ביל גייטס
צילום: atharvamarcom

אחרי וורן באפט: גם הקרן של ביל גייטס קיצצה את הפוזיציה באפל ב-50%

הקרן של מייסד מיקרוספוט ואשתו, שבסוף 2019 ניהלה השקעות בהיקף של 50 מיליארד דולר, קיצצה את הפוזיציה שלה באפל, אובר ועליבאבא. באיזו מניה הם השקיעו הכי הרבה?
ארז ליבנה | (1)

אחרי שנודע שהמשקיע האגדי וורן באפט קיצץ בהחזקות שלו בענקית הטכנולוגיה, אפל (AAPL), היום גם מולטי מיליארדר אחר דיווח אותו הדבר בדיוק. הקרן של ביל ומלינדה גייטס, מייסד מיקרוסופט (MSFT) ואשתו, דיווחה היום לרשות לני"ע האמריקאית (SEC) על שינויים בהחזקות שלהם.

 

בכמה הקרן קיצצה את הפוזיציה? מתוך 2 מיליון מניות שהוחזקו, שהניבו אשתקד 80% תשואה, נמכרו מיליון מניות. כלומר חצי.

 

הקרן, שבסוף 2019 ניהלה כמעט 50 מיליארד דולר, קיצצה את הפוזיציה בכמה מניות מאוד ידועות נוספות. כנראה שהיעלמותו של מייסד עליבאבא (BABA), ג'ק מא, כמו גם עצירתה של הנפקת קבוצת ANT, גרמה לקרן לחסל את כל הפוזיציה שלה בענקית הקמעונאות המקוונת מסין.

 

בסוף הרבעון ה-3 של 2020 החזיקה הקרן בלמעלה מ-552 אלף מניות מסוג ADR – מניות של חברות זרות המיועדות לשוק האמריקאי – כשנכון לסוף 2021, הקרן חיסלה את כל הפוזציה שלה במניה. זאת למרות שהמניות הניבו תשואה של קרוב ל-10% אשתקד ומתחילת השנה הם כבר הניבו למעלה מ-13%.

 

בנוסף, למרות שהחזקותיה בחברת הנסיעה השיתופית אובר (UBER) מראש הייתה מזערית, עם כ-27 אלף מניות – הקרן מכרה את כל אחזקותיה. שוב, למרות שהמניה הניבה למעלה מ-70% תשואה אשתקד.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ט 21/02/2021 18:26
    הגב לתגובה זו
    מחר כשאפל יפתחו טלפון עם אינטליגנציה מלאכותית המניה לא תאכזב
עולים אתיופים אתיופיה
צילום: מבט שני, יח"צ

אתיופיה - השותפה האסטרטגית השקטה של ישראל

המאבק על מי הנילוס מאיים להצית עימות בין מצרים לאתיופיה סביב סכר הרנסנס, פרויקט החשמל הענק ששינה את מאזן הכוחות באפריקה. עבור ישראל, אתיופיה הופכת לשותפה אסטרטגית חשובה במאבק על השפעה, ביטחון ואנרגיה בקרן אפריקה

משה כסיף |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים

אתיופיה היא אחת המדינות העתיקות והמרתקות ביותר באפריקה. מבחינתה של ישראל, מדובר בבת ברית נאמנה ויציבה שגם כאשר היחסים הדיפלומטיים נותקו לכאורה, המשיכה בשיתוף הפעולה עם ישראל. לאחרונה עלתה אתיופיה לכותרות בשל החשש ממלחמה בינה לבין מצרים, על רקע הקמת סכר הרנסנס (GERD) על הנילוס והחשש המצרי מפגיעה בזרימת המים מהנילוס למצרים. מהו מבנה השלטון ומה מעמדו של הצבא האתיופי? מהם המקורות הכלכליים של אתיופיה? כיצד הפכה אתיופיה לנדבך גיאופוליטי חשוב עבור ישראל באפריקה? איך התחיל המאבק על המים בין מצרים לאתיופיה? מה הסיכויים שאכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות? וכיצד הפך המאבק על המים לנושא שבגללו מדינות במזרח התיכון מוכנות לצאת למלחמה?

היסטוריה, מבנה השלטון והצבא האתיופי

אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור המכונה קרן אפריקה. שטחה הכולל משתרע על פני 1.1 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה, על פי ההערכות, כ-120 מיליון איש. הריבוי הטבעי באתיופיה גבוה ועומד על כ-4.1 ילדים למשפחה. המדינה מתאפיינת במגוון אזורי אקלים - מאקלים גשום וקר באזורים ההרריים, דרך אקלים ים תיכוני ועד אזורים יבשים במיוחד.

מבחינת גבולותיה, אתיופיה גובלת בצפון עם אריתריאה, במערב עם סודאן ודרום סודאן - שתי מדינות הנתונות ביריבות מתמשכת זה עשורים. במזרח היא גובלת עם סומליה, בצפון-מזרח עם ג'יבוטי, ובדרום עם קניה, שבה, כמו במדינות רבות באפריקה, שורר אי-שקט פוליטי מתמיד. חשוב לציין שלאתיופיה אין גישה ישירה לים.

