סימנט נכנסת לשוק הצבע - טמבור ונירלט עלולות להיפגע
חברת סימנט בבעלות מספנות ישראל 1.29% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום הבנייה בישראל ונכנסת גם לתחום הצבע. תעשיות מספנות ישראל, בשליטת שלומי פוגל, משפחת שמלצר וסמי קצב ובניהולו של צביקה שכטרמן, רוכשת דרך החברה הבת סימנט את חברת נדיר, המתמחה בתחום צבעי הפרימיום. סימנט תרכוש בשלב הראשון 70% מהחברה ויש לה אופציה לרכוש בהמשך את יתר המניות. בנוסף, סימנט הודיעה כי היא מנהלת מו"מ עם יצרן מוצרי צבע בינלאומי על הסכם זכיינות במסגרתו יוענק לנדיר זיכיון בלעדי לייבוא, שיווק ומכירה של מוצרי צבע שונים בישראל.
שוק הצבעים הנשלט ע"י טמבור ונירלט
שוק הצבע בישראל נאמד בכ-1.2 מיליארד שקל בשנה. השוק נשלט ע"י דואופול החולש על כ-70% מהתחום: טמבור, ונירלט. על פי ההערכות, היקף הפעילות של כל אחת מהחברות נאמד בכ-400 מיליון שקל בשנה. השאר נחלק בין כ-20 שחקנים קטנים.
בניגוד לענפים אחרים בתחום הבניה, נכון להיום אין אף חברה בינ"ל הפועלת בתחום הצבעים בישראל. כניסת גורם חזק ובעל יכולות פיננסיות ולוגיסטיות כמו סימנט לפעילות בתחום הריכוזי של הצבעים, בשילוב הכניסה המתוכננת לפעילות בישראל של חברה בינ"ל שסמינט תייצג אותה, עשויה לפתוח את השוק לתחרות.
חברת נדיר, בשליטת עופר בן יעקב מנכ"ל החברה, נוסדה בשנת 1990. החברה מתמחה בייצור ושיווק חומרי צבע וגמר איכותיים: שליכט צבעוני לסוגיו, אקרילי, מינרלי סיליקוני, ועוד צבעים על בסיס אקרילי לשימוש חיצוני ופנימי.
סימנט, בניהולו של איל הכט, החלה לפעול בשנת 2016 על רקע החלטת ממשלת ישראל לפתוח את שוק המלט לתחרות, אחרי עשרות שנים של שליטה של נשר. הקמתה של סימנט הובילה לירידת מחירי מלט ובטון בשיעור של עשרות אחוזים. החברה מחזיקה כיום בנתח של למעלה מ-15% משוק המלט בישראל העומד על כ-10 מיליון טונות בשנה.
במהלך השנתיים האחרונות סימנט הרחיבה את פעילותה ונכנסה לפעילות אסטרטגית גם בתחום חומרי הבניה המשלימים. החברה הקימה, יחד עם הסטארט־אפ Beyon3D, מפעל הראשון מסוגו לייצור מוצרי בטון, אריחים וחיפויים על ידי רובוט חדשני. בנוסף, החברה רכשה את פעילות חברת קשת פרימה, מהיצרניות הפרטיות הגדולות בישראל של חומרי גמר, דבקים ואבקות בתחום הבניה. עסקה נוספת עליה דיווחה החברה לאחרונה היא רכישת פעילות יבואנית לוחות הגבס הגדולה בישראל, אונת פאן. מדובר בענפים המגלגלים, יחד, כ-3 מיליארד שקל בשנה. זאת בנוסף לתחום המלט בו פועלת סימנט המגלגל אף הוא כ-3 מיליארד שקל בשנה.
על פי נתוני הרבעון השלישי שפרסמה לאחרונה תעשיות מספנות ישראל, הכנסות החברה ממגזר חומרי הבניה צמחו בכ-49.7% בתשעת החודשים הראשונים של 2022 לכ-488.8 מיליון שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רווחי המגזר עלו באותה תקופה בכ-30% לכ-46.6 מיליון ששקל.
"נהפוך לשחקן מרכזי בתחום הצבע"
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
