שנת 2013 תחילתה של תקופה בענף הביטוח
שנת 2013 שבאה אלינו לטובה נפתחה באי ודאות גדולה בענף החסכון הפנסיוני. השאלה הגדולה המרחפת מעל הענף, היא מה יהיה המוצר שיכנס לנעליו של ביטוח המנהלים ויבטיח מקדם קיצבה. תשובה על שאלה זו תסמן כנראה גם את הכיוון של הענף לשנים הקרובות.
עד היום היינו עדים לשוק פנסיוני שנשלט על ידי שני מכשירים שצמחו באופן עקבי מידי שנה: קרנות הפנסיה המקיפות החדשות וביטוחי המנהלים. לכל אחד מהמכשירים הללו היה יתרון ברור, בקרנות הפנסיה עלויות נמוכות יותר ואג"ח מיועד על חלק מהנכסים, ובביטוח המנהלים מקדם הקיצבה מבטיח תוחלת חיים.
עם הפסקת מכירת תוכניות חדשות מבטיחות תוחלת חיים, מכשיר ביטוח המנהלים "רוקן" למעשה מהיתרון המובהק שהיה טמון בו. כל חברות הביטוח יצאו בתחילת השנה הנוכחית במוצרי ביטוח חדשים, אך אף אחת מהן לא מביאה בשורה אשר ניתן לומר כי בעקבותיה יחזור מוצר ביטוח המנהלים להיות מוצר תחרותי בשוק. ביטול המקדם המובטח, מביא למצב בו קיים מוצר אחד בשוק, דבר שאינו נכון מבחינה תחרותית ומגביל את האפשרויות.
בנוסף ביטול המקדם המובטח מעלה את רמת אי הודאות הקיימת היום בשוק הפנסיוני. להזכירכם בעבר גובה הפנסיה לה היה זכאי אדם היתה ברורה וידועה מראש. אדם שנכנס למקום עבודה ועבד באותו מקום עבודה במשך 35 שנה, ידע כי עם צאתו לפנסיה תשולם לו פנסיה של 70% משכר המבטא את שכרו האחרון או ממוצע של השכר אותו הרוויח במהלך השנים.
החסכון היה באמצעות קרנות פנסיה שהבטיחו צבירת זכויות, קרנות הפנסיה הוותיקות או תשלום הפנסיה מתקציב המוסד בו עבד במשך השנים. סגירת האפשרות להצטרף לקרנות הפנסיה הותיקות, ומאוחר יותר הפסקת הפנסיה התקציבית, גרמו לשינוי בשיטת החסכון לפנסיה והחסכון שונה מחסכון של זכויות לחסכון על בסיס צבירה.
לקוח חוסך במהלך ימי עבודתו סכום בקרן הפנסיה, ועם הגיעו לפנסיה תקבע גובה הקיצבה שלו על פי הסכום אותו חסך מחולק במקדם הקיצבה שנקבע לו.
יש לשים לב, כי כאשר לקוח החל בחסכון לפנסיה, לא היה ניתן לומר לו כמעט כלום על הפנסיה שצפויה לו בגיל פרישה. הלקוח קיבל החלטה כאשר המשתנה החשוב לו ביותר, התוצאה, מה תהיה גובה הקיצבה - לא עומד מול עיניו.
הבטחת מקדם הקיצבה בביטוח המנהלים איפשרה ללקוח לדעת לפחות משתנה אחד בנוסחה שעל פיה נקבעת הפנסיה שלו, המכנה. ביטול מקדם הקיצבה הגביר ומגביר עוד יותר את חוסר הוודאות של הלקוח בבואו להחליט על חסכון פנסיוני.
אז לאן זה מוביל?
אין שום ספק כי ביטול המקדם פגע הן במוצר ששווק על ידי חברות הביטוח והן בלקוח. חשוב שחברות הביטוח יצליחו לייצר מוצר "חדש" אשר ייהנה מתכונות או "הבטחות" שלא קיימות היום בקרנות הפנסיה המקיפות, גם לטובתן, לטובת סוכניהן ומפיציהן וגם לטובת הצרכן. אי יצירת מוצר כזה תנוון כמעט לגמרי את יכולתן של חברות הביטוח להתמודד בשוק, וישאיר את השוק למוצר אחד בלבד, קרנות הפנסיה, מצב אשר אינו נכון לצרכן הסופי.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
