אוהד חיים 2017 רקע
צילום: יח"צ

אחרי שנה סוערת, האם הנפט מבשל מהלך עליות?

אוהד חיים, אנליסט אנרגיה בלאומי, מנתח את שנת 2016 בשוק הנפט, ומסתכל קדימה 
אוהד חיים | (1)
נושאים בכתבה אנרגיה נפט

הדינמיקה בשוק הנפט השנה הזכירה לנו שוב עד כמה הכל נזיל. תחילת השנה התאפיינה עם המשך צלילה במחיר חבית נפט שהגיע ל-27 דולר, ומאז מחיר הנפט השלים זינוק של 100%, למחיר של 57 דולר לחבית. במהלך 2016 נסחרה חבית מסוג Brent במחיר ממוצע שנתי של 45 דולר. הנפט נסחר בתנודתיות ששיקפה את ציפיות המשקיעים מאופ"ק. בדומה ל-2015, גם ב-2016 השוק התאפיין בעודף היצע, אך מגמת העלייה במלאים התמתנה.

 

אופ"ק, שהמשיך בניהול הציפיות במהלך השנה, סיפק בסוף השנה את הסחורה - הסכם שכלל חיתוך תפוקה של 1.2 מיליון חביות נפט ביום, יחד עם שיתוף פעולה היסטורי הכולל גם מדינות מחוץ לאופ"ק, שהמשמעותית שבהן היא רוסיה.

שוק האנרגיה מאופיין בביקושים קשיחים, ולכן ההשפעה המהותית על המחיר מגיעה משינויים בהיצע. לכן לפני שנצלול לתוך המספרים ונבין את ההשפעות של החלטת אופ"ק ראוי להסתכל על תמונת ההיצע העדכנית: 

  • הפקת הנפט בים הצפוני שנפגעה בשנים האחרונות כתוצאה מהתכלות מאגרים, רשמה בשנה האחרונה עלייה המוערכת בכ-4% במאגרים המזדקנים שלה.
  • הנפט הניגרי והלובי שוב חזרו לשוק בהדרגה.
  • הסנקציות על איראן הוסרו והיא האיצה את הפקת הנפט לכ-3.7 מיליון חביות נפט ביום, כאשר במקביל רוסיה הגיעה למקסימום ניצולת.
  • בארה"ב נרשמה ירידה ממוצעת בתפוקה של כ-700 אלף חביות נפט ביום, ובכמיליון חביות נפט ביום YOY.  
  • כדי להתמודד עם סביבת המחירים הנמוכה והקיצוץ בהשקעות, חברות הנפט המפיקות בפצלי שמן התמקדו בעיקר בהפקת נפט מאזור Permian הנחשב לאזור עשיר מבחינת גיאולוגית וזול לפיתוח והפקה. ההתמקדות באזורים הקלים הובילה לירידה בשווי המשקל של השחקניות האמריקאיות, אך גם לירידה בכמויות חביות הנפט המופקות.
  • סין, המאופיינת בהפקת נפט הנחשבת למורכבת ויקרה יחסית, רשמה ירידה של כ-300 אלף חביות נפט ביום, שנייה לארה"ב.
על פניו, נראה כי האסטרטגיה הסעודית - הצפת השוק במשך שנתיים, כדי להוציא מתחרים - נכשלה כישלון חרוץ, אך למעשה התמונה היא מעט שונה. בהסתכלות על ההיצע הגלובלי השנה, אכן במרבית האזורים נרשמה עלייה בהפקת הנפט, אך מי שסבלו מאסטרטגיית הצפת השוק של אופ"ק היו היצרניות הפחות יעילות עם עלות הפקה יקרה.

השפעה משמעותית נוספת, היא ירידה ברצון של חברות אנרגיה להשקיע בפיתוח מאגרים חדשים. בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה חדה, המוערכת בכ-40% בהשקעות ההוניות של חברות האנרגיה. החלטות לגבי פרויקטי פיתוח רבים נדחו, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף בוטלו הפרויקטים כליל.

מרבית המדינות המפיקות בעולם הגיעו לסוף 2016 עם ניצולת מקסימלית ביכולת הפקת הנפט, ובכדי להגדיל את התפוקה יש צורך בפיתוח ובהשקעה במאגרים קיימים וחדשים. בדיוק בנקודה הזו אופ"ק, בהובלת ערב הסעודית, מחליט על קיצוץ בתפוקה. בשנתיים האחרונות, שוק הנפט מיהר להספיד את קרטל הנפט – אופ"ק, אך תוצאות הפגישה האחרונה הוכיחו כי אופ"ק עדיין חי ובועט.

