שוק המט"ח הוא סוג של בבואה פיננסית גלובלית, בה משתקפות המגמות הכלכליות העכשוויות ותנועות הסחר, ההון והספקולציה בעולם. בשבועות האחרונים אנו עדים לפיצול מעניין שמתרחש במסחר בדולר מול מטבעות העולם השונים.

מצד אחד, אנחנו רואים התחזקות מרשימה של המטבעות האירופיים, האירו והשטרלינג, מול הדולר. האירו / דולר נסחר כבר מעל רף 1.33, וגם השטרלינג / דולר נסחר באזור 1.57, בשיא של יותר מארבעה חודשים. מנגד, מול המטבעות של השווקים המתעוררים, הדולר דווקא מתחזק. מול הריאל הברזילאי, הדולר טיפס לרמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל 2009. לעומת זאת, מול הרופי ההודי והבאט התאילנדי, הדולר זינק לשיא כל הזמנים, ואלה הן רק שתי דוגמאות מתוך שורה של מטבעות אקזוטיים שמצויים בצניחה חופשית.

בשנים האחרונות היינו עדים למסחר די הומוגני בדולר. התנועות בשוק המט"ח העולמי היו פחות או יותר אחידות, הדולר התחזק ונחלש באופן גורף מול מטבעות העולם, בהתאם לשינויים בסנטימנט הסיכון. עליות שערים ואהבת סיכון הביאו לירידת הדולר. וכנגד, שנאת סיכון וירידות שערים הבריחו שוב את המשקיעים אל הדולר.

הסיום המתוכנן של ההרחבה הכמותית בארצות הברית, והעובדה כי אנו לקראת סיומו של המחזור המוניטרי המרחיב במדינות המפותחות, הביאה לשינוי אדיר בתנועות ההון הספקולטיבי בעולם. גם הקשר הגורדי בין הדולר לבין סנטימנט הסיכון נשבר, ויחד איתו קורלציות רבות בשוק. כסוחרים, עלינו תמיד להיות ערים לשינויים בקורלציות של השוק, ולא להיות מקובעים בדפוסים המוכרים של השוק, גם אם הם מתקיימים זמן רב.

בראש ובראשונה, היחלשות המטבעות של השווקים המתעוררים נובעת מתנועה אדירה של הון חזרה מהשווקים המתעוררים אל השווקים של המדינות המפותחות. בתקופת המשבר הכלכלי והשקיעה של הכלכלות המפותחות, כגון ארה"ב, בריטניה ואירופה, ההון הגלובלי חיפש תשואה במדינות המתעוררות - בעיקר סין, ברזיל, הודו ורוסיה (מדינות ה-BRIC).

בעקבות כך היינו עדים לתיסוף בערכן של אותם המטבעות. כיום, על רקע ההיחלשות הנמשכת בסין ובכל השווקים המתעוררים, ההון מתחיל לשוב חזרה לשווקים המפותחים. אולם, הדבר נובע לא רק משינויים פונדמנטליים, אלא בעיקר משינויים מוניטריים. ההרחבה הכמותית של הבנק הפדרלי יצרה נזילות אדירה של כסף מזומן, שחיפש יעדים אטרקטיביים להשקעה, מה שקרוי "כסף חם" - אותו הון זרם בעיקר מזרחה. אבל באותה מהירות בה זה האחרון זרם, כך מיהר לברוח ממהשווקים, על רקע הסיום המתוכנן של ה-QE.

בצורה זו, לא רק שאנו עדים לפיחות במטבעות של השווקים המתעוררים, גם הבורסות באותן מדינות רושמות בשבועות האחרונים ירידות חדות. הבורסות של אינדונזיה, תאילנד והפיליפינים, שהציגו בשנתיים האחרונות את הביצועים הגבוהים ביותר מקרב שוקי אסיה, צללו בשבועיים האחרונים בשיעור של 10% בממוצע.

על פי חברת EPFR, כ-5 מיליארד דולר יצאו מקרנות הון של השווקים המתעוררים תוך שבועיים בלבד (השבוע האחרון של מאי והראשון של יוני). על פי מחקר של בנק ההשקעות מורגן סטנלי, חמש המדינות החשופות ביותר ליציאה האדירה הזו של הון מהשווקים המתעוררים הן ברזיל, דרום אפריקה, אוקראינה, טורקיה ומקסיקו. הבנק אף ממליץ למכור את המטבעות של אוקראינה, פולין ואינדונזיה כנגד הדולר. זו גם הסיבה שאנו רואים את האירו והשטרלינג מתחזקים למול הדולר. ההון חוזר לשווקים "הבטוחים" יותר של המרכזים הפיננסיים, גם אם הכלכלות של בריטניה, אירופה וארה"ב עדיין מדשדשות.

האם זה סופו של השוק השורי במדינות המתעוררות? ייתכן מאוד. זאת מאחר שהשינוי מעוגן בשילוב של הרעה פונדמנטלית בשווקים הללו - האטה בקצב הצמיחה, ירידה בייצוא, הצטמצמות בעודף בחשבון השוטף וסיום עידן הכסף הקל שמשנה את כל שיווי המשקל בין סיכון לתשואה. הן מדדי המניות והן המטבעות של המדינות הללו צפויים לסבול מסוף עידן ה-QE.