התשואות הנמוכות באג"ח הקונצרניות מכניסות למלכוד מסוכן
שוק האג"ח הקונצרני, בהובלת מדדי התל בונד השונים, רשם בתקופה האחרונה עליות מרשימות. כעת מתחבטים מנהלי ההשקעות ופעילי שוק ההון בשאלה, האם יש עדיין מקום להמשך עליות לאחר הראלי האחרון? כאשר בוחנים את הסיבות לראלי מגלים "אפקט דומינו" קלאסי:
1. הריבית השקלית הנמוכה הופכת את הפיקדונות הבנקאיים ללא אטרקטיביים.
2. ההגבלות החדשות של בנק ישראל בפני רוכשי הדירות למגורים גורמות למשקיעי הנדל"ן להמתין על הגדר ולחפש בתקופה זו אלטרנטיבה אחרת לכספם.
3. עודפי המזומנים הרבים שנוצרו עקב 2 הסיבות הראשונות, מוצאים את דרכם לעבר תעודות הסל וקרנות הנאמנות המסורתיות, אלו המתמחות בהשקעות סולידיות בדמות אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוג גבוה.
4. מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל מבצעים רכישות אגרסיביות בשוק. לראייה, רק בשבוע האחרון, רשמו קרנות האג"ח גיוסים של כ-670 מיליון ש' מנגד בקרנות הכספיות נרשם פדיון של כ-760 מיליון ש'.
מנהלי ההשקעות נמצאים במלכוד. מצד אחד, הם אלו אשר מתריעים על צמצום המרווחים, מצד שני הם חלק מאותם גופים שגורמים לכך ע"י רכישות אגרסיביות של אג"ח בשוק. עליות השערים החדות באפיק הקונצרני הביאו לירידת תשואות כה חזקה, כך שבמרבית סדרות אג"ח הקצרות נרשמת כעת תשואה שלילית או קרובה ל-0.
האם יש מקום להמשך עליות בשוק האג"ח הקונצרני?
התשובה אינה חד משמעית. מחד גיסא, אין שום נתונים כלכליים המצביעים על שיפור במצבם העסקי ובסיכוני האשראי של החברות המגייסות. יתרה מכך, האינפלציה הנמוכה מצביעה על האטה בצמיחה של המשק - דבר אשר עשוי להעיב על שורת ההכנסות של מרבית החברות. גם הפיחות בשער הדולר לא עושה חסד עם היצואנים, שכן כעת הם מקבלים פחות דולרים עבור מרכולתם. מאידך, כל עוד תימשך זרימת הכספים אל קרנות הנאמנות יימשך הראלי באפיק זה והמרווחים ימשיכו להצטמצם. למעשה, המשך העליות בשוק האג"ח הקונצרני הינו השלכה ישירה של כניסת כספים לתחום תעודות הסל וקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח.
במבט לעתיד שוק האג"ח נמצא בפני צומת דרכים. פעילי שוק ניצבים כעת בפני שאלות לא פשוטות: כיצד ניתן לשמור על תשואת תיקי ההשקעות? ומאילו אפיקי השקעה ניתן יהיה להמשיך ולייצר רווחי הון בתקופה הקרובה? לרשות פעילי אחד העם עומדות מס' חלופות:
- הארכת מח"מ התיק - אפשרות מקובלת ביותר. באמצעות חלופה זו, ניתן לשמור על משקל גבוה של מנפיקים איכותיים. תשואת תיק ההשקעות תגדל ע"י הארכת המח"מ הממוצע בתיק, תוך שמירה על חשיפה למנפיקים בעלי תזרימים מזומנים חזק אשר יכולים לשרת את החוב בצורה טובה.
- חשיפה למנפיקים בעלי דירוג נמוך תוך שמירה על מח"מ קצר. באמצעות חלופה זו אנו שומרים על מח"מ קצר תוך חשיפה לחברות בעלות מינוף גבוה ופרופיל עסקי בינוני - נמוך. הבעיה העיקרית בחלופה, הינה איתור החברות המנפיקות שכן מרבית החברות בקטגוריה זו אינן מסוקרות דרך קבע ע"י בתי ההשקעות והגופים הפיננסים.
- מניות. אנו מעריכים כי בשנה הקרובה תחל הסטה של כספים מאפיקים הסולידיים לעבר אפיק המניות. חשוב להבין, הסטת הכספים לאפיק זה אינה נובעת מאהבת הסיכון, אלא מתוך העדר אלטרנטיבות. לכן הצפי שמניות השורה הראשונה והמדדים המובילים יזכו לעדנה מסוימת מצד משקיעי שונאי הסיכון. יש לתת תשומת לב מיוחדת למניות בעלות תשואת דיבידנד גבוהה. הן יספקו מחד, הגנה אינפלציונית, ומאידך תשלומים קבועים בדמות דיבידנדים.
לסיכום, שנה מוצלחת עברה על פעילי שוק ההון. מרבית תיקי ההשקעות רשמו תשואות יפות. שוק ההון נמצא בפני צומת דרכים, וכעת גוברים הסיכונים בשוק. על מנת ליצור פיזור סיכונים אופטימלי בתיקי ההשקעות, מומלץ לשלב בין 3 החלופות אותן מנינו. להבדיל מתעודות סל, דווקא עכשיו קיימת עדיפות לניהול חשיפת אג"ח באמצעות קרן נאמנות מתמחה. כאן מגיעה לידי ביטוי יכולתו המקצועית של מנהל ההשקעות לבצע Bond Picking ראוי.
- 5.בורסי 19/12/2012 21:16הגב לתגובה זוגם שם ניתן למצוא רווחים
- 4.צחי התותח! (ל"ת)itaytsafar 19/12/2012 21:09הגב לתגובה זו
- 3.חוות דעת עניינית, כן ירבו. (ל"ת)האנליסטור 19/12/2012 15:21הגב לתגובה זו
- 2.כמה פשוט ככה נכון (ל"ת)יוסי ב. 19/12/2012 12:10הגב לתגובה זו
- 1.אחד העם 19/12/2012 11:41הגב לתגובה זוהיידה מניות הדיבידנד
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
