על הקשר בין יזמי סטארט-אפים וחתולים
הקמתם סטארט-אפ? יכול להיות שנדבקתם מחתול - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיש בקרבנו אנשים שיש להם נטייה ליזמות וללקיחת סיכונים כספיים מכיוון שהם נשאים של טפיל שמקורו בחתולים. נתחיל בעובדות המדעיות: אם אי פעם היה לכם חתול, רוב הסיכויים ששמעתם על טוקסופלזמוזיס. זו מחלה הנגרמת מטפיל חד תאי בשם ט. גונדי(T. gondii) . מחזור החיים של הט. גונדי שזור באופן הדוק בזה של חתולים - בשל פעילות אנזימים ייחודית, מעיים של חתולים מכילים עודף של חומצה שט. גונדי זקוק לה כדי להתרבות. הטפילים מתרבים במעיים ואז החתול משיל את התאים שלהם בצואה שלו. כאשר חיות אחרות אוכלות או שותות רכיבי מזון המזוהמים על ידי התאים, הן נדבקות. אך מכיוון ולקרביים שלהן אין את תכולת החומצה שט. גונדי צריך כדי להתרבות, הטפיל חייב למצוא את דרכו חזרה אל בן משפחת החתוליים.
ואז לפעמים קורה משהו מדהים. הטפילים חודרים למוח ולרקמת השריר של מארח הביניים ומשנים את התנהגותו באופן שמגביר את סיכוייו להיאכל על ידי חתול. ממש כך. התופעה מוכרת בעיקר במכרסמים: עכברים שנדבקו בט. גונדי מאבדים את הפחד המובנה שלהם מחתולים ואינם נמנעים עוד מהריח של שתן חתולים. העכברים הנועזים האלה מכינים עצמם כארוחה קלה לחתול, ובאכילתם, החתול מבלי משים, מניע את התהליך שוב.
קיימות עדויות להשפעה של ט.גונדי גם על זאבים אפורים. מסתבר שלהקות של זאבים שנדבקו בטפיל, חיות בסמיכות הרבה יותר גבוהה לטריטוריות של פומות אמריקניות (שמסכנות אותם) מאשר להקות שלא נדבקו בטפיל. מדוע? הם כנראה פוחדים פחות מהזאב הממוצע. גם הסיכוי של זאב אפור זכר שנדבק בטפיל לעזוב את משפחתו ולנדוד ולהקים להקה משלו (או להצטרף ללהקה זרה) גבוהים פי 11 מאשר זאב שלא נדבק בטפיל.
נדבקתם? כנראה שאתם פחות פוחדים
מתברר שלא פחות מרבע מאוכלוסיית כדור הארץ נגועה בט.גונדי ואין לכך שום ביטוי רפואי חיצוני. יתירה מזו, במדינות המפותחות זהו אחד הטפילים הנפוצים ביותר. ואכן במקרים מסוימים אדם הנדבק בטפיל עלול לעבור שינוי פסיכולוגי. מדובר בתהליך שמשנה משהו באמיגדלה שלו. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, שנמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח של בעלי חוליות מורכבים ובהם האדם והיא מעורבת בתהליכי בקרה רגשיים. השינוי שמייצר ט. גונדי באמיגדלה גורם במקרים מסוימים לבני אדם שנדבקו בו לפחד פחות ומכאן לקחת יותר סיכונים. הט. גונדי גם ידוע כקשור למספר מחלות פסיכיאטריות, כולל סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית והתנהגות אובדנית.
אנשים עם הפרעה פסיכיאטרית הכרוכה בהתקפים חוזרים ונשנים של כעס קיצוני ואימפולסיבי - "זעם כבישים", למשל - נוטים יותר מפי שניים להיות נשאי הטפיל מאשר אנשים ללא אבחנה פסיכיאטרית. ממצאים אלו עלו במחקר של צוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו שכלל 358 נבדקים בוגרים שממצאיו פורסמו ב-2016.
הקמתם סטארטאפ? יכול להיות שנדבקתם בט. גונדי
מפתיעים עוד יותר הם מחקרים עדכניים שמראים שזיהום בט. גונדי הוא מנבא עקבי וחיובי לפעילות יזמית. פחד מכישלון ומהפסד כספי פחות מטרידים חלק מהנשאים - הם מוכנים יותר מאחרים לפתוח עסק משלהם ולקחת סיכונים כספיים. נמצא שבמדינות עם שיעורי נשאות גבוהים של הטפיל, חלק נמוך יותר מהנשאלים ציינו 'פחד מכישלון' כפקטור הבולם מבחינתם כניסה למיזמים עסקיים חדשים.
מחקר שפורסם ב-2018 שנערך על 1,495 סטודנטים מצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בסבירות גבוהה פי 1.4 להתמחות בעסקים ובעלי סיכוי של פי 1.7 לתת דגש על 'ניהול ויזמות'. בקרב 197 אנשי מקצוע שהשתתפו אף הם במחקר נמצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בהסתברות גבוהה פי 1.8 לפתוח עסק משלהם לעומת משתתפים אחרים.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
לאחרונה, הרווארד ביזנס רוויו פרסם מחקר של בית הספר למינהל עסקים במדריד בו בחנו את ההיסטוריה הרפואית והמקצועית של 74,291 נשים דניות. המחקר גילה שלאלה מהן שנדבקו בט. גונדי יש, בממוצע, סבירות גבוהה יותר ב-29% מאחרות להקים סטארטאפ. כמו כן הן בעלות סבירות גבוהה יותר ב-27% להקים מיזמים מרובים, ויותר מפי שתיים מהן הקימו את העסקים שלהן לבד. בנוסף, המיזמים שלהן היו מוצלחים יותר, בממוצע, מאלה שהושקו על ידי עמיתותיהן הלא נגועות.
ומה קורה אצלנו? בישראל יש אוכלוסיית חתולים גדולה במיוחד. מעניין לכמה סטארטאפיסטים ישראליים יש חתול?
ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 2.כל הכבוד אדם. מבריק (ל"ת)משקיע 19/12/2022 18:18הגב לתגובה זו
- 1.ורד 19/12/2022 13:30הגב לתגובה זויותר קל להידבק בטפיל הזה מבשר לא מבושל ומירקות לא שטופים. במיוחד בישראל הטפיל בחתולים הוא נדיר. לעומת זאת הוא יותר נפוץ בשריר של בלעי חיים כך שאם אתם אוכלים בשר לא מבושל, הכנתם סלט על קרש חיתוך שלא נשטף לאחר שהכנתם שניצלים ולא שטפתם את הירקות, יש לכם סיכוי הרבה יותר גבוה להידבק בטפיל. מישהו בעיתון הזה טורח לחקור ולברר לפני פרסום שטויות כאלה? אם אתם לא אוכלים צואה ואם אתם שוטפים ידיים, לא תידבקו בטוקסופלסמה: https://www.cdc.gov/parasites/toxoplasmosis/epi.html
- סתם אחד 20/12/2022 11:33הגב לתגובה זוכותב המאמר לא קבע שיש להימנע מחתולים והמיקוד לא היה איך הטפיל עובר, אלא לכך שלרבע מאוכלוסיית העולם יש את הטפיל ומה הטפיל הזה יכול לגרום מבחינת אגרסיביות וחוסר פחד בקבלת החלטות.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
