איתקה
צילום: איתקה

איתקה אנרגיות תרכוש את נכסי Eni בבריטניה ב-940 מיליון דולר

חברת Eni, חברת האנרגיה הגדולה באיטליה, תעביר את עסקיה בבריטניה תמורת 38.5% מהון המניות של איתקה, בעוד בעלי המניות הקיימים יחזיקו ב-61.5% הנותרים של החברה
אדיר בן עמי | (14)

יצרנית הנפט והגז איתקה של קבוצת דלק הודיעה היום (שלישי) כי תרכוש את נכסיה בבריטניה של חברת Eni  ב-938.28 מיליון דולר בעסקה שתתבצע כולה במניות. 

חברת Eni, חברת האנרגיה הגדולה באיטליה, תעביר את עסקיה בבריטניה תמורת 38.5% מהון המניות של איתקה, בעוד בעלי המניות הקיימים יחזיקו ב-61.5% הנותרים של החברה. החברה המשולבת צפויה לייצר בין 80,000 ל-87,000 חביות נפט ביום. 

Eni נתנה לאיתקה תקופת בלעדיות של ארבעה שבועות להציע הצעה לנכסיה בבריטניה בסוף חודש מרץ, כאשר לאחר השלמת העסקה, שהובלה בבלעדיות על ידי ג'פריס מצידה של איתקה, Eni תהיה זכאית למנות שני דירקטורים לא ביצועיים לדירקטוריון איתקה. 

העסקה מייצרת יתרונות לשני הצדדים. ל-ENI יש יותר נכסי גז טבעי ואילו לאיתקה יש יותר נכסים המפיקים נפט (כ-70% מסך ההפקה) כך שייווצר גיוון נוסף המצמצם סיכונים לשתי החברות. בנוסף, איתקה העריכה כי ב-2024 שתפיק כ-60 אלף חביות בממוצע ליום ב-2024 כך שהחיבור עם ENI יקפיץ את כמויות ההפקה.

החיבור מייצר לשני הצדדים  גם פלטפורמה חזקה ומשמעותית יותר שתייצר תזרים מזומנים משמעותי בטווח הזמן המיידי, מה שיאפשר ככל הנראה לאיתקה לחלק יותר דיבידנדים שיגיעו בין השאר לקבוצת דלק. במקביל, אפשרויות הצמיחה של החברה יתרחבו עקב החיבור לענקית אנרגיה בינלאומית.

ENI מביאה לעסקה רזרבות מוכחות של כ-100 מיליון חביות נפט במאגרים שלה. לאיתקה יש רזרבות מוכחות של כ-270 מיליון חביות כך שהחיבור עם ENI ייצר רזרבות של כ-370 מיליון חביות. 

 

הדוחות האחרונים

איתקה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות בסך של כ-2.3 מיליארד דולר, לעומת הכנסות בסך של כ-2.6 מיליארד דולר בשנת 2022. ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ההכנסות בכ-500 מיליון דולר, לעומת הכנסות בסך של כ-597 מיליון דולר ברבעון המקביל לשנת 2022, וזאת בעיקר על רקע ירידת מחירי הגז והנפט בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה ועליה בעלויות הייצור. חלק מהשפעת הירידה במחירי האנרגיה על ההכנסות הופחתה הודות לעסקאות גידור על מחירי הגז והנפט, אשר הביאו לעלייה בהכנסות איתקה אשתקד בסך של כ-250 מיליון דולר.

הרווח הנקי של איתקה בשנת 2023 הסתכם בכ-287 מיליון דולר, לעומת רווח נקי, בנטרול רווחים הזדמנותיים והתאמות בגין מיסים נדחים, בסך של כ-421 מיליון דולר בשנת 2022 (ללא נטרול ההתאמות כאמור עמד הרווח בתקופה המקבילה על כמיליארד דולר).

