2 מניות ביומד קטנות מאוד - עם אפסייד גדול מאוד

ינון אריאלי מתייחס בטורו לשתי חברות קטנות יחסית מסקטור הביומד עם פונטציאל לפריצה ועלייה בשווי המניה
ינון אריאלי | (24)

בעוד המדדים המובילים בארץ מדשדשים כבר תקופה ארוכה, מניות הביומד רותחות לאחרונה. אמנם, מדד הביומד מפגר בהרבה אחרי המדדים המקומיים בשנים האחרונות, אך סיבה זו לא מספיק טובה בשביל שהודעות לא מהותיות במיוחד יקפיצו מניות בעשרות ומאות אחוזים בן לילה. מצד שני, אם מחפשים בין השורות, אפשר לאתר חברות שנסחרות בשווי מצחיק, שאינו משקף בצורה נכונה את הפוטנציאל הטמון בהן. בטורים הקרובים אנסה להציג לכם כמה מתוכן.

אחת החברות המעניינות שנתקלתי בהן לאחרונה, היא נסווקס המפתחת נוגדן הניתן דרך הפה למחלות דלקתיות ואוטואימוניות. לחברה שתי טכנולוגיות עיקריות בשלבים שונים של פיתוח קליני: מוצר אנטי-דלקתי לטיפול בדלקת הכבד השומני, וחיסון נגד אלצהיימר. בתחום כבד השומני, החברה ביצעה בהצלחה שני ניסויים קליניים בשלב השני, שהוכיחו את היעילות הקלינית של הנוגדן. בתחום האלצהיימר, הראה הנוגדן שפיתחה החברה פרופיל יעילות ובטיחות מצוין בניסויים פרה-קליניים במודלים של מחלת האלצהיימר. למרות שמדובר בתחילת הדרך, זהו המוצר היחידי בעולם התוקף את המחלה בשלב מוקדם שלה.

למרות הפוטנציאל, עד סוף 2012 החברה נוהלה בצורה לא יעילה והמניה איבדה מרבית משוויה. המפנה הגיע כאשר שתי קבוצות משקיעים בראשות ד"ר אשר שמואלביץ (קרדיולוג ויזם המשקיע ב-20 חברות ביוטק), אבי מייזלר (שנכנס באחרונה לשותפות עם חברת UCB) וד"ר דוד נאוה (בכיר לשעבר בבאייר), השקיעו בחברה כ-4 מיליון שקל בתמורה לכ-45.6% ממניותיה (42.3% נכון להיום), כלומר שווי דומה לשווי הנוכחי של החברה.

הם הביאו מנכ"ל חדש - ארי עמינצח, ששימש כסמנכ"ל שיתופי פעולה וחדשנות בחברת הביוטק ההולנדית קרוסל, שנרכשה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-2.4 מיליארד דולר ב-2011. לאחר מכן עבד בג'ונסון אנד ג'ונסון עצמה בתחום המחלות הזיהומיות. מדובר בקבוצת אנשים בעלי ניסיון רב וממון, שיכולים לשנות את ההתנהלות הקלוקלת שהייתה בחברה בעבר, ולהצעיד אותה להישגים יפים בעתיד.

התפתחות מעניינת התרחשה בסוף יוני, כאשר נסווקס התקשרה במזכר כוונות עם חברת Acebright מסין, המתמחה בייצור תרופות לסרטן ומחלות זיהומיות. לפי אותו הסכם היא עשויה להשקיע מיליון דולר כנגד הקצאת 10% ממניות החברה (וחברות הבנות שלה). למי שלא הבין, העסקה הזו משקפת לנסווקס שווי של 10 מיליון דולר, כמעט פי 4 מהשווי הנוכחי שלה. בעקבות כך המניה זינקה ל- 20 אגורות, אולם חזרה שוב לאיזור ה-9 אגורות בימים האחרונים.

