מאחורי תנועות בעלי עניין? מניית 'לפידות' כדוגמא
ה. נג'אט סייהון, פרופסור למימון מאוניברסיטת מישיגן, כתב את אחד המחקרים המקיפים ביותר בנושא תנועת בעלי עניין והשפעתם על מחירי מניות. מסקנות המחקר מפתיעות לכשעצמן ומעוררות נקודות למחשבה שיכולות בהחלט להוות כלי נוסף בבחירת נייר ערך להשקעה.
כמו בכל תרגיל צבאי, גם פה נגדיר תחילה מיהו האובייקט למעקב:
עפ"י חוק ניירות ערך, "בעל עניין" מוגדר כמי שמחזיק שיעור של למעלה מ-5% מהון המניות המונפק של חברה ציבורית, כמו כן, בעלי תפקידים רגישים בחברה ציבורית כגון מנכ"ל החברה, יו"ר חברה, חברי דירקטוריון וכדומה - כולם נמצאים תחת ההגדרה של בעלי עניין.
כלומר, מעצם ההגדרה ניתן להבחין בין שני סוגים של בעלי עניין: הראשון הוא בעלי ההון או לחילופין גופים מוסדיים. השני, בעלי תפקידים רגישים בחברה. בטור זה נתמקד יותר בחלק של בעלי תפקידים והמשמעות שעומדת מאחורי התנועות שלהם.
והתצ"א?
המידע זמין באתר "מאיה", אתר ההודעות של הבורסה לניירות ערך. האתר מדווח באופן קבוע כל אימת שחברה מעבירה דיווח בגין שינוי בהחזקות בעלי עניין. תחת הלשונית 'דיווחי חברות', ניתן למצוא דו"ח מרכז נכון ליום עסקים הנבחר, אשר ערוך לפי סדר הא'-ב', וכולל שדות כגון שם נייר, תאריך פעולה, שער עסקה, יתרת סגירה ואחוז בהון.
עכשיו, למודיעין מהשטח...
מן המחקר עולה, כי תנועת בעלי עניין מתבצעת לרוב ביחס הפוך למגמת השוק, כלומר הם ימכרו מניות בזמן עלייה בשווי המניה. בין הסיבות המרכזיות לפעולה, ניתן למנות את מחיר המניה שטיפס גבוה מדי, לכן הם מממשים רווחים, צורכי נזילות, שיקולי מס וכו'.
האם יש פה לוחמת גרילה?
העברת פקודות קנייה תתבצע כאשר תהיה ירידה בשווי המניה ובעלי העניין מחזיקים בדעה כי השווי נמוך ביחס לפעילות הנוכחית והעתידית של החברה. באם הקנייה מתבצעת ע"י מס' בעלי עניין במקביל, הדבר מהווה סימן חיובי מאוד לגבי החברה הנרכשת.
אחת הנקודות המהותיות שיש לשים לב אליהן, זו יכולתם של בעלי עניין לבצע מכירה של מניות רק לאחר פרסום מידע חיובי אודות החברה - וכך בעלי עניין מנצלים את המידע שברשותם ללא חריגה מהמגבלות המוטלות על בעלי מידע פנים, משום שהמידע הפך לפומבי מרגע שפורסם במדיות השונות. מכאן ניתן להסיק שמכירת מניות ע"י בעלי עניין שהמחירים עולים אינה בהכרח מבשרת רעות. מנגד, מכירה של בעלי מניות תוך כדי ירידות בשווי המניה מעידה יותר מכל על הבעת חוסר אמון בחברה.
מורשת קרב
אציין לדוגמא את הדיווח המיידי שהוציאה חברת לפידות חלץ יהש בתאריך 20/9/12, אודות רכישה של בעל עניין, יעקב לוקסמבורג, במניות החברה בכמות של 310 אלף מניות בשווי 1.36 מיליון ש' בשער של 4.4 ש' למניה. כעבור פחות מחצי שנה נסחרת המניה בשער של 6.07 ש', המגלם תשואה של 38% בקרוב לתקופה. יעקב לוקסמבורג (לוקסי) הינה דמות ידועה בשוק ההון אשר עשה חלק מהונו מפעילות בבורסה.
