בועה
צילום: Istock

בכיר בפד': "אני חושש שנתנו אור ירוק למשקיעים להגדיל סיכונים"

ברקע לראלי החד שלא מראה סימני עצירה בוול סטריט, נשיא הפד' בדאלאס חושש כעת שפעולות הבנק יצרו חוסר איזון בשווקים ומוסיף כי לדעתו "הרכישות שמבצע הבנק בשוקי האג"ח הם נגזרת של תוכנית רכישות". וגם, שימו לב לתנודה בשוק בכל פעם שהפד' מתערב בשוק הריפו
עמית נעם טל | (9)

הראלי בוול סטריט לא מראה סימני עצירה, כאשר מדד הנאסד"ק בדרך להשלים 15 שבועות ירוקים מתוך 16 השבועות האחרונים. כפי שאנחנו טוענים תקופה ארוכה ב-BIZPORTAL, בעולם בו הבנקים המרכזיים מהווים תפקיד מרכזי בשווקים, כמעט לכל תנועה בשווקים יש הסבר בשינוי די פשוט – שינוי המאזנים של הבנקים המרכזיים. נראה כעת כי גם בכירי הפד' מבינים את ההשלכות של המדיניות בחודשים האחרונים. 

אחת הפעולות המרכזיות שמבצע הפד' בחודשים האחרונים הוא רכישות בשוקי האג"ח הממשלתיים בהיקף של עד 60 מיליארד דולר בחודש. הפד' טען בזמנו כי לא מדובר בתוכנית רכישות (QE), שכן הבנק רוכש אגרות חוב לטווחים הקצרים בלבד. עם זאת, כפי שהסברנו ב-BIZPORTAL בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), מדובר ב-QE לכל דבר, שכן נוצר כסף "יש מאין" שמעלה במקביל את רזרבות הבנקים. 

המדדים המובילים לא עוצרים מאז הפד' הודיע על רכישות אלה

ברקע לראלי, נשיא הפד' בדאלאס, רוברט קאפלן, התראיין אמש לרשת החדשות בלומברג ולראשונה נראה כי גם בכיר בפד' מכיר בנזק שנגרם כתוצאה מ"שחרור הרסן של הבנק". קאפלן טען כי הוא מודאג כעת מהעובדה שנראה כי הפד' נתן אור ירוק למשקיעים להגדיל את הסיכונים שהם לוקחים על עצמם. 

לטענתו "3 גורמים כעת גורמים לראלי החד". הראשון הוא 3 הורדות הריבית שביצע הבנק בחודשים האחרונים. הגורם השני הוא הערכות של המשקיעים בנוגע לגובה הריבית בעתיד, "ואני לא מסכים עם הערכות אלו" טוען קאפלן. הגורם השלישי שקאפלן מציין לראלי הוא הגידול החד במאזן הבנק בעקבות המשבר בשוקי הריפו. "אני מודע לכך ששלוש הפעולות הללו תורמות להערכות שווי נכסי סיכון מוגברים ואני חושב שאנחנו צריכים להיות רגישים לזה בפגישה הקרובה של וועדת השוק הפתוח (FOMC)".

קפאלן מוסיף כי לראייתו, "הרכישות בשוק האג"ח הן נגזרת של תוכנית רכישות, כאשר הן מוסיפות נזילות לשווקים, דבר שמגדיל את  הרצון לקחת סיכונים בשוק". "חשוב מאוד שנבוא עם תוכנית שתגרום להפסקת הזינוק במאזן בנק" מסכם קאפלן. 

לקריאה נוספת: על הפער בין מדדי המניות לנתונים בפועל

אבל הבעייתיות במדיניות הפד' לא מסתכמת ברכישות בשוקי האג"ח אלא גם בהתערבות היום יומית בשוקי הריפו, כאשר הפד' הפך למעשה לממן העיקרי של קרנות הגידור בארה"ב מוקדם יותר השבוע פרסם הפד' את צפי הרכישות שלו לחודש הקרוב, כאשר נראה שהוא זנח כמעט לחלוטין את הבטחותיו להוריד את התערבותו בשוקי המימון לאחר סוף השנה.  יותר מכך, בוול סטריט ג'ונרל כי במטרה לטפל בסאגת הריפו, הפד' שוקל כעת להתחיל להלוות ישירות לקרנות הגידור במקום הבנקים שהקטינו את חשיפתם (לכתבה המלאה).