נסווקס הצהירה כי בכוונת הצדדים להשלים את העסקה בחודש הקרוב, ובנוסף שהיא מתכוונת לגייס הון נוסף. העסקה עדיין לא נחתמה, אבל נסווקס הצליחה לגייס כ-4.6 מיליון שקלים בהנפקה זריזה שביצעה לאחרונה. מחלת הכבד השומני אותה מתעתדת נסווקס לרפא, היא בעיה אדירה בסין ואין לה עדיין תרופה מאושרת בשוק האמריקני או הסיני. ל-Acebright יש ניסיון רב בתחום הזה, לכן אפשר להבין את האינטרס שיש לה להשתלט בהדרגה על הטכנולוגיה של נסווקס. מדובר בחברה עם כסף, כך שהיא יכולה להיות מקור מימון טוב עבור הפעילות של נסווקס בעתיד, שאכן זקוקה למזומנים נוספים כדי שהמוצרים שלה יתקדמו בתהליך המו"פ וקבלת האישורים הרגולטוריים.

פעולה חכמה נוספת אותה מתכוונת נסווקס לבצע בקרוב, היא הפרדת שתי הפעילויות לשתי חברות בנות נפרדות - מהלך שיאפשר גמישות תפעולית ויכול להציף עוד ערך למשקיעים. במילים אחרות, נראה שנסווקס מתחילה להתנהל נכון - יש לה יכולות מימון משופרות וחשיפה לחברה סינית מובילה. לאחר השלמת העסקה עם הסינים, המניה שלה יכולה להיות שווה לפחות כפול מהשווי הנוכחי כבר בעתיד הקרוב.

חברה מעניינת נוספת היא גפן השקעות. למעשה, מדובר בחממה לחברות ביוטכנולוגיות עם מוצרים בשלבי מחקר ופיתוח שונים. ההחזקה הגדולה ביותר, ואולי המבטיחה ביותר של החברה, היא אליום מדיקל, העוסקת בתחום הכירורגיה הזעירה. לאחרונה הייתי במצגת של החברה למשקיעים, ואני חייב להגיד שהתרשמתי לטובה מהייחודיות ומהיתרונות של המוצרים שלה. יש לה למשל קו מוצרי סטנטים (תומכנים שמטרתם לשמור שכלי הדם יישארו פתוחים) שעשויים מחומר פולימרי גמיש. בניגוד לסטנטים המתכתיים הרגילים, משהו שמקל מאוד על החדרתם ומפחית את הכאבים הכרוכים בפעולה.

בנוסף, לחברה קו מוצרים ייחודי למניעת קרישי דם ותסחיפים אשר נוצרים במהלך צינתור. לאחר שקיבלה אישור של רשות התרופות האירופית, אליום מבצעת בימים אלו ניסוי קליני נוסף למטרת קבלת אישור FDA. המוצר של אליום מקצר את משך החדרת הצנתר בצורה משמעותית (2-3 דקות במקום 60 דקות במוצרים הנוכחיים), לכן הציפייה לאישור בשוק הרפואי גדולה מאוד.

אליום נסחרת בשווי שוק של כ-60 מיליון שקל וגפן מחזיקה ב-6.5% מאליום, כלומר שווי ההחזקה עומד על כ-4 מיליון שקלים, קצת מתחת לשווי הנוכחי של גפן. גם אם לא השתכנעתם שאליום שווה יותר ממה שהיא נסחרת היום, העניין הוא שלגפן יש כזכור עוד הרבה החזקות נוספות בחברות בעלות פוטנציאל הצלחה לא רע.

ישנן חברת קולפלנט העוסקת בפיתוח וייצור מוצרים רפואיים על בסיס קולגן אנושי המיוצר מצמחי טבק, חברת ארט הלת'קר המפתחת מערכות לזיהוי ולמניעת מעבר של מוצקים או נוזלים לתוך דרכי האוויר, סיקאם המפתחת נוגדן לטיפול בסוגים שונים לסרטן והחזקות בחברות נוספות (למען האמת, לגפן יש גם החזקה קטנה בנסווקס). שווי ההחזקות האלו ביחד בניכוי התחייבויות החברה, גבוה בהרבה משווי השוק בו נסחרת מניית גפן.

