מעשה בחמישה בלונים: הקשר בין הריצה לנכסי סיכון
הולנד ידועה באהבתה לפרחים, וככזו יצרה את הבלון הראשון המתועד בשוק ההון. היה זה במאה ה-16, כשהסחר בפקעות של צבעוניים, Tulipmania, הרקיע שחקים. רוכשי הפקעות, באותם ימים, לא היו יכולים לדעת איזה צבעוני הם רוכשים, והיוקרה של הצבעוני נקבעה לפי מגוון הצבעים ואיכותם. בשנים 1634-1637, הגיע מחיר פקעת אחת לשווי של 12 כבשים שמנות או 4 שוורים גדולים - שווה ערך להוצאת מזון למשפחה לשנה שלמה. כשהבלון התפוצץ, בפברואר 1637, מחיר פקעת אחת הגיע לשווי של 3.5% מהשווי בשיא.
גם בימינו, לכל כלכלה - בלון. לארה"ב - בלון כחול, אירופה - בלון סגול, סין - בלון צהוב ויפן - בלון אדום. אך האם כמו סיפור הילדים, גם פה נגלה בסוף מה סופו של כל בלון? האם גם הפעם הבלון יתפוצץ? האם גם הפעם יופתעו המשקיעים?
הבלון האמריקני
נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, השיק מאז המשבר כבר ארבע תוכניות של הקלה כמותית. האחרונה שבהן, Quantitative Easing, כוללת רכישה של 45 מיליארד דולר בחודש באג"ח מדינה וכ-40 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות - סה"כ מעל טריליון דולר בשנה. מטרת התוכנית האחרונה הייתה להניע את הכלכלה עם יעדים ספציפיים של הורדת אחוז האבטלה ויצירת אינפלציה גבוהה יותר.
הבלון האירופי
הבנק המרכזי הכריז בסוף שנת 2011 ותחילת שנת 2012 על הזרמת כספים, תוכנית ה-Long Term Refinancing Operation, המסתכמים במעל טריליון אירו. בנוסף, נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, הכריז ביולי 2012 על תוכנית ה-Outright Monetary Transactions, אשר אמורה לבלום התדרדרות החוסן הפיננסי של מדינות אירופה.
הבלון הסיני והיפני
הממשל הסיני הודיע על תוכנית פיסקאלית בשווי של 2% תוצר - כטריליון דולר, ואילו הבנק המרכזי של יפן הודיע על הרחבת תוכנית ההקלה הכמותית בסך של עד טריליון דולר עד 2013. ראש הממשלה החדש שנבחר, אף לוחץ על התערבות חזקה יותר, עם יעד אינפלציה של 2%.
האם זה סופו של כל בלון?
מאז המשבר של 2008 ותחילת אותן הזרמות ענק עולים השווקים במהירות: השוק האמריקני עלה מתחילת שנת 2009 בכ-58% (S&P500), מדד הנאסד"ק הוסיף כ-119%, השוק האירופי טיפס בכ-58% (מדד ה-DAX). גם מדד השווקים המפותחים של MSCI עלה בכ-45% והזהב הוסיף יותר מ-90%.
הריביות בעולם נמוכות היסטורית. להערכתנו, לא רואים באופק העלאות ריבית. בנוסף, התשואות על האג"ח הממשלתיות והקונצרניות נמוכות אבסולוטית. כסף זול ואלטרנטיבות עם תשואות נמוכות דוחף את המשקיעים לנכסי סיכון.
הבלונים באוויר, מתנפחים עוד ועוד...
תוכניות ההרחבה הכמותית בעולם ניתנו ללא הגבלה אמיתית. הציבור מכניס את כספיו לנכסי סיכון יותר ויותר. התקופה הבאה מלאה באי וודאות ויש להיות עם אצבע על הדופק - בכל השווקים, כל הזמן. השאלה האמיתית הינה מהו האפיק שיתנפח הכי הרבה, ומה יהיה סופו?
- 25.אבי 26/02/2013 10:26הגב לתגובה זויופי של כתבה
- 24.משה 11/02/2013 08:04הגב לתגובה זושהתשואה שם לא מי יודע מה בהשוואה לאחרות ולא יפריח בלונים באויר
- 23.עופר שבח 10/02/2013 21:48הגב לתגובה זוגבר שבגברים
- 22 14/02/2013 13:45הגב לתגובה זואיו שום תשואות .דבר שני כלכלה זה דבר מחזורים (לםחות על פי העבר) תמיד היה לה תשוגה לממוצע כל כמה שנים יש נפילה פעמם יותר חזקה פעם פחות חזקה . וכך כל רוב כשלי השוק מתנקים עד שהמצב חוזר לעצמו חוזר וכשלי השוק חדשים מגעים
- 22.עופר שבח 10/02/2013 21:47הגב לתגובה זוכל הכבוד
- 21.עופר שבח 10/02/2013 21:47הגב לתגובה זואוהבים אותך שבח
- 20.הבלון של מנורה 10/02/2013 21:45הגב לתגובה זומנהל קרן אחת מנהל 20 קרנות.משקיע באחת וכל השאר לפח.
