"סיפור על 2 כלכלות: שוק המניות והכלכלה התעשייתית שלא צומחת"

מדדי המניות בוול סטריט שוברים שיאים על בסיס יומי, אך במקביל הנתונים בשטח נראים אחרת. ברקע לחולשה במכירות בעונת החגים האחרונה, מדד המשלוחים בארה"ב רשם בדצמבר את הירידה החדה ביותר מאז המשבר ב-2008, ומנכ"ל פדקס טוען כי מדובר בסיפור על 2 כלכלות שונות
עמית נעם טל | (10)

אם צריך לשפוט ע"פ ההתנהלות של השווקים הפיננסים בחודשים האחרונים של 2019, נראה כי הסיטואציה הכלכלית בארה"ב מעולם לא הייתה טובה יותר. מנגד, אם צריך לשפוט על פי הנתונים הכלכליים, נראה כי הכלכלה האמריקנית הציגה סיומת חלשה במיוחד לשנה. 

מדד המשלוחים בארה"ב (Cass Freight Index), שעוקב אחר נפחי המשלוחים בארה"ב בכלל כלי השינוע (משאיות/רכבים/מטוסים/אוניות), פורסם הערב והצביע על ירידה שנתית של 7.9% בנפח הפעילות בארה"ב. המדד נמצא כעת ברמתו הנמוכה ביותר מאז ינואר 2018 ונציין כי מדובר בירידה השנתית החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008-2009.

השינויים במדד המשלוחים בארה"ב בחודשים האחרונים: 

שימו לב לפעילות הרכבות בארה"ב בחודשים האחרונים:

קישור למדד המשלוחים בארה"ב לחודש דצמבר

הנתון האחרון מאשר למעשה את סקר ה-ISM האחרון בסקטור הייצור בארה"ב, שירד בחודש דצמבר האחרון לרמה של 47.2 נק' בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2009 (לכתבה המלאה). בנוסף, אותה תמונה עולה מהדו"חות האחרונים של פדקס, כאשר המנכ"ל של החברה ציין כי "זה סיפור על 2 כלכלות: שוק המניות והכלכלה התעשייתית שלא צומחת" (לכתבה המלאה).

עם זה לא מספיק, נתוני המכירות בעונת החגים האחרונה שפורסמה בימים האחרונים מציגה תמונה לא מחמיאה במיוחד בנוגע ל"חוזקו של הצרכן האמריקני". ענקאית הקמעונאות טרגט (סימול:TGT) היא האחרונה לאכזב בנתונים, כאשר מדווחת כי המכירות צמחו ב-1.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, רחוק מהצפי שעמד על עלייה של 3.8% (לכתבה המלאה). 

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל נראה כי את לשוקי המניות זה כמעט ולא מזיז, כאשר המדדים כובשים שיאים על בסיס יומי. קורולציה של 2 העשורים האחרונים נהרס לחלוטין בשנה האחרונה. במוקדם יותר החודש טענו ב-Nordea  בנק כי שוק המניות מתמחר כעת נתוני ISM במגזר הייצור של 60 נק'!

סקר ה-ISM במגזר הייצור מול התנאים הפיננסים בארה"ב: קורלציה של שנים נהרסה לחלוטין בשנה האחרונה. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רוזן 16/01/2020 07:47
    הגב לתגובה זו
    הוא מנתח בצורה נכונה ובהירה את האירועים הכלכליים החשובים ואת השפעתם ואת הפער שהולך וגדל בין מצב הכלכלה במציאות בשטח לבין מדדי המניות בבורסה
  • 9.
    לאן הכסף זורם 16/01/2020 06:50
    הגב לתגובה זו
    לעשירים, שממשיכים להתעשר על חשבון החלשים. בסוף כולם יגיעו למצבה של אירן.
  • 8.
    יובל 15/01/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    משלוחים דואר ישראל עמוסים וגדושים בסחורות.. אז מה שבטוח.. הכסף בכיס הישראלי גם עמוס לעייפה!
  • 7.
    פשוט כתבה מעולה-תודה! (ל"ת)
    ערן 15/01/2020 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רמי 15/01/2020 21:48
    הגב לתגובה זו
    שנתיים אתה כבר מספר לנו למה המפןלת מגיעה..........
  • 5.
    האחד 15/01/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה היצרנית היא הכלכלה האמיתית ,אבל , ברגע שהריבית לא קיימת אין אפיקי השקעה שמגינים על הטירוף בשוק ההון . מדינות דוחופת כסף לציבור בגלל האטה במשק ולאן זה הולך ? לאן שיש תשואה בלי קשר לתוצואת והרי לכם באלגן בשוק ההון . מכפילים לא סבירים לעסקים שלא שווים . ראו מה קורה עם רכישות של חברות במכפילים לא הגיונים כי לכסף אין שום מעצור
  • 4.
    כשהריבית אפסית והבנקים מזרימים ללא הגבלה (ל"ת)
    ככה זה 15/01/2020 21:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    "אין מיתון ולא יהיה מיתון" (ל"ת)
    "ש. גרינברג" 15/01/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמריקבלוף לא יחזיק עוד הרבה זמן האמת הכלכלית תצוף (ל"ת)
    שלמה 15/01/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פרופ'אבירם(איצ100) ל 15/01/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
    גם בקשתנו להפסיק להזכיר את הבלוף של נושא החתימה על הסחר נסגר היום והסינים נתנו לטראמפ את ההצגה שהוא כה היה זקוק לה. נבקדך לשבת עם שלמה גרינברג למרות שאתה צעיר ממנו בטח בעשר או חמש שנים ולשכנעו שדעותיו בעניין הכלכלה המושלמת של ארצות הברית היא ערימת גארבאצ' ושיט....צא הבשורה לעולם על הרע שהוא איתנו עומד להתפוצץ בקול תרועה..
טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

פרוטוקול הפד׳: האינפלציה במוקד, שוק העבודה מציג סימני חולשה

רוב חברי הוועדה רואים באינפלציה את האיום העיקרי ומעדיפים להשאיר את הריבית ללא שינוי, בעוד מיעוט מצביע על היחלשות התעסוקה וקורא להפחתה. טראמפ מוסיף לחץ פוליטי, והישיבה הקרובה בספטמבר עשויה להיות גורלית לכיוון המדיניות

אדיר בן עמי |

המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.


מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.


מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."


הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.


נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.


סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"

שר האוצר האמריקאי על הגירעון התקציבי, על עתודות הזהב, וכמה ביטקוין מחזיק הממשל?

מנדי הניג |

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%,  הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.

"מס חדש" על ענקיות השבבים

במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים -  אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.

בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".

כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.

בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".


המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.