האם זוהי חזרת ההגמוניה של השווקים המפותחים?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס למצב הנוכחי בשוק המט"ח - האם היחלשות המטבעות של המדינות המתעוררות מלמדת על סיומו של השוק השורי וחזרת ההגמוניה של השווקים המפותחים?
יוחאי שויגר | (1)

שוק המט"ח הוא סוג של בבואה פיננסית גלובלית, בה משתקפות המגמות הכלכליות העכשוויות ותנועות הסחר, ההון והספקולציה בעולם. בשבועות האחרונים אנו עדים לפיצול מעניין שמתרחש במסחר בדולר מול מטבעות העולם השונים.

מצד אחד, אנחנו רואים התחזקות מרשימה של המטבעות האירופיים, האירו והשטרלינג, מול הדולר. האירו / דולר נסחר כבר מעל רף 1.33, וגם השטרלינג / דולר נסחר באזור 1.57, בשיא של יותר מארבעה חודשים. מנגד, מול המטבעות של השווקים המתעוררים, הדולר דווקא מתחזק. מול הריאל הברזילאי, הדולר טיפס לרמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל 2009. לעומת זאת, מול הרופי ההודי והבאט התאילנדי, הדולר זינק לשיא כל הזמנים, ואלה הן רק שתי דוגמאות מתוך שורה של מטבעות אקזוטיים שמצויים בצניחה חופשית.

בשנים האחרונות היינו עדים למסחר די הומוגני בדולר. התנועות בשוק המט"ח העולמי היו פחות או יותר אחידות, הדולר התחזק ונחלש באופן גורף מול מטבעות העולם, בהתאם לשינויים בסנטימנט הסיכון. עליות שערים ואהבת סיכון הביאו לירידת הדולר. וכנגד, שנאת סיכון וירידות שערים הבריחו שוב את המשקיעים אל הדולר.

הסיום המתוכנן של ההרחבה הכמותית בארצות הברית, והעובדה כי אנו לקראת סיומו של המחזור המוניטרי המרחיב במדינות המפותחות, הביאה לשינוי אדיר בתנועות ההון הספקולטיבי בעולם. גם הקשר הגורדי בין הדולר לבין סנטימנט הסיכון נשבר, ויחד איתו קורלציות רבות בשוק. כסוחרים, עלינו תמיד להיות ערים לשינויים בקורלציות של השוק, ולא להיות מקובעים בדפוסים המוכרים של השוק, גם אם הם מתקיימים זמן רב.

בראש ובראשונה, היחלשות המטבעות של השווקים המתעוררים נובעת מתנועה אדירה של הון חזרה מהשווקים המתעוררים אל השווקים של המדינות המפותחות. בתקופת המשבר הכלכלי והשקיעה של הכלכלות המפותחות, כגון ארה"ב, בריטניה ואירופה, ההון הגלובלי חיפש תשואה במדינות המתעוררות - בעיקר סין, ברזיל, הודו ורוסיה (מדינות ה-BRIC).

בעקבות כך היינו עדים לתיסוף בערכן של אותם המטבעות. כיום, על רקע ההיחלשות הנמשכת בסין ובכל השווקים המתעוררים, ההון מתחיל לשוב חזרה לשווקים המפותחים. אולם, הדבר נובע לא רק משינויים פונדמנטליים, אלא בעיקר משינויים מוניטריים. ההרחבה הכמותית של הבנק הפדרלי יצרה נזילות אדירה של כסף מזומן, שחיפש יעדים אטרקטיביים להשקעה, מה שקרוי "כסף חם" - אותו הון זרם בעיקר מזרחה. אבל באותה מהירות בה זה האחרון זרם, כך מיהר לברוח ממהשווקים, על רקע הסיום המתוכנן של ה-QE.

בצורה זו, לא רק שאנו עדים לפיחות במטבעות של השווקים המתעוררים, גם הבורסות באותן מדינות רושמות בשבועות האחרונים ירידות חדות. הבורסות של אינדונזיה, תאילנד והפיליפינים, שהציגו בשנתיים האחרונות את הביצועים הגבוהים ביותר מקרב שוקי אסיה, צללו בשבועיים האחרונים בשיעור של 10% בממוצע.

על פי חברת EPFR, כ-5 מיליארד דולר יצאו מקרנות הון של השווקים המתעוררים תוך שבועיים בלבד (השבוע האחרון של מאי והראשון של יוני). על פי מחקר של בנק ההשקעות מורגן סטנלי, חמש המדינות החשופות ביותר ליציאה האדירה הזו של הון מהשווקים המתעוררים הן ברזיל, דרום אפריקה, אוקראינה, טורקיה ומקסיקו. הבנק אף ממליץ למכור את המטבעות של אוקראינה, פולין ואינדונזיה כנגד הדולר. זו גם הסיבה שאנו רואים את האירו והשטרלינג מתחזקים למול הדולר. ההון חוזר לשווקים "הבטוחים" יותר של המרכזים הפיננסיים, גם אם הכלכלות של בריטניה, אירופה וארה"ב עדיין מדשדשות.

האם זה סופו של השוק השורי במדינות המתעוררות? ייתכן מאוד. זאת מאחר שהשינוי מעוגן בשילוב של הרעה פונדמנטלית בשווקים הללו - האטה בקצב הצמיחה, ירידה בייצוא, הצטמצמות בעודף בחשבון השוטף וסיום עידן הכסף הקל שמשנה את כל שיווי המשקל בין סיכון לתשואה. הן מדדי המניות והן המטבעות של המדינות הללו צפויים לסבול מסוף עידן ה-QE.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צפוני 18/06/2013 14:07
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעוד מעניין האם תוכל לנתח גם את ההשפעה העתידית על הדולר יין ראינו שהדולר נחלש לאחרונה מול היין האם ההחלשות שלו תימשך או ההשפעה שונה במקרה זה אודה על תגובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.