בנק ישראל הפחית את הריבית במשק 8 פעמים במהלך 20 החודשים האחרונים, בשיעור מצטבר של 2%. לפני כשבועיים, התכנסה הוועדה המונטארית בבנק ישראל לדיון מיוחד, החליטה להפחית את הריבית בשיעור של 0.25 נק' ולהפעיל תוכנית לרכישות מט"ח. כל זאת, על מנת לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. מעיון בפרוטוקול הוועדה מגלים כי דיוני הוועדה היו סוערים למדי.

לראשונה מזה זמן רב, דעותיהם של ששת חברי הוועדה היו חלוקות ביחס למידת הפחתת הריבית הרצויה - שלושה מחברי הוועדה צידדו בהפחתה של 0.5%, והשלושה האחרים, ובניהם נגיד פישר תמכו בהפחתה של 0.25%. אותם שלושה סברו כי הפחתה מדודה זו, יחד עם הפעלת תוכנית הרכישות מספיקה בשלב זה, להתמודדות עם ההתפתחויות בשוק המט"ח. בהתאם לחוק בנק ישראל, כאשר הקולות שקולים, ליו"ר הוועדה (נגיד בנק ישראל) יש קול נוסף, ובהתאם לכך אושרה ההחלטה. ביום שני האחרון החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להפחית את הריבית ב-0.25% נוספים, לרמה של 1.25%. בין הטיעונים המרכזיים בזכות הורדות הריבית ניתן למנות:

- התחזקות השקל מול הדולר והאירו. בחודש שקדם להפחתה, חל ייסוף מהיר בשער השקל בהשוואה למטבעות אחרים ביחס לדולר ולאירו. מגמת הייסוף הושפעה, בין השאר, מתחילת הפקת הגז ממאגר תמר ומהפחתות הריבית ע"י בנקים מרכזיים בעולם, בראשם הבנק המרכזי האירופי (ECB) אשר הוריד את הריבית לרמת שפל של 0.5%. גם הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, דנמרק, הודו ודרום קוריאה נקטו בפעולה זהה, והפחיתו את הריבית.

- תחזיות הצמיחה העולמית ותחזיות הצמיחה לגבי אירופה וסין עודכנו לאחרונה כלפי מטה. זו הראשונה הורדה לרמה של 3.3%. תחזיות הצמיחה עבור ארה"ב וגוש האירו הורדו ל-1.9% ו-(0.3%-) בהתאמה.

- האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק שפורסמו עד כה, מצביעים על המשך צמיחה בשיעור מתון ברבעון הראשון ועל מגמה מעורבת בחודש אפריל.

- סביבת האינפלציה המשתקפת מעליית המחירים בפועל ומהצפיות לה מתונה. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.8%, מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה.

בפעם האחרונה בה בנק ישראל פעל שלא במסגרת לוח הזמנים הקבוע של הדיון המונטרי, הייתה לאחר קריסת ליהמן ברדרס ובשיא המשבר העולמי. בהודעה לתקשורת בנוגע לעיתוי התכנסות הוועדה המונטארית, ציין בנק ישראל כי "בתקופה האחרונה נוסף מידע חיוני שהיה בבסיס קבלת ההחלטה. כמו כן, הבנקים המרכזיים הפחיתו ריבית וממשיכים בהיקפים גדולים של הקלה כמותית. אלה הגבירו את הלחצים לייסוף השקל."

כעת נשאלת השאלה, מהו ה"מידע החיוני" עליו מדברים קברניטי בנק ישראל? בתחילת החודש הורידה חברת הדירוג Standars & Poors את דירוג האשראי של ישראל במטבע המקומי. תוך השוואתו לדירוג האשראי של ישראל במט"ח ל-(A+). סוכנות הדירוג הסבירה כי הורדת הדירוג במטבע מקומי נבעה מהתדרדרות בביצועים הפיסקליים הנמוכים מהערכותיהם, העומדים בניגוד לנתונים חזקים אחרים במשק, כגון מדיניות מוניטרית גמישה וחשבונות חיצוניים חזקים.

כמו כן, ציינה s&p כי הצמיחה עלולה להיפגע עקב היחלשות היצוא הנובעת מהאטה במדינות היעד, בעיקר באירופה, ומהייסוף בשער השקל. כאשר בוחנים את טיעוני בנק ישראל אשר הביאו להחלטת הריבית, קשה שלא למצוא דימיון בינם לבין דברי ההסבר של חברת דירוג האשראי Standars & Poors. למעשה, כמו במשל "המדרון החלקלק", בנק ישראל מתייחס בחומרה להורדת דירוג האשראי, ועל פי אמות המידה של בנק ישראל, הורדת הדירוג האשראי של ישראל שקולה בחומרתה לקריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.

חשוב להדגיש, הורדת דירוג האשראי של ישראל הגיעה מיד לאחר החלטת שר האוצר, יאיר לפיד, להעלות את יעד הגירעון לשנת 2013 לרמה של 4.65% (היעד הקודם היה 3%). עם פרסום הורדת דירוג האשראי, אמר שר האוצר, כי "הורדת הדירוג לעת הזו לא מפתיעה. זוהי תגובה מאוחרת למצב שאנו מנסים לתקן". מנגד, נמסר בתגובה מסוכנות הדירוג פיץ' העולמית: "יעד גירעון רחב מדי יקשה על היכולת להפחית את היחס חוב- תוצר".

לסיכום, הורדת דירוג האשראי של ישראל הינו מהלך בעל השלכות לא פשוטות על המשק הישראלי. הדיאלוג הפומבי שמנהלים סוכנויות הדירוג עם השר לפיד לא מוסיפות ליציבות המערכת הכלכלית. בתקופה הקרובה, צפויים לעזוב את הוועדה המוניטרית של בנק ישראל 2 חברים בעלי אופי מתון, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר ובארי טאף. על כתפיהם של שר האוצר וראש הממשלה מוטלת המשימה למנות מחליפים ראויים בעלי מוניטין בינלאומי, ולהרכיב וועדה מוניטארית אחראית, מקצועית ונטולת אג'נדות פוליטיות.