נגיד הבנק המרכזי החדש של יפן פתח את מלחמתו בדפלציה, ע"י חיזוק תוכנית התמריצים של הבנק, באמצעות הרחבת רכישות האג"ח שלו להיקף של 7 טריליון ין בחודש. בצורה זו הבנק המרכזי הכפיל את כמות הכסף אותה הוא מזרים לשוק, ומאיץ את היחלשות המטבע המקומי. ההחלטה אף כללה השעיית הגבלות לרכישת אג"ח מסוימות, רכישת אג"ח בעלות מח"מ ארוך יותר ורכישת מניות.

מתחילת המשבר שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם - הפד, הבנק המרכזי של יפן וה-ECB הדפיסו מעל 4.8 טריליון דולר. להדפסה מסיבית וחסרת תקדים זו השפעה מכרעת על דרך ניהול ההשקעות היום ומחירם של נכסים פיננסיים. למעשה, אין אף נכס פיננסי היום שנסחר בערכו הכלכלי האמיתי כפי שהיינו רגילים לראות בעבר, כשחוקי התמחור משתנים לנגד עינינו.

אג"ח זבל בדרוג CCC ירדו בחודש שעבר מתחת ל-6% לראשונה אי פעם בארה"ב, אג"ח ממשלתית יפנית לעשר שנים מפצה את המשקיע בריבית שנתית עלובה של כ-0.5% ושווקי הסחורות רועשים וגועשים כשמחירי הזהב, לו אין כמעט שימושים כלכליים ריאליים, עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. כל אלו הם דוגמאות בודדות לחוסר האיזון שקיים בשוק, כשהבנקים המרכזיים דוחפים וכמעט מכריכים את המשקיע הממוצע לקחת יותר סיכון. מחודש נובמבר ועד היום השלים מדד הניקיי עלייה מטאורית של יותר מ-50% כשבכלכלה היפנית לא התרחש שום שינויי.

אך למהלך ההדפסות האגרסיבי הזה מחיר כלכלי אמיתי על כלכלות אחרות - זהו משחק סכום אפס בו הרווח של אחד הוא ההפסד של אחר. להתפוררות המטבע היפני בחודשים האחרונים השפעה מכרעת על כושר התחרות של כלכלות אחרות בדרום מזרח אסיה ועל שוק העבודה שלהן. השכר בסין שעולה בקצב מהיר של 15%-20% בשנה במהלך השנים האחרונות, הופך את המדינה לפחות תחרותית כשמשרות נודדות מסין למקומות אחרים בעולם. החלשת הין רק תעצים מגמה זו ותפגע בענפים שלמים במדינה.

הכלכלה הדרום קוריאנית שפיתחה תעשיית רכב מפוארת וענף היי-טק מהמתקדמים בעולם, כבר מרגישה את השינוי החד שחל במטבע היפני, כשחברות הרכב היפניות צפויות להגדיל את היצוא שלהן על חשבונן של הקוריאניות.

בימינו, המשקיע חייב להיות מודע היטב לסביבה הכלכלית ולהבין שהעליות מונעות בעיקר מתמריצים מוניטאריים, ולא מהתאוששות כלכלית ברת קיימא. הוא חייב להבין מהו היקף ההרחבות המוניטאריות, מיהם הבנקים המרכזיים שעומדים להחליש את המטבעות שלהם וכיצד הדבר ישפיע על יצואניות אחרות. תשואות האג"ח הממשלתיות של מדינות רבות לא הולמות את סיכון המטבע, את הסיכון האינפלציוני ובטח שלא את הסיכון הטמון בחדלות פירעון לאור הגירעונות ההולכים ותופחים. גם שוקי המניות אלימים בהרבה ומחייבים את המשקיע בגיוון תיק המניות, קניית הגנות ופיזור השקעות לאפיקים בעלי קורלציה נמוכה.

הבנק המרכזי של אירופה לא יישב זמן רב ללא מעש. להערכתי, הורדת ריבית והרחבה כמותית מכיוון הגוש הכלכלי הגדול בעולם, לאור המיתון המחריף באירופה, היא שאלה של זמן קצר. במקרה כזה של הדפסה משולשת מצד שלושת הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם תייצר עוד הרבה בועות פיננסיות.