בסוף נובמבר התקיימה ללא ספק אחת מפגישות אופ"ק המפתיעות ביותר, בה הוחלט על קיצוץ משמעותי בתפוקה בשיתוף מדינות שאינן חברות בקרטל.

בניתוח היסטורי של החלטות קודמות, המדינה היחידה שעמדה בהסכמי אופ"ק הייתה ערב הסעודית, בעוד שאר המדינות נקטו בטקטיקה אופורטוניסטית. ההסכם הנוכחי אינו שונה מאחרים, ובסבירות גבוהה ניתן להניח כי ערב הסעודית תעמוד בהסכם על חיתוך של כחצי מיליון חביות נפט ביום. השאלה הגדולה היא האם יתר המדינות יישמו את ההסכם כלשונו? שנייה בחיתוך התפוקה לממלכה הסעודית היא עיראק, עם קיצוץ צפוי של כ-200 אלף חביות נפט ביום, אך ההערכות בשוק הן כי עיראק לא תעמוד בחיתוך הצפוי.

לוב וניגריה, החברות אף הן בארגון, הוחרגו מההסכם לאור התנודתיות הגבוהה בתפוקת הנפט במדינתן, בהשפעת אי יציבות גיאו-פוליטית. המפתח להצלחת הסכם חיתוך התפוקה הוא שבלוב ובניגריה לא נראה התאוששות מהירה בתפוקת הנפט - תרחיש כזה יוביל לירידת מחירים שתקשה על שאר השחקניות לקצץ בתפוקה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שתי מדינות נוספות, איראן ורוסיה, נמצאות במיצוי יכולת ההפקה הנוכחית, וללא פיתוח/שיפור מאגרים נוספים, הגדלת התפוקה מוטלת בספק. "ההימור הסעודי" על חיתוך בתפוקה, עשוי להצליח לא מתוך רצון אמתי של המדינות האחרות לשיתוף פעולה - אלא מחוסר יכולת אמתית להגדיל את ההפקה בטווח הקצר.

מבחינת שחקניות הנפט האמריקאיות, עליות המחיר האחרונות הן ללא ספק בשורות טובות, אך יחד עם זאת השתטחות העקום מפחיתה את הסיכויים לחזרה מהירה של המפיקות האמריקאיות.

עקום הפוך וגם שטוח, מקשה על המפיקות האמריקאיות בגידור מחיר הנפט לפיתוח מאגרים חדשים, אך סביר להניח כי בסופו של דבר הן ימצאו את הדרך לממן פיתוח מאגרים כדי לנצל את עלויות מחיר האחרונות. חובת ההוכחה נותרה על אופ"ק, ויותר מכך - במידה ורוסיה לא תסתפק רק בהקפאת תפוקה אלא בחיתוך ממשי בתפוקה, מחירי הנפט ימשיכו להיסחר במחירים הנוכחיים.

 

מבט ל-2017

ההסכמה של רוסיה לקצץ בתפוקה ב-300 אלף חביות נפט ביום הובילה להחלטת הקיצוץ של אופ"ק. יש הרואים בקיצוץ של 300 אלף חביות נפט ביום כהקפאה, כשעדיין לא ברור מאיזו רמה רוסיה תפחית את אותן חביות נפט ביום - כנראה מרמת התפוקה של החודשים דצמבר-נובמבר האחרונים.

שחקניות הנפט העצמאיות האמריקאיות הראו יכולת עמידה, גם בסביבה עסקית גרועה לתעשייה מאז שנות התשעים. עם תחילת התייצבות במחירי הנפט מעל 40$ לחבית, ראינו התעוררות בפעילות סקטור האנרגיה בארה"ב. אם מחירי האנרגיה יישארו ברמות המחיר הנוכחיות נתחיל לראות עלייה בתפוקת הנפט האמריקאית, אך בקצבים אטיים יותר לעומת שנים קודמות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אסף 30/12/2016 08:05
    הגב לתגובה זו
    אני סוקר את התחום כבר עשור, ניתוח מעניין ומקצועי, אצלנו סיכון התחזית כלפי מטה הוא 50:50 בגלל אופ"ק וחוסר היציבות שלהם. במהלך תוך שנתי צופים פריצה של 60. שורה תחתונה חושבים אותו כיוון.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.