לא יאמן - 'חדשות 2' בסכנה ועכשיו הם אומרים לנו שמונופול זה טוב
נתחיל בתקציר הפרקים הקודמים: חברת החדשות של ערוץ 2 עומדת בימים אלה מול גזרה רגולטורית חדשה. בטיוטת הצעת החוק שנדונה כעת בוועדת הכלכלה, נשקלת האפשרות לבטל את ההזנה הכפולה של חדשות 2 מפטמות קשת ורשת, ולהוציאה למכרז לזכיינית אחת, במסגרת המעבר לשיטת הרישיונות בענף הטלוויזיה.
יש היגיון בהצעה זו: מאחר והזכייניות יהפכו בסופה של רפורמה לגופים משדרים בערוצים נפרדים, הרי שיש למנוע מגוף אחד לפעול בתך שניים מתוך שלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים בארץ. בחברת החדשות של ערוץ 2 יודעים, כי משמעות ההצעה היא מציאות חדשה, שיכולה לסכן את גודלה ואת שליטתה של חברת חדשות 2 בענף הטלוויזיה ומנסים להילחם נגד ההצעה בכל דרך אפשרית.
אבל האם מציאות בה יש יותר מחברת חדשות טלוויזיונית חזקה אחת היא רעה בהכרח לצופה? הבוקר התארח שלום קיטל אצל רינו צרור בתוכנית "מה בוער" בגל"צ. קיטל, הוא המנכ"ל המיתולוגי של חדשות 2 מזה שנים רבות, שאף סימן את ה"יורש", המנכ"ל הנוכחי אבי וייס. קיטל זעם זעם קדוש על הכוונה "להרוג את מפעל חייו" (כך לדברי צרור), וליהג כמנהג אנשי חדשות 2 בשבוע האחרון, על תרומתה החשובה של חדשות 2 לחברה הישראלית וכיו"ב.
מאחר ושייטתי על הכביש המהיר והמועד לפורענות בואכה תל אביב, הקשבתי לקיטל בחצי אוזן והושטתי את היד לרדיו כדי להחליף לתחנה מחכימה יותר. אך לפתע התאבנתי. קיטל סיכם את הראיון באומרו כי גוף חדשות חזק הוא טוב לדמוקרטיה.
לרגע נשנקתי. האם דעתו האישית של קיטל גברה על דעתו העיתונאית? למיטב זכרוני, היו מספר גופי חדשות שהיו החזקים ביותר - שלא לומר, מונופול במדינות שונות, כך למשל פראבדה ברוסיה הקומוניסטית, תשרין בסוריה, אל אהראם במצרים ועוד כמה, חלקם חיים עד היום.
כמובן שחדשות 2 אינה שופר המפלגה וישראל אינה סוריה, אבל עדיין, גוף חדשות חזק אחד, חופשי וישר ככל שיהיה, מהווה בעצם קיומו סכנה לדמוקרטיה. לממשל קל יותר להגיע לגוף אחד ולנסות להשפיע עליו, מלהאבק במספר גופים חזקים המתחרים זה בזה. האם זה קורה כיום בחדשות 2? איני יודע. האם סביר שזה יקרה במציאות בה חדשות 2 יהיו מונופול? מאוד.
לא התפלאתי על הלובי החזק של חדשות 2. המציאות כיום היא נוחה לכולם: בחדשות 2 משדרים חדשות שנוחות לעיכול, לצופה ולממשל, ממעטים להביע עמדה (ולא, הרמת גבה של קריינית חדשות אינה נחשבת "עמדה"), ועוטפים את החומר החדשותי בהרבה צמר גפן ורוד, מתוק, לעיתים סכריני. אינסטנט חדשות. "מנה חמה" לבטטות כורסא, שמשאירה תחושת שובע מזויפת של מונסודיום גלוטומט.
באחרונה מצאתי את עצמי צופה יותר מבעבר בחדשות 10, מאז חידוש המהדורה. אודה ומתוודה, איש תוכן אני ובעברי שנים רבות כעיתונאי חדשות, אולי משום כך העטיפה ה"דינמית" של חדשות 10 פחות הרשימה אותי. אבל התרשמתי מהתוכן: מסדרת הכתבות האמיצה של דוב גילהר על האלימות המשטרתית, מהאמירה הברורה של אנשי חדשות 10 בנושאים חברתיים, מהתחקירים האמיצים של שלח ודרוקר, ובכלל - מהתחושה הלא נוחה בבטן שחדשות אמיתיות (לעיתים כואבות) אמורות להעביר לצופה.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)