מעשה בחמישה בלונים: הקשר בין הריצה לנכסי סיכון
הולנד ידועה באהבתה לפרחים, וככזו יצרה את הבלון הראשון המתועד בשוק ההון. היה זה במאה ה-16, כשהסחר בפקעות של צבעוניים, Tulipmania, הרקיע שחקים. רוכשי הפקעות, באותם ימים, לא היו יכולים לדעת איזה צבעוני הם רוכשים, והיוקרה של הצבעוני נקבעה לפי מגוון הצבעים ואיכותם. בשנים 1634-1637, הגיע מחיר פקעת אחת לשווי של 12 כבשים שמנות או 4 שוורים גדולים - שווה ערך להוצאת מזון למשפחה לשנה שלמה. כשהבלון התפוצץ, בפברואר 1637, מחיר פקעת אחת הגיע לשווי של 3.5% מהשווי בשיא.
גם בימינו, לכל כלכלה - בלון. לארה"ב - בלון כחול, אירופה - בלון סגול, סין - בלון צהוב ויפן - בלון אדום. אך האם כמו סיפור הילדים, גם פה נגלה בסוף מה סופו של כל בלון? האם גם הפעם הבלון יתפוצץ? האם גם הפעם יופתעו המשקיעים?
הבלון האמריקני
נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, השיק מאז המשבר כבר ארבע תוכניות של הקלה כמותית. האחרונה שבהן, Quantitative Easing, כוללת רכישה של 45 מיליארד דולר בחודש באג"ח מדינה וכ-40 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות - סה"כ מעל טריליון דולר בשנה. מטרת התוכנית האחרונה הייתה להניע את הכלכלה עם יעדים ספציפיים של הורדת אחוז האבטלה ויצירת אינפלציה גבוהה יותר.
הבלון האירופי
הבנק המרכזי הכריז בסוף שנת 2011 ותחילת שנת 2012 על הזרמת כספים, תוכנית ה-Long Term Refinancing Operation, המסתכמים במעל טריליון אירו. בנוסף, נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, הכריז ביולי 2012 על תוכנית ה-Outright Monetary Transactions, אשר אמורה לבלום התדרדרות החוסן הפיננסי של מדינות אירופה.
הבלון הסיני והיפני
הממשל הסיני הודיע על תוכנית פיסקאלית בשווי של 2% תוצר - כטריליון דולר, ואילו הבנק המרכזי של יפן הודיע על הרחבת תוכנית ההקלה הכמותית בסך של עד טריליון דולר עד 2013. ראש הממשלה החדש שנבחר, אף לוחץ על התערבות חזקה יותר, עם יעד אינפלציה של 2%.
האם זה סופו של כל בלון?
מאז המשבר של 2008 ותחילת אותן הזרמות ענק עולים השווקים במהירות: השוק האמריקני עלה מתחילת שנת 2009 בכ-58% (S&P500), מדד הנאסד"ק הוסיף כ-119%, השוק האירופי טיפס בכ-58% (מדד ה-DAX). גם מדד השווקים המפותחים של MSCI עלה בכ-45% והזהב הוסיף יותר מ-90%.
הריביות בעולם נמוכות היסטורית. להערכתנו, לא רואים באופק העלאות ריבית. בנוסף, התשואות על האג"ח הממשלתיות והקונצרניות נמוכות אבסולוטית. כסף זול ואלטרנטיבות עם תשואות נמוכות דוחף את המשקיעים לנכסי סיכון.
הבלונים באוויר, מתנפחים עוד ועוד...
תוכניות ההרחבה הכמותית בעולם ניתנו ללא הגבלה אמיתית. הציבור מכניס את כספיו לנכסי סיכון יותר ויותר. התקופה הבאה מלאה באי וודאות ויש להיות עם אצבע על הדופק - בכל השווקים, כל הזמן. השאלה האמיתית הינה מהו האפיק שיתנפח הכי הרבה, ומה יהיה סופו?
- 25.אבי 26/02/2013 10:26הגב לתגובה זויופי של כתבה
- 24.משה 11/02/2013 08:04הגב לתגובה זושהתשואה שם לא מי יודע מה בהשוואה לאחרות ולא יפריח בלונים באויר
- 23.עופר שבח 10/02/2013 21:48הגב לתגובה זוגבר שבגברים
- 22 14/02/2013 13:45הגב לתגובה זואיו שום תשואות .דבר שני כלכלה זה דבר מחזורים (לםחות על פי העבר) תמיד היה לה תשוגה לממוצע כל כמה שנים יש נפילה פעמם יותר חזקה פעם פחות חזקה . וכך כל רוב כשלי השוק מתנקים עד שהמצב חוזר לעצמו חוזר וכשלי השוק חדשים מגעים
- 22.עופר שבח 10/02/2013 21:47הגב לתגובה זוכל הכבוד
- 21.עופר שבח 10/02/2013 21:47הגב לתגובה זואוהבים אותך שבח
- 20.הבלון של מנורה 10/02/2013 21:45הגב לתגובה זומנהל קרן אחת מנהל 20 קרנות.משקיע באחת וכל השאר לפח.
