הרגולציה והבירוקרטיה הביסו את אפיקי המניות המקומיים
שנת 2014 תיזכר לציבור המשקיעים כאחת השנים המאתגרות ביותר שחווה שוק ההון. אמנם, הריבית הנמוכה והיעדר אלטרנטיבות השקעה סיפקו רוח גבית למדדי המניות, אך למעשה, רק מס' מועט של מניות רשמו במהלך השנה החולפת תשואות שניתן להתהדר בהן.
הסנטימנט הבולט ביותר שאפיין את שנת 2014 היה ללא ספק, ההתערבות חסרת התקדים של הרגולטור במגזר העסקי: ההכרזה המפתיעה כי קבוצת דלק הינה כמונופול בתחום הגז, הרפורמות במערכת הבנקאית ויישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית, הביאו את מניות הסקטורים המרכזיים לרשום תשואות שפל. מדד מניות הבנקים סיים את השנה החולפת עם תשואה שלילית של כמעט 6% ומדד מניות הנפט והגז רשם תשואה שלילית של כ-19%. - האם שנת 2015 תביא עימה בשורה חדשה?
אנו נמצאים בפתחה של שנת בחירות, כאשר המוטיב המרכזי אשר מניע את המפלגות הינו תפישתן החברתית ופעילותן בסוגיית יוקר המחייה. לכן, אנו סבורים כי במהלך השנה הקרובה, התערבות המחוקק תמשיך להתעצם, והשפעתו תורגש באופן ניכר על הסקטור העסקי ועל שערי המניות. יחד עם זאת, יש להסתכל על חצי הכוס המלאה, שכן להתערבות הרגולטור ישנם צדדים חיוביים אשר תורמים לאמון ציבור המשקיעים וליציבות השווקים הפיננסים.
- חברות מתמחות . עודף הרגולציה גורם לחברות במשק לבצע שינוים מבניים ולמקד את פעילותן העסקית, בכך למעשה, מקבלים מחזיקי המניות, שדרה ניהולית מקצועית אשר מקדישה את מיטב משאביה לתחום הפעילות העיקרי. בשנה האחרונה השקיעה קבוצת דלק משאבים רבים לצורך מכירת עסקים ונכסים אשר אינם נמצאים עם פעילות הליבה של הקבוצה. כגון חב' דלק אירופה, חברת הביטוח ריפבליק ועוד.
- הרגולטור רוצה לפרק את גוגל - אז למה המניה לא נופלת?
- אלפבית על הכוונת: משרד המשפטים האמריקאי בוחן צעדים נגד גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- הפרדה ריכוזית . עודף הרגולציה מגביר את השקיפות של שוק האשראי, ותורם ליציבות המערכת הבנקאית. ע"פ הוראות החוק הריכוזיות, קבוצות עסקיות שיש להן שליטה בתאגידים פיננסיים וריאליים גדולים יידרשו למכור את אחד מאותם נכסים. כך לדוגמא צדיק בינו, בעל השליטה בחב' פז נפט ובנק הבינלאומי, ומשפחת עופר אשר מחזיקה בגרעין השליטה של חב' הקניונים מליסרון ובבנק מזרחי טפחות, יצטרכו להעמיד למכירה את אחד הנכסים אשר בשליטתם.
לסיכום, עודף הרגולציה והסחבת הבירוקרטית טומנים בחובן פוטנציאל הרסני על שוק ההון המקומי. ע"פ הערכות, 25% מהחברות הבורסאיות הנסחרות כיום באחוזת בית, הביעו את רצונן לנטוש את הבורסה. אנו סבורים כי על המחוקק להפעיל נורמות של חקיקה מידתית וחכמה, וכן לערוך לכל דרישה רגולטורית מבחני כדאיות אשר יבחנו את נחיצותה, תועלתה הציבורית והיתכנותה הכלכלית. למי שבכל זאת מעוניין להיחשף אל אפיקי המניות המקומיים, אנו ממליצים להשקיע בחברות בעלות פרופיל עסקי גלובלי אשר אינן נשענות על המשק הישראלי.
- 2.כל הפופוליזם ההרסני נובע מבורות כלכלית (ל"ת)רועי 07/01/2015 21:10הגב לתגובה זו
- 1.הפוליטיקאים הרסו לנו את שוק ההון (ל"ת)בטהובן 07/01/2015 13:00הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