- 22 14/02/2013 13:39הגב לתגובה זומוצאים 30 קרנות נאמנות שאחת מהם תכה את המדד בסבירות גבוה מורדים או משנים את שמם של יתר קרנות הנאמנות ומפרסמים בראשי חוצות את "בקיעות" של מנהלי ההשקעות וגובים דמי נהול מפלצתיים על הקרן "המנצחת"
- 19.מעניין .. (ל"ת)ליוארה 10/02/2013 18:24הגב לתגובה זו
- 18.פוליפול 10/02/2013 17:55הגב לתגובה זויישר כח, מילים ברורות,אנלוגיה לעולם שכולנו מכירים הכי טוב. סוף סוף גם הקורא הפשוט וגב' כהן מחדרה תוכל להבין מה שקורה כאן בגלובל.. .שאפו
- 17.מי שמאמין לא מפחד מבלונים ולא מנבואות שחורות (ל"ת)דן 10/02/2013 16:30הגב לתגובה זו
- 16.אסף 10/02/2013 14:52הגב לתגובה זוהסבון בכה מאוד
- 15.חנן 10/02/2013 14:28הגב לתגובה זוכנראה שהוא שמור לבועת הנדל"ן...!!!
- 14.מעניין! אהבתי! (ל"ת)דניאלה 10/02/2013 14:00הגב לתגובה זו
- 13.יש כאן תגובה אחת לא שתולה???!!! (ל"ת)דני 10/02/2013 13:19הגב לתגובה זו
- רק שלך!!! (ל"ת)קורא ותיק 10/02/2013 14:57הגב לתגובה זו
- גם אני שתול! 10/02/2013 20:14ביזפורטל משלמים לי שנקל על כל תגובה אוהדת. זה כסף מעולה. ועכשיו ברצינות - כתבה אחת קלילה שכל קורא ממוצע יכול להבין. שחררו ופרגנו. ולא, אין לי מושג מי זה הכותב
- 12.וורן באפט 10/02/2013 13:18הגב לתגובה זויהיה נחמד לקרוא עוד כתבות בנושא שכל השאר מפחדים לגעת בו
- 11.ענבר 10/02/2013 12:44הגב לתגובה זוובדיוק כשחשבתי שכל זה סינית הצלחת להסביר לי על מה מדובר... תודה :)
- עופר שבח 10/02/2013 21:49הגב לתגובה זותותח
- 10.ליאור 10/02/2013 11:32הגב לתגובה זואפילו הילדים יכולים להבין כזה ניתוח, שאפו!
- 9.שאפו (ל"ת)Dor 10/02/2013 11:31הגב לתגובה זו
- 8.נפוליאון 10/02/2013 11:01הגב לתגובה זוולזהות בלונים מנופחים יותר מדי
- 7.רועי 10/02/2013 10:55הגב לתגובה זוראשית שאתה אבא לזאטוטים, מי עוד יחשוב על אנלוגיה שכזאת. שנית, שהכתיבה שלך מקצועית, אוביקטיבית וענינית. שמת את האצבע על הנקודה החשובה ביותר בתקופה זאת. ביזפורטל, תאמצו אותו.
- 6.קצר. ענייני וקולע למטרה! כל הכבוד! (ל"ת)וורן אייזנברג 10/02/2013 10:49הגב לתגובה זו
- 5.תמיר 10/02/2013 10:43הגב לתגובה זושגם ברנינקי וחבריו נמצאים עם היד על הדופק ...
- גם תמיר 10/02/2013 10:50הגב לתגובה זושגם אם הם עם היד על הדופק - זה לא ימנע את הפיצוץ הבא. להיסטוריה יש דרך לחזור על עצמה. או שלאנושות יש מנהג שלא ללמוד מטעויות העבר. אחד מהם
- 4.מוסדי 10/02/2013 10:35הגב לתגובה זונראה שבמנורה יודעים את העבודה. לא סתם הם מובילים בליגות ניהול תיקים.
- 3.משקיע מפוכח 10/02/2013 10:31הגב לתגובה זווהשוואה משובחת לסיפור הילדים. רק המסקנה מכאיבה: בלונים תמיד יתפוצצו בסוף (זה סופו של כל בלון) וזה לא ימנע מהתופעה הזאת לשחזר את עצמה. כנראה שכך השוק עובד.
- 2.אלון 10/02/2013 10:29הגב לתגובה זוכתבה עניינית ומעניינת . תודה עופר
- 1.אסף 10/02/2013 10:28הגב לתגובה זויופי של כתבה קלילה ומובנת ממש כמו סיפור ילדים
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
