מעשה בחמישה בלונים: הקשר בין הריצה לנכסי סיכון

עופר שבח, מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות, מתייחס ליום שאחרי העליות בבורסות העולם. השאלה האמיתית היא מה האפיק שיתנפח הכי הרבה, ומה יהיה סופו?
עופר שבח | (32)

הולנד ידועה באהבתה לפרחים, וככזו יצרה את הבלון הראשון המתועד בשוק ההון. היה זה במאה ה-16, כשהסחר בפקעות של צבעוניים, Tulipmania, הרקיע שחקים. רוכשי הפקעות, באותם ימים, לא היו יכולים לדעת איזה צבעוני הם רוכשים, והיוקרה של הצבעוני נקבעה לפי מגוון הצבעים ואיכותם. בשנים 1634-1637, הגיע מחיר פקעת אחת לשווי של 12 כבשים שמנות או 4 שוורים גדולים - שווה ערך להוצאת מזון למשפחה לשנה שלמה. כשהבלון התפוצץ, בפברואר 1637, מחיר פקעת אחת הגיע לשווי של 3.5% מהשווי בשיא.

גם בימינו, לכל כלכלה - בלון. לארה"ב - בלון כחול, אירופה - בלון סגול, סין - בלון צהוב ויפן - בלון אדום. אך האם כמו סיפור הילדים, גם פה נגלה בסוף מה סופו של כל בלון? האם גם הפעם הבלון יתפוצץ? האם גם הפעם יופתעו המשקיעים?

הבלון האמריקני

נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, השיק מאז המשבר כבר ארבע תוכניות של הקלה כמותית. האחרונה שבהן, Quantitative Easing, כוללת רכישה של 45 מיליארד דולר בחודש באג"ח מדינה וכ-40 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות - סה"כ מעל טריליון דולר בשנה. מטרת התוכנית האחרונה הייתה להניע את הכלכלה עם יעדים ספציפיים של הורדת אחוז האבטלה ויצירת אינפלציה גבוהה יותר.

הבלון האירופי

הבנק המרכזי הכריז בסוף שנת 2011 ותחילת שנת 2012 על הזרמת כספים, תוכנית ה-Long Term Refinancing Operation, המסתכמים במעל טריליון אירו. בנוסף, נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, הכריז ביולי 2012 על תוכנית ה-Outright Monetary Transactions, אשר אמורה לבלום התדרדרות החוסן הפיננסי של מדינות אירופה.

הבלון הסיני והיפני

הממשל הסיני הודיע על תוכנית פיסקאלית בשווי של 2% תוצר - כטריליון דולר, ואילו הבנק המרכזי של יפן הודיע על הרחבת תוכנית ההקלה הכמותית בסך של עד טריליון דולר עד 2013. ראש הממשלה החדש שנבחר, אף לוחץ על התערבות חזקה יותר, עם יעד אינפלציה של 2%.

האם זה סופו של כל בלון?

מאז המשבר של 2008 ותחילת אותן הזרמות ענק עולים השווקים במהירות: השוק האמריקני עלה מתחילת שנת 2009 בכ-58% (S&P500), מדד הנאסד"ק הוסיף כ-119%, השוק האירופי טיפס בכ-58% (מדד ה-DAX). גם מדד השווקים המפותחים של MSCI עלה בכ-45% והזהב הוסיף יותר מ-90%.

הריביות בעולם נמוכות היסטורית. להערכתנו, לא רואים באופק העלאות ריבית. בנוסף, התשואות על האג"ח הממשלתיות והקונצרניות נמוכות אבסולוטית. כסף זול ואלטרנטיבות עם תשואות נמוכות דוחף את המשקיעים לנכסי סיכון.

הבלונים באוויר, מתנפחים עוד ועוד...

תוכניות ההרחבה הכמותית בעולם ניתנו ללא הגבלה אמיתית. הציבור מכניס את כספיו לנכסי סיכון יותר ויותר. התקופה הבאה מלאה באי וודאות ויש להיות עם אצבע על הדופק - בכל השווקים, כל הזמן. השאלה האמיתית הינה מהו האפיק שיתנפח הכי הרבה, ומה יהיה סופו?