כך תהיו הגנרלים של עצמכם ותוכלו לנצח את המערכה
בשלב הראשון יש למפות את פקודות הקנייה. בשלב השני חפשו בעלי עניין שהינם בעלי תפקידים רגישים בחברה בדגש על מנכ"ל החברה או לחלופין יו"ר. בשלב השלישי, ובכדי להשלים את התמונה, בחנו האם התבצעה תנועה מרוכזת של מס' בעלי תפקידים המוגדרים כבעלי עניין יחד.
באם התקיימו התנאים המצוינים לעיל, אזי המשקיע הפוטנציאלי יוכל לרתום את המידע המתפרסם לטובת החלטות בעלות פוטנציאל להשיא תשואות עודפות לתיק ההשקעות שלו.
**"הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך."
- 13.משקיע לעניין 17/02/2013 16:04הגב לתגובה זואתהבחור מעניין ויצרתי שייה לעקיב אחריך בהשקעות
- 12.זאב 13/02/2013 14:22הגב לתגובה זועקרונית ראה הערות של אחרים, כאחד שניסה מזמן דרך זאת הגעתי למסקנה שכמו בכל התורות הטכניות לפעמים זה מצליח ולעיתים זה נכשל. לבעל ענין יש גם אינטרסים אחרים מלבד להרוויח כסף מהמסחר בבורסה. לדוגמא הגדלה שליטה מאפשרת לו לבצע סידור עבודה מוצלח למקורבים, שזה יותר מאשר להרוויח מהמסחר. בכל מקרה לגבי הדוגמא שלך בלפידות יש לך טעות מחירה ב -20.9.12 היה כ -13.5 אג". אולי התכוונתה למיה אחרת.
- 11.כלי חשוב (ל"ת)מנחם 13/02/2013 10:30הגב לתגובה זו
- 10.המנקה 13/02/2013 10:26הגב לתגובה זומפתיע לגלות את הכתבה הזו ששורות שלמות ממנה לקוחות ממצגת בעלי עניין של חברת די.בי.אם בית השקעות . מצגת זו שלהם מוצגת בכנסים של יועצים בבנקים כבר מספר שנים מי שלא יודע הבוס של קבסה רמי דרור היה בעברו שותף בדי.בי אם. קבסה,תתחיל לייצר חומר ולא לכבס את החומר של די.בי אם !
- 9.נתן 13/02/2013 00:46הגב לתגובה זוועדיין מחפשים לקנות עוד חבילות נבדוק בעוד שנה מה קורה עם המניה האם בעל ענין הצליח או לא מה שבטוח שלרדת המניה כבר יכולה אז או שהיא תעמוד במקום או שתעלה.
- 8.היו גם מקרים הפוכים שבעלי שליטה רכשו והפסידו (ל"ת)זה לא ממש אמין 12/02/2013 18:20הגב לתגובה זו
- 7.זיו מאכזיב 12/02/2013 15:37הגב לתגובה זואשמח אם תוכלו להמשיך להביא נושאים פרקטיים שיכולים ללמד על הטריקים הקטנים של שוק ההון.
- 6.חמוצון 12/02/2013 13:40הגב לתגובה זובסה תמיד אמרתי שאתה תותח,אחלה כתבה.
- 5.צופית 12/02/2013 13:35הגב לתגובה זומצדיעה לכותב עלהטיפ
- 4.kohavit 12/02/2013 12:50הגב לתגובה זומעניין, כתוב בצורה ברורה , מאפשר הצצה לרזי שוק ההון גם למי שלא מגיע מעולם זה.
- 3.על הגדר 12/02/2013 11:58הגב לתגובה זובארץ כולנו בעלי עניין
- 2.בעלי ענין קנו ברוסטה גרין במליון שח (ל"ת)משקיע 12/02/2013 11:50הגב לתגובה זו
- התכוונת קנו ב2.6 מיליון שח +המירו אופציות בעוד 2.4M (ל"ת)juve 12/02/2013 15:19הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 12/02/2013 11:17הגב לתגובה זותנועת בעלי עניין תחום מרתק אשר מצביע על מהלכים מהותיים בחברה עסקית
- כתבה עניינית ופרקטית. כן יירבו! (ל"ת)ארז 12/02/2013 11:37הגב לתגובה זו

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.