כלכלת ארה"ב צריכה שוב להתחמק מהצוק
וול סטריט התעלמה עד עכשיו מהשבתת הממשל האמריקני. המשקיעים, שתמיד מנסים להסתכל קדימה, רואים במידה מסויימת של צדק את התככים בוושינגטון והשבתת הממשל כמחלוקת פוליטית חולפת. לעומת זאת, ב-17 לאוקטובר הממשל האמריקני ייאלץ להתמודד שוב עם הצוק הפיסקאלי - משבר תקרת החוב האמריקני.
בפעם האחרונה כשהממשל האמריקני לא התמודד בהצלחה עם תקרת החוב (2011), השוק האמריקני נפל ב-15%, ובנוסף לכל הצרות, החוב של הממשל האמריקני סבל מהורדת הדירוג המושלם לראשונה בהיסטוריית דירוג האשראי שהעניקו לממשל סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. הממשל האמריקני חייב להמשיך לפעול, להמשיך להזרים נזילות וכמובן שלשלם בזמן את חובותיו.
בפעם הרביעית מזה שנתיים משבר החוב שוב דופק על דלת מקבלי ההחלטות. הדיפולט של הממשל האמריקני הוא אקט בלתי הפיך שעלול לדרדר באופן מהותי את כלל הכלכלה העולמית למשבר שיוביל אותנו לגעגועים למשבר ה"מינורי" שראינו ב-2008. אנחנו נמצאים כעת במצב של השקט שלפני הסערה, ירידות השערים בדרך ואז כמובן תבוא הזדמנות הקנייה בהנחה ש"יום הדין" אכן לא יתרחש באמריקה.
במידה והמשקיעים יחושו ב-17 לאוקטובר חוסר ביטחון לגבי כוונתו של הממשל לשלם את החזרי החוב ותשלומי הריבית, עלולה להתרחש מפולת דומינו, שתוביל לקיפאון ערוצי האשראי ועצירה בצמיחה של הכלכלה העולמית עם הובלתו של משבר שיחל בארה"ב ויגרור אחריו את העולם כולו בדרך למטה. המשבר הכלכלי בארה"ב עלול לגרור מיליוני אמריקנים רבים הנתמכים בשירותי הסעד בארה"ב הישר אל מתחת לקו של עוני מרוד שלא יאפשר להם להתקיים.
אי האמון במערכת הפוליטית האמריקנית יוצר באופן מובהק ובצורה מחזורית ומסוכנת חוסר אמון בקרב כל מי שקשור לכלכלה האמריקנית. מאבקי אגו בצמרת הממשל משליכים ישירות על כלל המשקיעים בוול סטריט כמו גם על האזרח האמריקני הקטן. הפוליטיקאים בוושינגטון צריכים להשכיל ליצור ביטחון ולדחות כל אפשרות לחדלות פירעון אמריקנית, שתהיה כאמור סוג של יום הדין לכלכלה הגדולה ביותר בעולם. ארה"ב צריכה לבחור להנהיג את כלכלת העולם אל עבר חוף מבטחים, ולהיות זו שמצילה את הכלכלה העולמית ממיתון ולא להיפך.
עד היום, ממשל אובמה נאלץ להתמודד עם גורמים שונים שהובילו לעלייה בתקציב, ביניהם - המלחמות בעיראק ואפגניסטן בשילוב הצורך לאושש את הכלכלה האמריקנית שקרסה ב-2008. לאחר שקיעת האבק מהפשרה הזמנית הבאה שתבוא בוושינגטון, ממשל אובמה יהיה חייב להציג תקציב מאוזן בעתיד הקרוב, במקום לבחור כל פעם מחדש בפיתרון הקל בדמות העלאה נוספת ומתמשכת של תקרת החוב. ארה"ב עלולה להיות ניצבת בטווח זמן של מספר שנים בודדות מול משבר חוב שמזכיר את מה שקרה באירופה - מצב בעייתי בו עלות החזר החובות תגיע בהדרגה ליותר מהכנסות הממשל. מהמצב הזה חוששים מאוד בארה"ב ומנסים למנוע אותו.
- 2.צריכה עכשיו להתחמק כדי אחר כך להימחק (ל"ת)RUSI 06/10/2013 20:04הגב לתגובה זו
- 1.היום הוא כבר מומחה לכלכלת ארה"ב?! נו... (ל"ת)ליאון 06/10/2013 10:52הגב לתגובה זו
- ברוקר עם ותק של 20 שנה? אתה מבין יותר טוב ממנו? (ל"ת)אנונימי 09/10/2013 13:32הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב?
בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026.
הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.
מהן חברות נדל"ן מניב?
חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.
חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".
השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.