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    אבי 26/02/2013 10:26
    הגב לתגובה זו
    יופי של כתבה
  • 24.
    משה 11/02/2013 08:04
    הגב לתגובה זו
    שהתשואה שם לא מי יודע מה בהשוואה לאחרות ולא יפריח בלונים באויר
  • 23.
    עופר שבח 10/02/2013 21:48
    הגב לתגובה זו
    גבר שבגברים
  • 22 14/02/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    איו שום תשואות .דבר שני כלכלה זה דבר מחזורים (לםחות על פי העבר) תמיד היה לה תשוגה לממוצע כל כמה שנים יש נפילה פעמם יותר חזקה פעם פחות חזקה . וכך כל רוב כשלי השוק מתנקים עד שהמצב חוזר לעצמו חוזר וכשלי השוק חדשים מגעים
  • 22.
    עופר שבח 10/02/2013 21:47
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • 21.
    עופר שבח 10/02/2013 21:47
    הגב לתגובה זו
    אוהבים אותך שבח
  • 20.
    הבלון של מנורה 10/02/2013 21:45
    הגב לתגובה זו
    מנהל קרן אחת מנהל 20 קרנות.משקיע באחת וכל השאר לפח.
  • 22 14/02/2013 13:39
    הגב לתגובה זו
    מוצאים 30 קרנות נאמנות שאחת מהם תכה את המדד בסבירות גבוה מורדים או משנים את שמם של יתר קרנות הנאמנות ומפרסמים בראשי חוצות את "בקיעות" של מנהלי ההשקעות וגובים דמי נהול מפלצתיים על הקרן "המנצחת"
  • 19.
    מעניין .. (ל"ת)
    ליוארה 10/02/2013 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    פוליפול 10/02/2013 17:55
    הגב לתגובה זו
    יישר כח, מילים ברורות,אנלוגיה לעולם שכולנו מכירים הכי טוב. סוף סוף גם הקורא הפשוט וגב' כהן מחדרה תוכל להבין מה שקורה כאן בגלובל.. .שאפו
  • 17.
    מי שמאמין לא מפחד מבלונים ולא מנבואות שחורות (ל"ת)
    דן 10/02/2013 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אסף 10/02/2013 14:52
    הגב לתגובה זו
    הסבון בכה מאוד
  • 15.
    חנן 10/02/2013 14:28
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהוא שמור לבועת הנדל"ן...!!!
  • 14.
    מעניין! אהבתי! (ל"ת)
    דניאלה 10/02/2013 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יש כאן תגובה אחת לא שתולה???!!! (ל"ת)
    דני 10/02/2013 13:19
    הגב לתגובה זו
  • רק שלך!!! (ל"ת)
    קורא ותיק 10/02/2013 14:57
    הגב לתגובה זו
  • גם אני שתול! 10/02/2013 20:14
    ביזפורטל משלמים לי שנקל על כל תגובה אוהדת. זה כסף מעולה. ועכשיו ברצינות - כתבה אחת קלילה שכל קורא ממוצע יכול להבין. שחררו ופרגנו. ולא, אין לי מושג מי זה הכותב
  • 12.
    וורן באפט 10/02/2013 13:18
    הגב לתגובה זו
    יהיה נחמד לקרוא עוד כתבות בנושא שכל השאר מפחדים לגעת בו
  • 11.
    ענבר 10/02/2013 12:44
    הגב לתגובה זו
    ובדיוק כשחשבתי שכל זה סינית הצלחת להסביר לי על מה מדובר... תודה :)
  • עופר שבח 10/02/2013 21:49
    הגב לתגובה זו
    תותח
  • 10.
    ליאור 10/02/2013 11:32
    הגב לתגובה זו
    אפילו הילדים יכולים להבין כזה ניתוח, שאפו!
  • 9.
    שאפו (ל"ת)
    Dor 10/02/2013 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נפוליאון 10/02/2013 11:01
    הגב לתגובה זו
    ולזהות בלונים מנופחים יותר מדי
  • 7.
    רועי 10/02/2013 10:55
    הגב לתגובה זו
    ראשית שאתה אבא לזאטוטים, מי עוד יחשוב על אנלוגיה שכזאת. שנית, שהכתיבה שלך מקצועית, אוביקטיבית וענינית. שמת את האצבע על הנקודה החשובה ביותר בתקופה זאת. ביזפורטל, תאמצו אותו.
  • 6.
    קצר. ענייני וקולע למטרה! כל הכבוד! (ל"ת)
    וורן אייזנברג 10/02/2013 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תמיר 10/02/2013 10:43
    הגב לתגובה זו
    שגם ברנינקי וחבריו נמצאים עם היד על הדופק ...
  • גם תמיר 10/02/2013 10:50
    הגב לתגובה זו
    שגם אם הם עם היד על הדופק - זה לא ימנע את הפיצוץ הבא. להיסטוריה יש דרך לחזור על עצמה. או שלאנושות יש מנהג שלא ללמוד מטעויות העבר. אחד מהם
  • 4.
    מוסדי 10/02/2013 10:35
    הגב לתגובה זו
    נראה שבמנורה יודעים את העבודה. לא סתם הם מובילים בליגות ניהול תיקים.
  • 3.
    משקיע מפוכח 10/02/2013 10:31
    הגב לתגובה זו
    והשוואה משובחת לסיפור הילדים. רק המסקנה מכאיבה: בלונים תמיד יתפוצצו בסוף (זה סופו של כל בלון) וזה לא ימנע מהתופעה הזאת לשחזר את עצמה. כנראה שכך השוק עובד.
  • 2.
    אלון 10/02/2013 10:29
    הגב לתגובה זו
    כתבה עניינית ומעניינת . תודה עופר
  • 1.
    אסף 10/02/2013 10:28
    הגב לתגובה זו
    יופי של כתבה קלילה ומובנת ממש כמו סיפור ילדים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.