מה כלכלית סידר לאנגלה מרקל את הניצחון הסוחף?

רועי שגיב, מנהל השקעות קרנות חו"ל, מגדל שוקי הון, מתייחס לתוצאות הבחירות לממשלת גרמניה ולזכייתה של אנגלה מרקל והשפעותיה על כלכלת המדינה בפרט וגוש האירו בכלל
רועי שגיב |

בשבוע שעבר זכתה אנגלה מרקל בבחירות בגרמניה בפעם השלישית ברציפות. זכייתה הייתה מוחצת, כאשר קיבלה 42% מקולות המצביעים, ובכך ביססה את עצמה כמנהיגה החזקה בגרמניה בעשורים האחרונים. היציבות השלטונית בגרמניה בולטת במיוחד, לאור המצב הפוליטי הרעוע באירופה כאשר ממשלות נופלות וקמות בתכיפות רבה בעקבות המשבר הכלכלי.

האזרחים הגרמנים הביעו את אמונם במנהיגה בעקבות המצב הכלכלי הטוב במדינה בדגש אל מול מדינות אחרות בגוש האירו. רמת האבטלה במדינה ירדה מרמה של 10% בתחילת שנת 2007 לרמה של 8.3% בשיא המשבר בשנת 2009 ולרמה של 6.8% כיום - רמת אבטלה נמוכה משמעותית מרמת האבטלה ביתר המדינות באירופה החוצה את רף 12%, שוק העבודה החזק מושך צעירים משכילים רבים מכל רחבי היבשת.

גם הצמיחה בגרמניה גבוהה משמעותית מהצמיחה בגוש האירו בשנת 2012. גרמניה רשמה צמיחה של 0.7% לעומת צמיחה שלילית של 0.6% בגוש, בשנת 2013 הצמיחה צפויה לעמוד על 0.5% לעומת צמיחה שלילית של 0.4% ובשנת 2014 הצמיחה צפויה להסתכם ב-1.8% לעומת צמיחה של 1% בגוש האירו. גם משבר החובות באירופה פוסח על הכלכלה הגרמנית, כאשר יחס החוב לתוצר במדינה עומד על 82% לעומת 91% בגוש האירו.

3 הגורמים לאיתנות הכלכלה הגרמנית

יציבות הכלכלה הגרמנית ועמידותה במשבר נבעה משלושה גורמים עיקריים. ראשית הייצוא, גרמניה היא היצואנית השלישית בגודלה בעולם אחרי סין וארה"ב. הייצוא המקומי מתבסס על חברות הרכב, התעשייה, הכימיקלים והתשתיות מהגדולות בעולם, כאשר חלק גדול מהייצוא מופנה לשווקים המתעוררים וארה"ב. גורם שני הוא חוב נמוך אשר לא מאפיין את מדינות היבשת. גורם שלישי הוא שוק נדל"ן יציב אשר לא רשם עליית מחירים דרמטית עד לשנת 2008 בניגוד למדינות אחרות, ובכך נמנעה צניחה במחירי הנדל"ן.

מבחינת האירופים בחירתה של מרקל לכהונה נוספת תומכת מצד אחד באחדות גוש האירו עם גרמניה כמממנת העיקרית של תכניות הסיוע הנוספות לכלכלות החלשות בגוש ויוון שתזדקק לחבילת סיוע נוספת בתחילת שנת 2014. מצד שני, תכניות הסיוע ניתנות בתנאי לביצוע תכניות צנע הכוללות קיצוצים ופיטורים מאסיבים בסקטור הציבורי וגוררים כעס רב, הפגנות ענק וחוסר יציבות פוליטי במדינות החלשות. כעס זה מתבטא בהתנגדות נחרצת לאותה המדיניות בקרב אזרחי אירופה וכלכלנים רבים רואים במדינות כמדכאת צמיחה.

לסיכום, הכלכלה הגרמנית צפויה להמשיך ולהציג בשנים הקרובות צמיחה מוגברת לעומת גוש האירו, שוק תעסוקה חזק בנוסף לגידול בביקוש בשווקים המתעוררים למוצרים ומותגים גרמנים ומטבע חלש יחסית, ממשיכים לתמוך בייצוא מוגבר בנוסף להתנהלות פיסקאלית אחראית, צפויים להמשיך ולתמוך בכלכלה הגדולה ביבשת ולבסס את מעמדה של אנגלה מרקל כמנהיגה החזקה ביבשת מאז מלחמת העולם השניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.