לא יאמן - 'חדשות 2' בסכנה ועכשיו הם אומרים לנו שמונופול זה טוב
נתחיל בתקציר הפרקים הקודמים: חברת החדשות של ערוץ 2 עומדת בימים אלה מול גזרה רגולטורית חדשה. בטיוטת הצעת החוק שנדונה כעת בוועדת הכלכלה, נשקלת האפשרות לבטל את ההזנה הכפולה של חדשות 2 מפטמות קשת ורשת, ולהוציאה למכרז לזכיינית אחת, במסגרת המעבר לשיטת הרישיונות בענף הטלוויזיה.
יש היגיון בהצעה זו: מאחר והזכייניות יהפכו בסופה של רפורמה לגופים משדרים בערוצים נפרדים, הרי שיש למנוע מגוף אחד לפעול בתך שניים מתוך שלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים בארץ. בחברת החדשות של ערוץ 2 יודעים, כי משמעות ההצעה היא מציאות חדשה, שיכולה לסכן את גודלה ואת שליטתה של חברת חדשות 2 בענף הטלוויזיה ומנסים להילחם נגד ההצעה בכל דרך אפשרית.
אבל האם מציאות בה יש יותר מחברת חדשות טלוויזיונית חזקה אחת היא רעה בהכרח לצופה? הבוקר התארח שלום קיטל אצל רינו צרור בתוכנית "מה בוער" בגל"צ. קיטל, הוא המנכ"ל המיתולוגי של חדשות 2 מזה שנים רבות, שאף סימן את ה"יורש", המנכ"ל הנוכחי אבי וייס. קיטל זעם זעם קדוש על הכוונה "להרוג את מפעל חייו" (כך לדברי צרור), וליהג כמנהג אנשי חדשות 2 בשבוע האחרון, על תרומתה החשובה של חדשות 2 לחברה הישראלית וכיו"ב.
מאחר ושייטתי על הכביש המהיר והמועד לפורענות בואכה תל אביב, הקשבתי לקיטל בחצי אוזן והושטתי את היד לרדיו כדי להחליף לתחנה מחכימה יותר. אך לפתע התאבנתי. קיטל סיכם את הראיון באומרו כי גוף חדשות חזק הוא טוב לדמוקרטיה.
לרגע נשנקתי. האם דעתו האישית של קיטל גברה על דעתו העיתונאית? למיטב זכרוני, היו מספר גופי חדשות שהיו החזקים ביותר - שלא לומר, מונופול במדינות שונות, כך למשל פראבדה ברוסיה הקומוניסטית, תשרין בסוריה, אל אהראם במצרים ועוד כמה, חלקם חיים עד היום.
כמובן שחדשות 2 אינה שופר המפלגה וישראל אינה סוריה, אבל עדיין, גוף חדשות חזק אחד, חופשי וישר ככל שיהיה, מהווה בעצם קיומו סכנה לדמוקרטיה. לממשל קל יותר להגיע לגוף אחד ולנסות להשפיע עליו, מלהאבק במספר גופים חזקים המתחרים זה בזה. האם זה קורה כיום בחדשות 2? איני יודע. האם סביר שזה יקרה במציאות בה חדשות 2 יהיו מונופול? מאוד.
לא התפלאתי על הלובי החזק של חדשות 2. המציאות כיום היא נוחה לכולם: בחדשות 2 משדרים חדשות שנוחות לעיכול, לצופה ולממשל, ממעטים להביע עמדה (ולא, הרמת גבה של קריינית חדשות אינה נחשבת "עמדה"), ועוטפים את החומר החדשותי בהרבה צמר גפן ורוד, מתוק, לעיתים סכריני. אינסטנט חדשות. "מנה חמה" לבטטות כורסא, שמשאירה תחושת שובע מזויפת של מונסודיום גלוטומט.
באחרונה מצאתי את עצמי צופה יותר מבעבר בחדשות 10, מאז חידוש המהדורה. אודה ומתוודה, איש תוכן אני ובעברי שנים רבות כעיתונאי חדשות, אולי משום כך העטיפה ה"דינמית" של חדשות 10 פחות הרשימה אותי. אבל התרשמתי מהתוכן: מסדרת הכתבות האמיצה של דוב גילהר על האלימות המשטרתית, מהאמירה הברורה של אנשי חדשות 10 בנושאים חברתיים, מהתחקירים האמיצים של שלח ודרוקר, ובכלל - מהתחושה הלא נוחה בבטן שחדשות אמיתיות (לעיתים כואבות) אמורות להעביר לצופה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
