בטור זה אנסה לשים דגש על המסחר בתל-אביב בחודש האחרון, עם דגש מסוים על שוק המעו"ף. עברנו חודש מעניין:

1. מבצע "צוק איתן".

2. אירועים בנובורוסיה (MH17, התפתחויות בלחימה).

3. נגידי (ונגידות) בנקים מרכזיים שהחליטו להפוך ליועצי השקעות ולהצביע על "בועות" (כגון אג"ח קונצרניות בארץ, ביוטק ורשתות-חברתיות בארה"ב, דיור בארץ ובריטניה). כמובן שהם לא דיברו על ה"בועה" הגדולה באמת שתחת אחריותם היותר ישירה (ריביות אג"ח ממשלתי) ואשר מחוללת במידה רבה את השאר.

4. שמועות על מיזוג ענקית התרופות, פריגו.

5. פקיעה off-price במספר נקודות מדד.

באופן מעניין המסחר במהלך החודש האחרון בארץ היה יציב למדי, הן במדד המעו"ף והן בצמד המט"ח דולר - שקל (המתנהג כאילו חזרנו לימי "רצועת האלכסון"). ביום חמישי סגרנו עם סטיית דולר - שקל של כ-4% ובמדד ת"א 25 של 8.4% (קרוב מאוד לשפל כל הזמנים אשר אירע בשנה האחרונה).

מסחר תוך כדי מלחמה

קראנו המלצות שפורסמו על-ידי בנקים להימנע ממסחר ושינוי תיקים בזמן המלחמה. המלצה זו נכונה עבור "סוחר העדר" הטיפוסי אשר נוטה להגיב באיחור של יום-יומיים ובפאניקה (השוק ירד? למכור את כל התיק!). באופן כללי אמירה זו אינה נכונה, ובפרט:

1. עבור סוחרים עם מידע עודף על "היעדר" מלחמה וספקולציה לגבי ההשפעה ארוכות הטווח על הכלכלה הישראלית הינה כר מעניין למסחר. מידע עודף יכול להיות מידע ממש, או הערכה מודיעינית-כלכלית עדיפה על ה"עדר" (אשר ככלל אינו מאוד שקול בעניינים אלו).

• עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2. איזון תיק - באופן כללי רצוי להחזיק תיק מבוזר המורכב משיעור מסוים של נכסים בעלי סיכון נמוך ושיעור מסוים של כאלה בעלי סיכון גבוה יותר (השיעורים הספציפיים תלויים בהעדפת סיכון של המשקיה). הרכב תיק כזה דורש rebalancing (איזון מחדש) על מנת להתמודד עם שינוי בערכי שוק של הנכסים, שכן עם תזוזת השוק המשקולות בתיק עשויות לסטות במידה רבה מן הרצוי. מלחמה היא עת בו יש סיכון (וסיכוי!) מוגבר יותר. ספציפית אם משקיע נכנס למלחמה עם תיק לא מאוזן (להעדפות סיכון שלו) מלחמה היא דווקא נקודה בה רצוי לבחון ולאזן את התיק (רצוי באזור מסחר פחות סוער).

תבנית ירידות תחילת מבצע עליות מספר ימים אחרי: תבנית זו לא חייבת להתרחש. היא מתרחשת במבצעים בהם ההשפעה מוגבלת (המקרה הסביר לאחרונה - נגיד 80%-90% סבירות). יש לזכור שישנו גם סיכון לירידה חדה הרבה יותר אם תהיה הסתבכות או הרחבה של המלחמה.

פריגו

היו שמועות החודש על מיזוג אפשרי של פריגו (לצורך tax inversion). נציין שאם זה יקרה (ופריגו הממוזגת תצא מהמדד) תהיה לכך השפעה מהותית על הדולר - שקל (מכירות של מיליארדי דולרים על ידי תעודת סל וקרנות נאמנות) וכן המדד החדש יהיה מעניין יותר וקשור לכלכלה המקומית (פריגו מורידה את תנודתיות המדד מכיוון שאין לה ממש קשר לנעשה בישראל).

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

פקיעה off-price: משיכת ביקוש/ביצע

בחודשים האחרונים אנו רואים ניסיונות עקביים בהקשר זה. כמו כן ישנם דפוסי פעולה דומים במכרזים רב-צדדים בניירות ערך פחות סחירים אשר לפעמים מאפשרים לנוקט בשיטה זו לבצע off-price בעשרות אחוזים.

בעבר, היו נעשים ניסיונות השפעה גדולים על-ידי הוספת ביקושים והיצעים גדולים (מיליארדים) ברגע האחרון, למשל בפקיעת פברואר 2007. השיטה הפועלת כיום היא אחרת: הגורם שמשפיע על השער, מזרים עוד טרם הראנדום (בפקיעה - נגיד כ-5 דקות לפני. קודם לכן לא ממש מסתכלים על השער - הוא חסר ערך), בנייר ערך לא סחיר - מהרגע שהוא רואה את חוסר האיזון).

ביקושים ו/או היצעים המאזנים את שער הנייר (לשער ההוגן). ממש בתחילת הראנדום - היצעים אלו נמשכים (מבוטלים או לימיט מוזז) ויוצרים חוסר איזון (תוך ירידה במחזור הכולל). שחקנים אחרים לעיתים מגיבים לחוסר איזון, אך עדיין עם "ראנדום נכון" יש סיכוי לפתיחה off-price.

מה זה אומר לנו כסוחרים?

1. יש כדאיות לשים פקודות לימיט (או LMO) בפתיחה - במרחק מסוים מהשער ההוגן - גם כאשר רואים תיאורטי הוגן. יש סיכוי שבשניות האחרונות הפקודה תיתפס.

2. ישנו ערך מוגבר לאופציות בקצוות (אך בתוך ה+-2.5%) בערב הפקיעה. נציין שלמבצע את ה"שיטה" ישנו ידע עודף בהקשר זה (כי סביר שמבוצע בהתאם לפוזיציה שלו).

מאת: סוחר בכיר באחד מחדרי המסחר הגדולים בארץ