- 22 14/02/2013 13:39הגב לתגובה זומוצאים 30 קרנות נאמנות שאחת מהם תכה את המדד בסבירות גבוה מורדים או משנים את שמם של יתר קרנות הנאמנות ומפרסמים בראשי חוצות את "בקיעות" של מנהלי ההשקעות וגובים דמי נהול מפלצתיים על הקרן "המנצחת"
- 19.מעניין .. (ל"ת)ליוארה 10/02/2013 18:24הגב לתגובה זו
- 18.פוליפול 10/02/2013 17:55הגב לתגובה זויישר כח, מילים ברורות,אנלוגיה לעולם שכולנו מכירים הכי טוב. סוף סוף גם הקורא הפשוט וגב' כהן מחדרה תוכל להבין מה שקורה כאן בגלובל.. .שאפו
- 17.מי שמאמין לא מפחד מבלונים ולא מנבואות שחורות (ל"ת)דן 10/02/2013 16:30הגב לתגובה זו
- 16.אסף 10/02/2013 14:52הגב לתגובה זוהסבון בכה מאוד
- 15.חנן 10/02/2013 14:28הגב לתגובה זוכנראה שהוא שמור לבועת הנדל"ן...!!!
- 14.מעניין! אהבתי! (ל"ת)דניאלה 10/02/2013 14:00הגב לתגובה זו
- 13.יש כאן תגובה אחת לא שתולה???!!! (ל"ת)דני 10/02/2013 13:19הגב לתגובה זו
- רק שלך!!! (ל"ת)קורא ותיק 10/02/2013 14:57הגב לתגובה זו
- גם אני שתול! 10/02/2013 20:14ביזפורטל משלמים לי שנקל על כל תגובה אוהדת. זה כסף מעולה. ועכשיו ברצינות - כתבה אחת קלילה שכל קורא ממוצע יכול להבין. שחררו ופרגנו. ולא, אין לי מושג מי זה הכותב
- 12.וורן באפט 10/02/2013 13:18הגב לתגובה זויהיה נחמד לקרוא עוד כתבות בנושא שכל השאר מפחדים לגעת בו
- 11.ענבר 10/02/2013 12:44הגב לתגובה זוובדיוק כשחשבתי שכל זה סינית הצלחת להסביר לי על מה מדובר... תודה :)
- עופר שבח 10/02/2013 21:49הגב לתגובה זותותח
- 10.ליאור 10/02/2013 11:32הגב לתגובה זואפילו הילדים יכולים להבין כזה ניתוח, שאפו!
- 9.שאפו (ל"ת)Dor 10/02/2013 11:31הגב לתגובה זו
- 8.נפוליאון 10/02/2013 11:01הגב לתגובה זוולזהות בלונים מנופחים יותר מדי
- 7.רועי 10/02/2013 10:55הגב לתגובה זוראשית שאתה אבא לזאטוטים, מי עוד יחשוב על אנלוגיה שכזאת. שנית, שהכתיבה שלך מקצועית, אוביקטיבית וענינית. שמת את האצבע על הנקודה החשובה ביותר בתקופה זאת. ביזפורטל, תאמצו אותו.
- 6.קצר. ענייני וקולע למטרה! כל הכבוד! (ל"ת)וורן אייזנברג 10/02/2013 10:49הגב לתגובה זו
- 5.תמיר 10/02/2013 10:43הגב לתגובה זושגם ברנינקי וחבריו נמצאים עם היד על הדופק ...
- גם תמיר 10/02/2013 10:50הגב לתגובה זושגם אם הם עם היד על הדופק - זה לא ימנע את הפיצוץ הבא. להיסטוריה יש דרך לחזור על עצמה. או שלאנושות יש מנהג שלא ללמוד מטעויות העבר. אחד מהם
- 4.מוסדי 10/02/2013 10:35הגב לתגובה זונראה שבמנורה יודעים את העבודה. לא סתם הם מובילים בליגות ניהול תיקים.
- 3.משקיע מפוכח 10/02/2013 10:31הגב לתגובה זווהשוואה משובחת לסיפור הילדים. רק המסקנה מכאיבה: בלונים תמיד יתפוצצו בסוף (זה סופו של כל בלון) וזה לא ימנע מהתופעה הזאת לשחזר את עצמה. כנראה שכך השוק עובד.
- 2.אלון 10/02/2013 10:29הגב לתגובה זוכתבה עניינית ומעניינת . תודה עופר
- 1.אסף 10/02/2013 10:28הגב לתגובה זויופי של כתבה קלילה ומובנת ממש כמו סיפור ילדים
דגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexelsסוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון
סוריה
מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.
נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.
מהן עלויות השיקום של סוריה?
אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.
לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה.
- האם 7 באוקטובר יכול להתרחש גם בגבול הסורי?
- טראמפ לוחץ ידיים לטרוריסט - למה זה יכול להיות טוב לכלכלה ולבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים:
