דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

על הקשר בין יזמי סטארט-אפים וחתולים

הקמתם סטארט-אפ? יכול להיות שנדבקתם מחתול - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיש בקרבנו אנשים שיש להם נטייה ליזמות וללקיחת סיכונים כספיים מכיוון שהם נשאים של טפיל שמקורו בחתולים
ד"ר אדם רויטר | (3)
נושאים בכתבה חתולים יזמים

הקמתם סטארט-אפ? יכול להיות שנדבקתם מחתול - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיש בקרבנו אנשים שיש להם נטייה ליזמות וללקיחת סיכונים כספיים מכיוון שהם נשאים של טפיל שמקורו בחתולים. נתחיל בעובדות המדעיות: אם אי פעם היה לכם חתול, רוב הסיכויים ששמעתם על טוקסופלזמוזיס. זו מחלה הנגרמת מטפיל חד תאי בשם ט. גונדי(T. gondii) . מחזור החיים של הט. גונדי שזור באופן הדוק בזה של חתולים - בשל פעילות אנזימים ייחודית, מעיים של חתולים מכילים עודף של חומצה שט. גונדי זקוק לה כדי להתרבות. הטפילים מתרבים במעיים ואז החתול משיל את התאים שלהם בצואה שלו. כאשר חיות אחרות אוכלות או שותות רכיבי מזון המזוהמים על ידי התאים, הן נדבקות. אך מכיוון ולקרביים שלהן אין את תכולת החומצה שט. גונדי צריך כדי להתרבות, הטפיל חייב למצוא את דרכו חזרה אל בן משפחת החתוליים.

ואז לפעמים קורה משהו מדהים. הטפילים חודרים למוח ולרקמת השריר של מארח הביניים ומשנים את התנהגותו באופן שמגביר את סיכוייו להיאכל על ידי חתול. ממש כך. התופעה מוכרת בעיקר במכרסמים: עכברים שנדבקו בט. גונדי מאבדים את הפחד המובנה שלהם מחתולים ואינם נמנעים עוד מהריח של שתן חתולים. העכברים הנועזים האלה מכינים עצמם כארוחה קלה לחתול, ובאכילתם, החתול מבלי משים, מניע את התהליך שוב.

קיימות עדויות להשפעה של ט.גונדי גם על זאבים אפורים. מסתבר שלהקות של זאבים שנדבקו בטפיל, חיות בסמיכות הרבה יותר גבוהה לטריטוריות של פומות אמריקניות (שמסכנות אותם) מאשר להקות שלא נדבקו בטפיל. מדוע? הם כנראה פוחדים פחות מהזאב הממוצע. גם הסיכוי של זאב אפור זכר שנדבק בטפיל לעזוב את משפחתו ולנדוד ולהקים להקה משלו (או להצטרף ללהקה זרה) גבוהים פי 11 מאשר זאב שלא נדבק בטפיל.

 

נדבקתם? כנראה שאתם פחות פוחדים

מתברר שלא פחות מרבע מאוכלוסיית כדור הארץ נגועה בט.גונדי ואין לכך שום ביטוי רפואי חיצוני. יתירה מזו, במדינות המפותחות זהו אחד הטפילים הנפוצים ביותר. ואכן במקרים מסוימים אדם הנדבק בטפיל עלול לעבור שינוי פסיכולוגי. מדובר בתהליך שמשנה משהו באמיגדלה שלו. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, שנמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח של בעלי חוליות מורכבים ובהם האדם והיא מעורבת בתהליכי בקרה רגשיים. השינוי שמייצר ט. גונדי באמיגדלה גורם במקרים מסוימים לבני אדם שנדבקו בו לפחד פחות ומכאן לקחת יותר סיכונים. הט. גונדי גם ידוע כקשור למספר מחלות פסיכיאטריות, כולל סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית והתנהגות אובדנית.

אנשים עם הפרעה פסיכיאטרית הכרוכה בהתקפים חוזרים ונשנים של כעס קיצוני ואימפולסיבי - "זעם כבישים", למשל - נוטים יותר מפי שניים להיות נשאי הטפיל מאשר אנשים ללא אבחנה פסיכיאטרית. ממצאים אלו עלו במחקר של צוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו שכלל 358 נבדקים בוגרים שממצאיו פורסמו ב-2016.

 

הקמתם סטארטאפ? יכול להיות שנדבקתם בט. גונדי

מפתיעים עוד יותר הם מחקרים עדכניים שמראים שזיהום בט. גונדי הוא מנבא עקבי וחיובי לפעילות יזמית. פחד מכישלון ומהפסד כספי פחות מטרידים חלק מהנשאים - הם מוכנים יותר מאחרים לפתוח עסק משלהם ולקחת סיכונים כספיים. נמצא שבמדינות עם שיעורי נשאות גבוהים של הטפיל, חלק נמוך יותר מהנשאלים ציינו 'פחד מכישלון' כפקטור הבולם מבחינתם כניסה למיזמים עסקיים חדשים.

מחקר שפורסם ב-2018 שנערך על 1,495 סטודנטים מצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בסבירות גבוהה פי 1.4 להתמחות בעסקים ובעלי סיכוי של פי 1.7 לתת דגש על 'ניהול ויזמות'. בקרב 197 אנשי מקצוע שהשתתפו אף הם במחקר נמצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בהסתברות גבוהה פי 1.8 לפתוח עסק משלהם לעומת משתתפים אחרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאחרונה, הרווארד ביזנס רוויו פרסם מחקר של בית הספר למינהל עסקים במדריד בו בחנו את ההיסטוריה הרפואית והמקצועית של 74,291 נשים דניות. המחקר גילה שלאלה מהן שנדבקו בט. גונדי יש, בממוצע, סבירות גבוהה יותר ב-29% מאחרות להקים סטארטאפ. כמו כן הן בעלות סבירות גבוהה יותר ב-27% להקים מיזמים מרובים, ויותר מפי שתיים מהן הקימו את העסקים שלהן לבד. בנוסף, המיזמים שלהן היו מוצלחים יותר, בממוצע, מאלה שהושקו על ידי עמיתותיהן הלא נגועות.

ומה קורה אצלנו? בישראל יש אוכלוסיית חתולים גדולה במיוחד. מעניין לכמה סטארטאפיסטים ישראליים יש חתול?

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל הכבוד אדם. מבריק (ל"ת)
    משקיע 19/12/2022 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ורד 19/12/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    יותר קל להידבק בטפיל הזה מבשר לא מבושל ומירקות לא שטופים. במיוחד בישראל הטפיל בחתולים הוא נדיר. לעומת זאת הוא יותר נפוץ בשריר של בלעי חיים כך שאם אתם אוכלים בשר לא מבושל, הכנתם סלט על קרש חיתוך שלא נשטף לאחר שהכנתם שניצלים ולא שטפתם את הירקות, יש לכם סיכוי הרבה יותר גבוה להידבק בטפיל. מישהו בעיתון הזה טורח לחקור ולברר לפני פרסום שטויות כאלה? אם אתם לא אוכלים צואה ואם אתם שוטפים ידיים, לא תידבקו בטוקסופלסמה: https://www.cdc.gov/parasites/toxoplasmosis/epi.html
  • סתם אחד 20/12/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
    כותב המאמר לא קבע שיש להימנע מחתולים והמיקוד לא היה איך הטפיל עובר, אלא לכך שלרבע מאוכלוסיית העולם יש את הטפיל ומה הטפיל הזה יכול לגרום מבחינת אגרסיביות וחוסר פחד בקבלת החלטות.
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?