בעבר שלטה האימפריה האתיופית על שטחים נרחבים, כולל אריתריאה וסומליה, מה שהעניק לה גישה לים האדום. אתיופיה הייתה המדינה השנייה (אחרי ארמניה) והאימפריה הראשונה שאימצה את הנצרות כדת רשמית בשנת 325. לשם השוואה, באימפריה הרומית הפכה הנצרות לדת הרשמית רק בסוף המאה הרביעית, סביב שנת 380 לספירה.

במשך מאות שנים שכנה האימפריה האתיופית לצד הממלכה היהודית חִמְיַר (בערבית: مملكة حِمير), שמנהיגיה שמרו על עצמאותה ועל הדת היהודית שהייתה דת המדינה. אולם בשנת 520 פרצה מלחמה בין שתי המדינות, שהסתיימה בניצחון אתיופי (בסיוע מדינות נוספות). ישנה סברה שהתמוטטות הסכר הגדול של חִמְיַר היא שהחלישה את הממלכה וִאפשרה לאתיופים לנצח. כך או כך, חִמְיַר חדלה להתקיים בשנת 525 לספירה.

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

הנאסד"ק קופץ ב-1.3%; אפל מזנקת ב-4% לשיא כל הזמנים

המשקיעים מלאי תקווה לקראת עונת הדוחות ומצליחים להניח לרגע למתחים סביב מלחמות הסחר - וול סטריט פותחת את שבוע המסחר ירוק; טראמפ פועל להחריג מוצרים מהמכסים המתוכננים

צוות גלובל |

פי 3 ב-3-4 חודשים - סולאראדג' הישראלית הניבה תשואה פנטסטית והיא נושקת ל-40 דולר כשהיום היא מזנקת ב-6%. האנליסטים מעלים את מחירי היעד, כשנראה שמה שיקבע את גורלה בטווח הקרוב-בינוני הוא הוצר החד שהושק לפני מספר חודשים. המכירות באירפה משתפרות, השאלה מתי השיפור המשמעותי יגיע לארה"ב. הורדת הריבית טובה לחברה, צריך עוד כמה הורדות כדי שזה יזיז לקוחות לרכוש את המערכות. אלו מערכות עם השקעה גדולה והלקוחות לוקחים מימון - ככל שהריבית נמוכה יותר, המימון יורד והתשואה על ההשקעה (החזר ההשקעה עולה).

ולמרות הסימנים הטובים, יש חשש אחד גדול - טסלה. טסלה מפתחת סוללות והיא החלה בשנה האחרונה להאיץ את החיבור שלהם לממירים כדי להתחרות בסולאראדג' ואנפייז. בקליפורניה היא מעלה את נתח השוק שלה משמעותית, יש לה מותג על. בינתיים היא לא חזקה מאוד ולא מאיימת מאוד, אבל היא מגדילה את כוחה בשוק ההממירים וזה סיכון גדול. 

 

מה שעוזר לשפר קצת את הסנטימנט זה מי שהעכיר אותו מלכתחילה - טראמפ. דיווחים בתקשורת מדברים על זה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ פועל להחריג עשרות מוצרים ממכסי היבוא ההדדיים עם סין, וגם בוחן להרחיב את המהלך לעוד מאות מוצרים נוספים. זה אולי מאותת על שינוי גישה בוושינגטון כלפי מלחמת הסחר, כשטראמפ מבין שהפחתת המכסים על מוצרים שאינם מיוצרים בארה"ב יכול להקל על הלחץ האינפלציוני וככה לזרז את הורדות הריבית של הפד.

את השבוע הקודם, שלושת המדדים המובילים סיימו בעליות קלות, גם כאן זה הגיע לאחר שטראמפ הביע אופטימיות בנוגע להסכם מסחרי מתקרב עם נשיא סין שי ג׳ינפינג, הצפוי להיפגש עמו בהמשך החודש בדרום קוריאה. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט ציין כי “המתיחות עם סין ירדה מדרגה” והוסיף כי צפויה פגישה עם סגן ראש הממשלה הסיני, מה שהוביל להרגעת השווקים ולירידה במדד הפחד (VIX), שצלל משיא של 28 נקודות לרמה של כ-20.


במקביל, המשקיעים ממשיכים לעקוב גם אחר השבתת הממשל הפדרלי שנכנסת לשבוע הרביעי שלה, בעוד המחלוקות בין הדמוקרטים לרפובליקנים סביב סוגיות תקציביות ובריאותיות נמשכות. כלכלנים מזהירים כי השבתה ממושכת עלולה לפגוע בצמיחת התמ"ג ברבעון הנוכחי, אפילו אם מדובר בהשפעה זמנית בלבד.