קיראו עוד ב"גלובל"

התפוקה היומית הממוצעת של איתקה בשנת 2023 עמדה על כ-70.2 אלף שווה ערך חביות נפט לעומת 71.4 אלף שווה ערך חביות נפט בשנת 2022. בחברה הסבירו כי הירידה בתפוקה נבעה בעיקר מהפסקות יצור יזומות שהיו בחלק מהמאגרים, בשל עבודות תחזוקה מתוכננות שהיו בעיקר במהלך הרבעון השלישי של השנה, וכן מתקלות נקודתיות שארעו בעיקר ברבעון הרביעי, במאגרים שלא מופעלים על ידי איתקה.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מכפיל 6 ים של דיבידנדים בקיצור מכונה להדפסת כסף (ל"ת)
    משה ראשל"צ 24/04/2024 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עושה חשבון 24/04/2024 07:33
    הגב לתגובה זו
    עיסקה לא מובנת . תוספת 10,000 חביות ל70,000 חביות תמורת 38% מהחברה המשותפת . נראה לא תקין .
  • ליאור 24/04/2024 08:23
    הגב לתגובה זו
    אבל זה נכון שלאיתקה היום יש הרבה יותר נכסים ממה שיקבלו מENI (בעיקר כשזה מגיע לעתודות). מה איתקה הרוויחה זה גב של חברה גדולה ויכולת השתתפות שלה בפיתוח המאגר, שבו לדלק העתודות הרבות ביותר, מאגר קאמבו.
  • משקיע 24/04/2024 08:08
    הגב לתגובה זו
    השדות של איתקה הם שדות מזדקנים, כך שב 2024 הצפי היה ל 60 אלף בלבד. פחות מאשר ב 2023. המיזוג עם eni צפוי להעלות את התפוקה בקרוב ל 50%, בשאיפה 87 אלף.
  • 5.
    חמיד 24/04/2024 05:01
    הגב לתגובה זו
    לפחות זו השאיפה. עלויות פיתוח יירדו, ואם דיברו על איתקה שב2025 לא תפיק ומאגרים מזדקנים עכשיו יש לפחות עד 2050 ועוד גב לפיתוח קמבו
  • 4.
    BABA 24/04/2024 00:21
    הגב לתגובה זו
    אדון יצחק שרון תשובה החליק על השכל,עף על עצמו במקום להנות מהנכסים הקיימים של ניו מד אנרגיה מחפש הרפתקאות בים הצפוני.שכח שב2020 כמעט פשט את הרגל ושלח את כספי המושקע למצולות.אדון יצחק שרון תשובה!שב בשקט ותן לנו להיות מהדבידנדים האדירים של ניו מד אנרגיה בשקט תודה.גילי נאות מחזיק בניו מד אנרגיה וגם בדלק קבוצה.
  • אסף 24/04/2024 08:22
    הגב לתגובה זו
    זו ההחלטה הכי טובה שלקחו בדלק. איתקה היה מנוע ההכנסות (כולל דיבידנדים) הגדול יותר של דלק בשנים האחרונות. עכשיו הולכות להיות כמה שנים קצת פחות חזקות, אבל הנחה שיפתחו גם את קמבו, כל זה שיתנה מאוד מתחילת 2027. השקעה מעולה לטווח ארוך כל עוד מחירי האנרגיה ברמות האלו ומעלה.
  • ככה צומחים מח שעומד במקום הולך אחורה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 24/04/2024 07:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה כבר מגולם בדלק מחר ירידה (ל"ת)
    ליאור 23/04/2024 23:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מצקלו 23/04/2024 22:06
    הגב לתגובה זו
    מחר דלק קבוצה נוסקת. תתכוננו לזינוק בעליה
  • זאהי 24/04/2024 00:12
    הגב לתגובה זו
    שה תמים
  • 1.
    איתקה אמורה להיות בשווי כפול לפחות (ל"ת)
    רועה חשבון 23/04/2024 21:59
    הגב לתגובה זו
  • עוד גאון בכלכלה התפנה לכתוב טוקבט (ל"ת)
    כלכלן בחי"ר 23/04/2024 23:09
    הגב לתגובה זו
  • היא נסחרת במכפיל 5, למה לא הגיוני שהיא זולה? (ל"ת)
    אבישלום 24/04/2024 02:20
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.