לא יאמן - 'חדשות 2' בסכנה ועכשיו הם אומרים לנו שמונופול זה טוב
נתחיל בתקציר הפרקים הקודמים: חברת החדשות של ערוץ 2 עומדת בימים אלה מול גזרה רגולטורית חדשה. בטיוטת הצעת החוק שנדונה כעת בוועדת הכלכלה, נשקלת האפשרות לבטל את ההזנה הכפולה של חדשות 2 מפטמות קשת ורשת, ולהוציאה למכרז לזכיינית אחת, במסגרת המעבר לשיטת הרישיונות בענף הטלוויזיה.
יש היגיון בהצעה זו: מאחר והזכייניות יהפכו בסופה של רפורמה לגופים משדרים בערוצים נפרדים, הרי שיש למנוע מגוף אחד לפעול בתך שניים מתוך שלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים בארץ. בחברת החדשות של ערוץ 2 יודעים, כי משמעות ההצעה היא מציאות חדשה, שיכולה לסכן את גודלה ואת שליטתה של חברת חדשות 2 בענף הטלוויזיה ומנסים להילחם נגד ההצעה בכל דרך אפשרית.
אבל האם מציאות בה יש יותר מחברת חדשות טלוויזיונית חזקה אחת היא רעה בהכרח לצופה? הבוקר התארח שלום קיטל אצל רינו צרור בתוכנית "מה בוער" בגל"צ. קיטל, הוא המנכ"ל המיתולוגי של חדשות 2 מזה שנים רבות, שאף סימן את ה"יורש", המנכ"ל הנוכחי אבי וייס. קיטל זעם זעם קדוש על הכוונה "להרוג את מפעל חייו" (כך לדברי צרור), וליהג כמנהג אנשי חדשות 2 בשבוע האחרון, על תרומתה החשובה של חדשות 2 לחברה הישראלית וכיו"ב.
מאחר ושייטתי על הכביש המהיר והמועד לפורענות בואכה תל אביב, הקשבתי לקיטל בחצי אוזן והושטתי את היד לרדיו כדי להחליף לתחנה מחכימה יותר. אך לפתע התאבנתי. קיטל סיכם את הראיון באומרו כי גוף חדשות חזק הוא טוב לדמוקרטיה.
לרגע נשנקתי. האם דעתו האישית של קיטל גברה על דעתו העיתונאית? למיטב זכרוני, היו מספר גופי חדשות שהיו החזקים ביותר - שלא לומר, מונופול במדינות שונות, כך למשל פראבדה ברוסיה הקומוניסטית, תשרין בסוריה, אל אהראם במצרים ועוד כמה, חלקם חיים עד היום.
כמובן שחדשות 2 אינה שופר המפלגה וישראל אינה סוריה, אבל עדיין, גוף חדשות חזק אחד, חופשי וישר ככל שיהיה, מהווה בעצם קיומו סכנה לדמוקרטיה. לממשל קל יותר להגיע לגוף אחד ולנסות להשפיע עליו, מלהאבק במספר גופים חזקים המתחרים זה בזה. האם זה קורה כיום בחדשות 2? איני יודע. האם סביר שזה יקרה במציאות בה חדשות 2 יהיו מונופול? מאוד.
לא התפלאתי על הלובי החזק של חדשות 2. המציאות כיום היא נוחה לכולם: בחדשות 2 משדרים חדשות שנוחות לעיכול, לצופה ולממשל, ממעטים להביע עמדה (ולא, הרמת גבה של קריינית חדשות אינה נחשבת "עמדה"), ועוטפים את החומר החדשותי בהרבה צמר גפן ורוד, מתוק, לעיתים סכריני. אינסטנט חדשות. "מנה חמה" לבטטות כורסא, שמשאירה תחושת שובע מזויפת של מונסודיום גלוטומט.
באחרונה מצאתי את עצמי צופה יותר מבעבר בחדשות 10, מאז חידוש המהדורה. אודה ומתוודה, איש תוכן אני ובעברי שנים רבות כעיתונאי חדשות, אולי משום כך העטיפה ה"דינמית" של חדשות 10 פחות הרשימה אותי. אבל התרשמתי מהתוכן: מסדרת הכתבות האמיצה של דוב גילהר על האלימות המשטרתית, מהאמירה הברורה של אנשי חדשות 10 בנושאים חברתיים, מהתחקירים האמיצים של שלח ודרוקר, ובכלל - מהתחושה הלא נוחה בבטן שחדשות אמיתיות (לעיתים כואבות) אמורות להעביר לצופה.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.