הסוד להצלחה טמון בניהול נכון של החברה, כלומר הקצאה נכונה של המשאבים הכספיים בין ההחזקות השונות, ויכולת גיוס מימון טובה בהמשך הדרך. לאחרונה, ביצעה גפן הנפקת זכויות שאמורה להכניס לקופה כ-3 מיליוני שקלים נוספים, ובעלי העניין הצהירו כי ישתתפו בה על פי שיעור החזקתם.

תחת ההנחה שבעלי העניין בחברה, שמחזיקים כ-51% ממניותיה, יסייעו לה לגייס הון נדרש גם בעתיד, ובהתחשב בכך שאליום נמצאת רגע לפני הפריצה של כמה ממוצרי הדגל שלה, נדמה לי כי גם גפן צריכה להיסחר בשווי גבוה הרבה יותר מאיפה שהיא נסחרת כעת.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    אורלי 27/07/2013 22:58
    הגב לתגובה זו
    נסווקס חברה עם הנהלה חדשה יוצאת לדרך חדשה בקרוב החברה תדווח על עסקה גדולה ומשותפת עם חברה גדולה בסין ואז השמיים הם הגבול בקיצור בחברת נסווקס הכסף נימצא על הריצפה.
  • 19.
    יובל קפיטולניק 27/07/2013 20:37
    הגב לתגובה זו
    לפי הנכתב, המניה עם סיכויי מצויין לטוס. מדוע הכותב אינו מחזיק במנייה (אפילו בסכום קטן) ??
  • 18.
    מתרחק 27/07/2013 19:15
    הגב לתגובה זו
    להבסיד רוב ההשקעה. חוץ מזה החברה לא אמינה בגרוש.
  • שחקן וותיק בשוק 27/07/2013 22:44
    הגב לתגובה זו
    תקשיב טוב גש דחוף לרופאה עיניים ותבדוק את עצמך חברת נסווקס החליפה הנהלה חדשה והיא עומדת לפני עסקה גדולה עם סין לדעתי האישית המניה עומדת לפני פריצה וריצה גדולה קלפי מעלה ולשער חלומי...הנפקה אולי בשער 30
  • 17.
    מריצן מסריח (ל"ת)
    שוקי 27/07/2013 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    רוזן ישראל 27/07/2013 17:49
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לדברים המשמעותיים מאד שכתב ד"ר ינון אריאלי ובנוסף לעיסקה עם הסינים יש לבעלי המניות של נסווקס חברות מוצלחות בתחום הביומד והם יכניסו לנסווקס מוצרים מוצלחים מהחברות שלהם כך שלנסווקס שנסחרת כיום בשווי שוק מצחיק יש באמת אפסייד מאד מאד גדול
  • 15.
    שמיים כחולים 27/07/2013 00:46
    הגב לתגובה זו
    צןדק ב100%העסקה הקרובה של הסינים החודש תיקח את חברת נסווקס ואת המניה לשער 20 ויותר
  • 14.
    יובל 26/07/2013 19:06
    הגב לתגובה זו
    הון עצמי מעל 20 מיליון ונסחרת הרבה הרבה מתחת. יש באמתחתא כ 30 חברות. מספיק שאחת תצליח...
  • 13.
    מר: בריינסטורם 26/07/2013 16:58
    הגב לתגובה זו
    ינון. ! לפני כשנתיים סיקרת את בריינסטורם , כעת לפני כאילו מהלכים שהיא עומדת לבצע אתה לא נותן טיפ למשקיעים? אז אני אעשה זאת כמשקיע, בריינסטורם עומדת להיסחר ברשימה הראשית של הנאסדק בחודש הקרוב וכמו כן להנפיק מניות בארץ מה שיגרום למנייה להפוך לדואלית דהיינו מחזורי המסחר יעלו מכאן שהדרך למעלה קרובה מתמיד . ב ה צ ל ח ה
