנוכחית. הם מחפשים משמעות, הם מחפשים מהות בחיים, הם צורכים כדי לחיות ולא חיים כדי לצרוך. כן, גם לא שעוני קרטייה.
דרך אגב, מה השעה?? מאז שיש לי סלולרי צמוד בכיס, נטשתי את אוסף שעוני היוקרה המזוייפים שקניתי פעם בתורכיה. מי בכלל עונד שעון כיום, אפילו אם כתוב עליו קרטייה?
הכותב הוא רונן אביגדור, מרצה לכלכלה חברתית ולצרכנות פיננסית ופנסיונית נבונה
- 14.אנונימי 05/06/2018 08:39הגב לתגובה זואין פלא שקרטייה לא סומכים עליו, אפילו שעון אחד שלהם כנראה אין לו...
- 13.דוד 01/06/2018 21:35הגב לתגובה זוכתבה מענינת.
- 12.בני גור 01/06/2018 21:04הגב לתגובה זואז אתה הפכת, את כל הכסף למזומן, ואמרת שאתה לא מאמין שאתה מאמין למדינה והבנקים, הראשות הפכה אבן על אבן, והוציאו אותך זכאי. עכשיו אני שואל אותך, למה במזומן הזה לא קנית איזה קרטייה, שיהיה, ורק השתמשת במזומן ן לקניות בסופר.
- 11.לא רק מילניאלס 31/05/2018 09:07הגב לתגובה זואני יליד שנות ה 70 ולא מוכן להשתעבד למשחקים של מנוולי ההון שלטון
- 10.רז 29/05/2018 13:02הגב לתגובה זוהם פשוט לוקים בבורות פיננסית ממש כמו דור הY, שאני נמנה על ילדיו.
- 9.כתבה נחמדה 29/05/2018 11:31הגב לתגובה זוכל חייהם כדי להבין שדור המילניאלס לא חכם במיוחד ובודאי אם בוחר שלא לקחת משכנתא לקניית בית בלי קשר למצבו הכלכלי או שבוחר שלא להשקיע בשוק ההון "כי השוק אורב לכספו".
- 8.שמואל 29/05/2018 10:44הגב לתגובה זוהיות ואנחנו לא ממציאים אלא מעתיקים מהעולם המערבי ושואפים להיות כמוהו כנראה גם אנחנו נחווה משבר דומה ל2008 וכנראה גם אנחנו נפתכח. כזו היא המציאות , מוצאת אותך בכל מקום ובכל צורה.
- 7.חגי 29/05/2018 10:22הגב לתגובה זוהבעיה היא שחיתות אמרת שחיתות אמרת הכל. המדינה מושחתת והשיטה הכלכלית מושחתת. המיסים שנגבים מאינטל הם לא המיסים שנגבים מקיוסק.
- 6.בחיאת 29/05/2018 09:54הגב לתגובה זוMark Zuckerberg on why he wears that same T-shirt every day
- 5.אייל 28/05/2018 18:57הגב לתגובה זורונן, תמיד אהבתי לשמוע הרצאות שלך וכעת גם לקרוא מאמר שלך. אנא המשך
- 4.מהונו עוד בימי חייו 28/05/2018 17:36הגב לתגובה זוכבר ב 2015 הודיע על כך Mark Zuckerberg and Priscilla Chan to donate 99 percent of their Facebook fortune Dec 1, 2015
- אהם 29/05/2018 10:15הגב לתגובה זובינתיים הוא התחייב לתרום. מתישהוא עוד 50 שנה. אולי.
- כשיתרום ? הוא כבר תרם חתיכת עלוב (ל"ת)לוזר עלוב נפש 29/05/2018 13:56
- 3.כתבה מעולה !! (ל"ת)אדם 28/05/2018 17:00הגב לתגובה זו
- 2.כתבה מצויינת ומעניינת כרגיל, תודה רונן (ל"ת)שמוליק שוורץ 28/05/2018 16:37הגב לתגובה זו
- 1.אסף 28/05/2018 16:27הגב לתגובה זולאן שלא תסתכל אנשים מחפשים מותגים ומוכנים להיות ממנופים בשביל זה. ושעון זה אולי בין האקססוריז הבודדים שגבר יכול לשים עליו..אז זה לא בשביל לדעת מה השעה..

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.