טראמפ, הבית הלבן, ארה"ב
צילום: יח"צ

טראמפ: "העובדה שיש לנו כוח צבאי כה גדול, לא אומר שנשתמש בו"

לאחר ההסלמה שהתרחשה אמש, נראה כי המנהיגים בארה"ב ובאיראן מנסים כעת להוריד את המתיחות הצבאית בין 2 המדינות.עם זאת, טראמפ רומז על סנקציות נוספות. הנפט עבר לירידות חדות של יותר מ-4%, המדדים מזנקים
עמית נעם טל | (3)

"אף אמריקני לא נפגע במהלך התקיפות האחרונות שביצעה איראן. כל החיילים שלנו בטוחים, ונגרם נזק מוגבל לבסיסים שלנו", כך טוען נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך מסיבת עיתונאים. נראה כי לאחר ההסלמה המהירה שהתרחשה בין 2 הצדדים ב-24 השעות האחרונות, 2 הצדדים מנסים להוריד את המתיחות. 

טראמפ התחיל את מסיבת העיתונאים בהסבר של האירועים האחרונים: "הכוחות האמריקאים מוכנים לכל אתגר. אף אדם לא נהרג, אמריקאי או איראני, בזכות התרעות מוקדמות. אני מצדיע לחיילינו ולאנשינו. אנחנו חוזרים עד לימי 1979, מאז המשטר הזה מאיים עלינו ועל הציווילזציה.

"החלטנו לחסל, טרוריסט אכזר (סולימאני). ארה״ב חיסלה את הטרוריסט הראשי. הוא היה אחראי אישית למעשי הזוועות הקשים ביותר. הוא אימן טרוריסטים, הכשיר את החיזבאללה, תכנן הטמנת פצצות דרכים, שפגעו והרגו באנשים רבים. הוא תכנן את המתקפה נגד השגרירות האמריקאית בבגדד. הוא תכנן מתקפה נוספת בימים האחרונים, ואנחנו עצרנו אותו. צריך היה לחסלו הרבה קודם לכן, באמצעות החיסול הזה, העברנו מסר ברור לטרוריסטים".

טראמפ הוסיף כי "ארה״ב, תטיל סנקציות נוספות על המשטר האיראני, והן ישארו בפועל עד שאיראן תשנה את התנהלותה. במקום שהאיראנים יגידו תודה לארה"ב, על סגירת ההסכם הגרעין והכסף שהועבר להם, הם צרחו שם 'מוות לאמריקה' והמשיכו לזרוע מוות וטרור נגד מטרות רבות באיזור. האיראנים פגעו גם באזרחים שלהם, והרגו כ-500 איש משלהם, בשל הפגנות ברחבי המדינה"

בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, הנשיא טראמפ טען כי "על איראן לעצור את שאיפות הגרעין שלה" וסיכם כי "כל עוד אני נשיא ארה"ב, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני". 

למרות דברים אלו, נראה כי טראמפ מנסה להוריד את גובה הלהבות בשטח כאשר הוא טוען כי  "העובדה שיש לנו כוח צבאי כה גדול, לא אומר שאנחנו נשתמש בו. אך הכוח האמריקני הוא הרתעה משמעותית". העובדה כי אף אמריקני לא נפגע בפעולת התגמול של איראן מאפשרת לנשיא להכיל פעולה זו. 

מוקדם יותר היום רמזו מנהיגי איראן על רצון להוריד את המתיחות בין 2 הצדדים.  שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, טעןכי מדינתו "לא החלה את המתיחות הנוכחית".  וכי התגובה האיראנית תיהיה בהתאם לתגובה שארה"ב תבצע לתקיפות האחרונות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעקבות דבריו של הנשיא, המדדים בוול סטריט עברו להתנהל בעליות שערים של עד 0.9%, כאשר הם צמודים לרמות שיא כל הזמנים. הנפט מאבד כעת 4.5% וחוסר להיסחר מתחת לרף 60 הדולרים לחבית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק ביבי 08/01/2020 22:32
    הגב לתגובה זו
    הכל תוכנית מעולה של הגאון נתניהו. גנץ הולך עם ע ר ב י ם
  • 1.
    טרמף התותח , 08/01/2020 19:47
    הגב לתגובה זו
    מיום ליום אני מעריך את טרמף שעושה בית ספר לאיראנים ומצליח גם בגזרה נגד הסינים .
  • רק חבל שאתה שאלני יא מטומטם (ל"ת)
    אריאל 08/01/2020 22:22
    הגב לתגובה זו
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


אתר קידוח נפט קרדיט: גרוקאתר קידוח נפט קרדיט: גרוק

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט

למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים

הדס ברטל |

אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.      

 המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.

כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.

מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.