משרד ההגנה היפני הגיש בקשה לתקציב שיא של 8.8 טריליון ין (59.8 מיליארד דולר) לשנת הכספים שתחל באפריל 2026, במסגרת אסטרטגיה רחבה להתמודדות עם המשבר הדמוגרפי החמור ואיומי הביטחון הגוברים מסין, צפון קוריאה ורוסיה. התקציב משקף שינוי פרדיגמטי בתפיסת ההגנה היפנית - מעבר מואץ לכוחות אוטונומיים ובלתי מאוישים.

מספר הצעירים בגילאי 18-26, המאגר העיקרי לגיוס לכוחות ההגנה העצמית, צנח מ-17 מיליון ב-1994 ל-11 מיליון ב-2015 והוא מוערך כעת בכ-9 מיליון. הצבא וכוחות הביטחון לא מצליחים לעמוד ביעדי הגיוס מאז 2014, והמצב צפוי להחמיר עוד יותר.

השקעה מסיבית במערכות בלתי מאוישות

בתגובה למשבר, יפן מקצה 312.8 מיליארד ין (כ-2.1 מיליארד דולר) למערכות בלתי מאוישות מתקדמות. התקציב כולל בעיקר רחפנים אוויריים, ימיים ותת-מימיים שישמשו למשימות מעקב, סיור והתקפות אוטונומיות. משרד ההגנה הדגיש את כוונתו ליצור רשת מקיפה של מערכות אוטונומיות להגנת הגבולות, שתפצה על המחסור בכוח אדם.

יפן רכשה לאחרונה רובוטים מסוג THeMIS מאסטוניה, Mission Master מקנדה ורובוטים ארבע-רגליים Vision 60 מארה"ב. המטרה של כוחות היבשה היא לחזק באופן יסודי את יכולות ההגנה עם נכסים בלתי מאוישים כדי להשיג עליונות אסימטרית תוך הגבלת אבדות אנושיות.

• יפן בשיא חדש, אסיה במגמה חיובית ויציבות בחוזים
• מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העניין ברחפני בייקר הטורקיים

בהקשר זה, ביקורו של שר ההגנה גן נקטני בטורקיה באוגוסט מקבל משמעות מיוחדת. נקטני סייר במפעלי חברת בייקר, יצרנית רחפני הבייקרטר TB2 המפורסמים שהוכיחו את עצמם בשדה הקרב באוקראינה. לפי הג'פן טיימס, משרד ההגנה דוחף להקצאת 1.4 מיליארד דולר בתקציב 2026 "לפריסה המונית של רחפני הגנה אוויריים, ימיים ותת-מימיים".

בעוד שרחפן MQ-9B אמריקאי עולה כ-80 מיליון דולר, רחפן TB2 טורקי מוערך בכ-5 מיליון דולר בלבד.

בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב פסק כי הנשיא דונלד טראמפ חרג מסמכותו כאשר הטיל מכסי יבוא גורפים על בסיס חוק החירום הכלכלי הבינלאומי (IEEPA). הפסיקה מהווה מכה משמעותית לאחת מאבני היסוד של מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן. עם זאת, בית המשפט הותיר את המכסים בתוקף זמני עד להשלמת ההליכים המשפטיים, מה שמותיר את השווקים העולמיים במצב של אי-ודאות גוברת. מדובר בפסק דין תקדימי שמעמיד בספק לא רק את סמכויות הנשיא בתחום המסחר, אלא גם את היכולת של הממשל להתמודד עם אתגרים גיאופוליטיים כמו סחר עם סין ומשבר הפנטניל.

הפסיקה מגיעה על רקע מתיחות כלכלית גלובלית, כאשר ארה"ב מנסה להחזיר לעצמה דומיננטיות תעשייתית מול עלייתה של סין. טראמפ, שזכה בבחירות על גל של הבטחות להגנה על התעשייה האמריקאית, הטיל את המכסים כחלק ממדיניות רחבה יותר שכללה היטלים של 10% על יבוא מכל העולם, עם תוספות ייעודיות על סחורות ממקסיקו, קנדה וסין. המכסים, שכונו על ידי טראמפ "Liberation Day Tariffs", נועדו להילחם במה שהוא תיאר כ"פלישה כלכלית" ולהגן על מקומות עבודה בארה"ב. אולם, המבקרים טענו כי מדובר בשימוש לרעה בסמכויות חירום, שפוגע בצרכנים האמריקאים דרך עליית מחירים ואינפלציה.

סמכות הנשיא – היכן הגבול?

במרכז הערעור עמד השימוש של טראמפ בחוק IEEPA משנת 1977, שנחקק כדי לאפשר לנשיא להתמודד עם איומים כלכליים בינלאומיים דרך סנקציות, הקפאת נכסים והגבלות פיננסיות. החוק נועד להתמודד עם מצבי חירום כמו מלחמות קרות או משברים פיננסיים, אך השופטים בפאנל של בית המשפט לערעורים הפדרלי (במעגל השני) קבעו פה אחד כי הוא אינו כולל סמכות להטלת מכסים. "החוק מעניק כוחות נרחבים, אך אינו מזכיר ולו מילה אחת על מסים, היטלים או מכסים", כתב השופט הראשי בהחלטה. "סמכות זו שמורה לקונגרס, כפי שמעידים חוקים קודמים כמו סעיף 232 בחוק הרחבת הסחר, שמעניקים סמכויות כאלה בנוסח מפורש".

• טראמפ מאיים בעוד מכסים, אסיה והחוזים בירידות
• וולמארט מעלה תחזיות - למרות המכסים; אז למה המניה יורדת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטים הסתמכו על פרשנות מחמירה של החוקה האמריקאית, שמקנה לקונגרס שליטה בלעדית על מסחר בינלאומי. הם ציינו כי בעבר, כאשר הקונגרס רצה להעניק לנשיא כוח להטיל מכסים – כמו בחוקי סחר משנות ה-60 וה-70 – הוא עשה זאת בצורה ברורה ומפורטת. הפסיקה הזו מתיישבת עם מגמה רחבה יותר בבתי המשפט האמריקאים, שמגבילה את "הממשל המנהלי" – כלומר, את היכולת של הנשיא להרחיב סמכויות ללא אישור קונגרס. דוגמאות קודמות כוללות פסילת תקנות סביבתיות של אובמה ויוזמות חוב סטודנטים של ביידן.