תגובה מוגזמת? "החיסונים אמורים להגן מפני זן הקורונה החדש"
בזמן שבורסות העולם צבועות באדום על רקע החדשות על הזן החדש של וירוס הקורונה שהתגלה בבריטניה ושמדבק בכ-70% יותר מהזן הידוע, מומחים סבורים שהחיסונים שפיתחו פייזר (PFE) ומודרנה (MRNA) אמורים להיות יעילים נגד הזן החדש – למרות שעל פניו, הוא זן שחווה שינויים גנטיים מוגברים ביחס לווירוס שאנחנו "מכירים".
נתחיל מישראל, אצלנו עוד לא התגלה הזן החדש, כשהפרויקטור, פרופ' נחמן אש, אומר כי יחלו במבצע של בדיקות לראות אם אכן הזן החדש הגיע לישראל, מאחר ורק אתמול סגרו את השמיים לבריטניה. בראיון לכאן חדשות אמר אש, כי היום קבינט הקורונה יגיע להחלטות, כשסגר בהחלט עומד על הפרק, אל ככל שיהיה מוקדם יותר, כך יהיה קצר יותר.
"הדילמה מבחינתי היא אם ללכת מייד לסגר כללי. אנחנו משתדלים להימנע מסגר שלישי, אבל אם נחליט על סגר כעת - הוא יהיה יותר קצר", אמר פרופ' אש.
"החיסונים יהיו יעילים נגד הזן החדש"
"יש אמונה נרחבת כי החיסונים אמורים להיות יעילים גם נגד הזן החדש, בגלל שהזן החדש אמור להיות קרוב גנטית לזן הקיים", אמר פרופ' וין גופטה, מאוניברסיטת וושינגטון למטריות רפואית לרשת CNBC. "החיסונים מייצרים כמויות גדולות של נוגדנים בגוף וזה אמור להספיק", הוסיף.
צריך לציין ששני החיסונים עברו אישור מזורז של ה-FDA, דיווחו על למעלה מ-90% הצלחה בניסוי שלב 3 שכלל עשרות אלפי בני אדם בכל ניסוי. "האפקטיביות של החיסונים והיכולת של הנוגדנים לתקוף את הנגיף בגוף הם באמת יוצאים מן הכלל, אז אני לא מצפה ששינויים מינוריים ברמה הגנטית ישנו משהו בביצועי החיסונים", גופטה מנסה להרגיע (ולפחות נכון לכרגע, עדיין ללא הצלחה).
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר ויווק מורטי, מי שצפוי להיות ראש מנהל הבריאות בממשלו של הנשיא הנכנס ג'ו ביידן, אמר אתמול דברים דומים. "בשורה התחתונה, מי שיושב בבית ושומע את החדשות, פשוט צריך להמשיך לשים מסכה, לשטוף ידיים ולשמור על ריחוק חברתי – אלה עדיין עמודי הטווח במניעת ההדבקה", אמר.
פרופ' דני אלטמן, מומחה לאפדמיולוגיה מהאימפריאל קולג' של לונדון, אמר שהוא מודאג מכמות השינויים הגנטיים של הזן החדש, אבל הוא סבור שהחיסון יעמוד באתגר.
- 5.שמוליק 21/12/2020 16:51הגב לתגובה זווהריץ את הספין הזה של מוטציה
- 4.כל ״המומחים״ לא יודעים כלום. התשובות שלהם אנחנו חו 21/12/2020 15:38הגב לתגובה זוכל ״המומחים״ לא יודעים כלום. התשובות שלהם אנחנו חושבים שכן, החיסון אמור עשוי להיות מתאים, הכל השארות וחוסר ידיעה מוחלט.
- 3.מדע או דת חיסונים 21/12/2020 15:17הגב לתגובה זובמדע אין אמונה. שיבדקו לפני שיוצאים בהצהרות לי נראה שעוד כמה זמן יגידו שהחיסונים לא יעילים ויחייבו אתכם להתחסן כל כמה חודשים בחיסונים מסוכנים זיביאו לתחלואה מוגברת ודילול אוכלוסין לפי משנתו של קיל גייטס
- 2.שמוליק 21/12/2020 15:15הגב לתגובה זואין שום דבר חדש במוטציה הזאת שידוע כבר מספטמבר! מה לסגור עכשיו לא ברור. גם זה שכביכול מתפשטת יותר מהר - גם זה לא חדש בכל מקום אחד מ1000 מתפשטת יותר מהר מאחרות. תמיד יש את היותר נפוצה. פייק של בוריס
- 1.שלומי 21/12/2020 15:05הגב לתגובה זובועה זה כבר לא מילה שמתאימה לשיגעון שקור בבורסות העולם. זה כאילו קולם קונים כל הבא ליד. טסלה , ביטקווין - מה זה משנה - טירוף מוחלט, הסוף קרוב מתמיד !!!
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
קמטק שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
