סופטבנק רוצה לחתוך את "מצנח הזהב" של אדם נוימן
מצנח הזהב של אדם נוימן, בהיקף של 1.7 מיליארד דולר, עשוי להחתך כאשר מנהלי סופטבנק מבקשים לקצץ בעסקת החילוץ בהיקף של 9.5 מיליארד דולר עליה הם חתמו עם WeWork בחודש שעבר.
נוימן, המייסד והמנכ"ל לשעבר של WeWork אמור למכור מניות בשווי של 970 מיליון דולר לקונגלומרט היפני כחלק מהצעת מכר של 3 מיליארד דולר, לקבל קו אשראי של 500 מיליון דולר לכיסוי חובותיו האישיים, ולקבל עוד 185 מיליון דולר עבור דמי ייעוץ בארבע השנים הקרובות. עם זאת, נראה כי כמה ממנהלי סופטבנק סבורים כי חבילת היציאה שלו נדיבה מדי.
הדיווח מגיע לאחר שהשבוע החברה פיטרה כ-20% מכח העבודה הבינלאומי שלה – כ-2,400 עובדים, כאשר אחת העובדות של החברה אף הגישה נגדה תביעה כשלטענתה דמי הייעוץ הצפויים להיות משולמים לנוימן "לא ברורים", כאשר ההנפקה למעשה בוטלה.
נזכיר כי ענקית ההשקעות היפנית רשמה הפסד רבעוני גדול בהרבה מההערכות של האנליסטים, וזאת לאור הצניחה בשווי של כמה מהשקעותיה הבולטות והכבדות ביותר, כמו WeWork ואובר.
- WeWork הסוף? סופטנבק מושך את ההצעה לרכישת מניות החברה
- בגולדמן זאקס מספקים חמצן ל-WeWork ולספוטבנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדהים הוא שאדם נוימן יצא מיליארדר - למרות ש-Wework הפסידה, עם גירעון גדול בהון, עם כישלון ענק לגייס בוול סטריט, וקיבל מיליארד במקביל לעזיבתו את החברה ורכישת השליטה על ידי סופטבנק.
היה זה ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים והוא מטיל ספק באסטרטגיית הסיכון הגבוהה של המייסד מסאיושי סון להשקיע בסטארט-אפים ששורפים מזומנים, בעוד שהוא מנסה להקים קרן השקעות ענק שנייה.
- 4.חביב 28/11/2019 16:30הגב לתגובה זואת התרגיל הזה צריך ללמד בכול ביה״ס לכלכלה,הקים חברה למחיצות קרטון, החברה של היפנים המטומטמים כמעט פשטה רגל והחברמן יוצא עם מיליארד דולר זה הכסף הכי קל ששמעתי עליו ,הלוואי עלי,ימותו הקנאים חה חה חה
- 3.עוזיהו 24/11/2019 18:13הגב לתגובה זואף מצנח זהב לא עולה 24000 שח ל 18 מטר רבוע, מישהו פה רצוי שישבור מיקלדת
- 2.מתמטיקאי-1 24/11/2019 08:46הגב לתגובה זואלא אם מנהלי סופטבנק מפחדים שהוא יודע עליהם יותר מידיי...
- 1.מתי 22/11/2019 21:37הגב לתגובה זוויגודמן כבר אמרנו??

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

מלחמת הסחר מתרחבת: מקסיקו מתכננת מכסים על רכבים מסין, שמאיימת בצעדי תגובה
הממשל במקסיקו מקדם העלאה חדה במכסים על כלי רכב ומוצרים מאסיה, בהיקף של כ-52 מיליארד דולר; סין מזהירה: “תחשבו פעמיים”
מקסיקו הודיעה על יוזמה להעלות את המכס על כלי רכב מיובאים מסין וממדינות אסיה נוספות עד לרמה של 50% (מכ-20% כיום), כחלק מרפורמה רחבה בלוח המכסים. על פי הודעת הממשל, המהלך מכוון להגן על תעשייה מקומית ומשרות, ויחול, במידה ויאושר, על כ-8.6% מהיבוא הכולל
של המדינה, ובהם פלדה, טקסטיל ורכיבי רכב.
תעשיות הרכב, הפלדה והטקסטיל הןחלק מהותי בכלכלה המקסיקנית, וזה לכאורה מדוע הממשל מתייחס למוצרים סיניים כאל איום אסטרטגי. תעשיית הרכב לבדה מהווה כרבע מהיצוא של מקסיקו וכ-18% מהתמ״ג התעשייתי, ומעסיקה למעלה
ממיליון עובדים ישירים ועוד מיליונים בעבודות עקיפות. המדינה היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם ומשמשת כמרכז הרכבה עולמי לשוק האמריקאי בזכות הסכם הסחר USMCA, כך שכל תחרות ישירה מצד יצרניות סיניות נתפסת כפגיעה פוטנציאלית במשרות ובשרשרת הערך המקומית. לצד זאת,
ענף הפלדה המגלגל 9-10 מיליארד דולר בשנה ומעסיק מאות אלפי עובדים מספק תשתית לכל שרשרת הייצור במקסיקו, ממכוניות ועד בנייה ואנרגיה, ונפגע בעבר מיבוא זול מסין, מה שהגביר את הרגישות הפוליטית לנושא. גם ענף הטקסטיל, המעסיק כ-650 אלף עובדים בעיקר באזורים פריפריאליים
ועניים יחסית, נחשב מרכיב חברתי חיוני ומקור תעסוקה מרכזי לנשים.
התגובות למהלך
בייג’ינג מצדיה הגיבה בחריפות לאיתותים ממקסיקו. דובר משרד המסחר הסיני קרא למקסיקו “לנהוג בזהירות יתרה ולחשוב פעמיים” וטען שכל העלאת מכסים חד צדדית תתפרש ככניעה
ל“בריונות” מצד ארה״ב. סין הבהירה כי “תנקוט בצעדים הנדרשים” לשמירה על האינטרסים שלה.
נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום ניסתה לצנן את הרוחות: “אנחנו לא מעוניינים בעימות”, אמרה, והוסיפה שהמהלך הוא חלק מתכנית תעשייתית להגנה על ייצור ותעסוקה, ולא ניסיון לרצות את וושינגטון. לדבריה, מתקיימים שיחות עם נציגי המדינות המושפעות כדי למנוע הסלמה.
- ארה״ב שוללת את הפטור של TSMC למשלוחי ציוד לסין
- פוקסקון מזנקת בזכות ה-AI, אך מזהירה מירידה באייפונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולמרות ההצהרה ממקסיקו, נראה שארה״ב משתמשת במדינות נוספות כדי להגביר את הלחץ על סין וליצור מעין קואליציה של מדינות שמצמצמות את התלות שלה בסחר עם סין. הלחץ הזה כולל דרישות רגולטוריות, הגברת מכסים ומגבלות יבוא מצד ארה״ב, לצד הנחיות למדינות כמו מקסיקו לחקור דרכים למנוע “כניסה מעבר לדלת האחורית” של סחורות סיניות לשוק האמריקאי.