  • אני לא מכיר את החברה שציינת לעומק ומעולם לא כתבתי עליה. (ל"ת)
    ינון אריאלי 26/07/2013 22:10
    הגב לתגובה זו
  • מר: בריינסטורם , 27/07/2013 12:09
    המון משקיעים היו שמחים לשמוע את דעתך על החברה, יכול להיות שהתבלבלתי וכתבת על פלוריסטם בכל אופן , זכור לי שהמלצת על איזו מנייה ויצא טוב אז אם תואיל בטובך לתת את דעתך על בריינסטורם - BCLI כולנו נישמח
  • 12.
    דובי 26/07/2013 16:35
    הגב לתגובה זו
    האם הסיכוי שווה להיכנס למניות עם סחירות כל כך נמוכה שכן במקרה שמשהו משתבש הסיכוי למצוא קונה נמוך מאוד ואפשר להפסיד את רוב ההשקעה? בנוסף לכך יש גם את האפשרות של קיפאון של המניה עד למצב של מחזורי מסחר אפסיים, בלי אפשרות קלושה אפילו להיפטר מהסחורה..?
  • 11.
    רוזן ישראל 26/07/2013 16:17
    הגב לתגובה זו
    לגבי גפן האפסייד לא כל כך גדול כי מחזיקה רק 6.5% מאליום , אבל לגבי נסווקס האפסייד הוא באמת עצום ושווי השוק הכל כך נמוך היום יעלה פי כמה תוך תקופה קצרה .
  • 10.
    נסווקס 26/07/2013 16:01
    הגב לתגובה זו
    הודעה שנועדה לאפשר הנפקה שבילעדיה החברה היתה קורסת וסכנה זו עדיין קימת בגלל ההון השלילי.לכן החברה חייבת עוד הנפקות וקשה יהיה למניה לתפקד עם הדילולים. בעיה נוספת היא שתמיד ההמלצה של אריאלי מחזיקה יום אחד או שניים גם אם הוא צודק.(ראו אלביט מדיקל דורי בניה ועוד)
  • 9.
    אנונימי 26/07/2013 12:44
    הגב לתגובה זו
    BCLI - בריינסטורם זה הדבר הבא...
  • 8.
    בריינסטורם,ביונדווקס,נסווקס,ביוקנסל (ל"ת)
    דר' D 26/07/2013 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טןטן 25/07/2013 23:00
    הגב לתגובה זו
    אני מופסד על ההשקעה בגפן כ90 אחוז-אין לי ספק שיום אחד ההשקעה תניב רווח למרות ההפסד העצום
  • 6.
    נכנסתי היום לווידמד הרבה פוטנציאל (ל"ת)
    אבי 25/07/2013 21:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צודק. וקבל חיזוק חיובי על הניתוחים ! (ל"ת)
    עורב 25/07/2013 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אם אלו מציאות אז ביו לייט היא בוננזה (ל"ת)
    שלום שלום 25/07/2013 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המניה טסה והאופציה בלי שנוי (ל"ת)
    נסווקס אופ 25/07/2013 11:28
    הגב לתגובה זו
  • זה היה בזמן שנכתב בסוף האופציה גם עלתה . (ל"ת)
    נסווקס 26/07/2013 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוני 25/07/2013 10:32
    הגב לתגובה זו
    מאוד מעניין הפידבק לגבי יחודייות המוצרים
  • 1.
    שרון 25/07/2013 10:28
    הגב לתגובה זו
    קלע בשתי מניות שהולכות להניב תשואה של מעל 100% בחודשיים הבאים. נמתין ונראה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.