אחת הבעיות בהזרקת כסף ישירות לקרנות הגידור שהתחום הנ"ל איננו מפוקח כלל, וקרנות הגידור משתמשות במינופים גדולים ומריצות את השוק. לא מאמינים? תסתכלו על החוזים על מדד ה-S&P500 בחודש האחרון: כל סיום פעולת הזרקה של כסף בשוקי הריפו גוררת זינוק מידי בשוק. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רק מר קאפלן 21/01/2020 21:14
    הגב לתגובה זו
    רק מר קאפלן אומר .. ולא עוד חברי הפד כמו שכתוב .. אז אומר אז מה
  • 7.
    יוסי 17/01/2020 00:19
    הגב לתגובה זו
    את הטירוף הזה אתם יצרתם בעשר שנים האחרונות. עכשיו התעוררת
  • 6.
    שלמה גריברג טוען שאין לזה משמעות. (ל"ת)
    שווה לציין 16/01/2020 22:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום - הפד גרם לאיבוד שליטה בשווקים בקרוב נראה את התוצאות (ל"ת)
    אריאל 16/01/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    vvc 16/01/2020 20:32
    הגב לתגובה זו
    מספר שבועות הנסדק ינסה להסתגל מעל לרמה זאת במידה והיו חדשות רעות תגיע מפולת. למרות שהיום קשה לומר מפולת כי בתקופת בחירות יעשו הכל אבל הכל לעצור זאת.
  • למה10 אולי 100 אלף ? (ל"ת)
    חזי 17/01/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בנוסף , במדדי ארה"ב מסתמנת תבנית bump and run (ל"ת)
    דן 16/01/2020 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 16/01/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
    היה ב 30 שנה האחרונות בקיצוניות שכזו רק בסוף 2017 , ואז הגיע תיקון במהלך כשבועיים השיל 12% ......אבל , המצכ כרגע גרוע יותר שכן הקיצוניות גם בגרף החודשי והרבעוני ......צפו ל"נפילות" כבר בימים הקרובים .
  • 1.
    אין ואין 16/01/2020 18:58
    הגב לתגובה זו
    החוסכים הקטנים והפנסיונרים שלא מקבלים רבית והשכירים ששכרם לא עולה פרופורציונלית ממנים את הטרוף.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי

חוסר יציבות פוליטית, גירעון שלא מתכנס וחוב מתנפח - הצרות הכלכליות של צרפת מעמיקות, וסוכנויות הדירוג מאבדות סבלנות



עמית בר |

סוכנות הדירוג מודיס שינתה את תחזית הדירוג שלה לחוב הממשלתי של צרפת מ"יציבה" ל"שלילית". מדובר באזהרה ברורה מצד אחת מסוכנויות הדירוג המרכזיות בעולם, שמאותתת על סבירות גוברת להורדת דירוג בקרוב. דירוג החוב של צרפת על ידי מודיס עומד כיום על Aa3 (שווה ערך ל-AA-), וכעת הוא ניצב על סף ירידה לרמת A1. ההחלטה, כפי שצוין בדוח הרשמי של מודיס, נובעת מחששות מפני חוסר יציבות פוליטית וסיכונים מוסדיים שמקשים על ביצוע רפורמות פיסקליות נדרשות.

מהלך זה מגיע זמן קצר אחרי שסוכנות S&P כבר הורידה את דירוג החוב של צרפת ל-A+, תוך ציון סיכונים להידרדרות תקציבית עקב חוסר יציבות פוליטית. גם Fitch הקדימה לפעול והפחיתה את הדירוג ל-A+ בספטמבר 2025, כשהיא מציינת גירעון צפוי של 5.5% מהתמ"ג ב-2025, קרוב ליעד הממשלתי של 5.4% אך עדיין גבוה בהרבה מהמגבלה האירופית של 3%. מודיס היא האחרונה מבין השלוש הגדולות שהצטרפה לקו הפסימי ביחס לכלכלה הצרפתית, מה שמעלה חששות מפני אפקט כדור שלג בשווקי ההון האירופיים.

גירעון עמוק והתחייבויות שמכבידות על התקציב

הדוח של מודיס מצביע על כמה בעיות מבניות שמכבידות על הכלכלה הצרפתית. בראשן: חוב ממשלתי שתופח באופן קבוע, גירעון גבוה מהיעדים, ושיעור עלות חוב שהולך ומתייקר. נכון לסוף 2024, יחס החוב-תמ"ג של צרפת עמד על 113%, והתחזיות מצביעות על עלייה ל-115.9% עד סוף 2025, לפי נתוני Trading Economics. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה חוב של 116.5% מהתמ"ג, מה שמציב את צרפת בין המדינות הממונפות ביותר בעולם המפותח, מעט מתחת לארה"ב (122.9%).

אמנם ממשלת צרפת הציבה יעד לרדת מגירעון של יותר מ-5% לכיוון ה-3% מהתמ"ג עד שנת 2029, אבל ההערכות הן שקיים פער ניכר בין היעדים להיתכנות בפועל. גולדמן סאקס, למשל, העלתה את תחזית הגירעון ל-5.5% ב-2025 עקב "החלקות תקציביות" צפויות, בעוד שהממשלה נחושה להגיע ל-5.4%. הפער, בשילוב עם עלויות ריבית עולות, עלול להגדיל את ההוצאות על החוב במיליארדי אירו בשנה.

במקביל, איגרות החוב הממשלתיות של צרפת מגיבות בהתאם: התשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה לרמה של 3.43% נכון ל-24 באוקטובר 2025, לעומת 3.19% בסוף 2024, לפי נתוני Trading Economics. מדובר בעלייה שממקמת את צרפת ברמת סיכון גבוהה יותר ממדינות כמו איטליה, יוון וספרד – מצב לא שגרתי לכלכלה שנחשבה עד לאחרונה כעוגן יציבות באיחוד האירופי. על פי דוח של Eurostat, הגירעון הממוצע באזור היורו עמד על 3.1% מהתמ"ג, בעוד שצרפת בולטת עם 5.8% – אחד הגבוהים ביותר לצד רומניה ופולין. השילוב מחייב רפורמות עמוקות, אך החוסר הפוליטי מקשה על יישומן.

הכאוס הפוליטי מוסיף לחוסר האמון