לא יאמן - 'חדשות 2' בסכנה ועכשיו הם אומרים לנו שמונופול זה טוב
נתחיל בתקציר הפרקים הקודמים: חברת החדשות של ערוץ 2 עומדת בימים אלה מול גזרה רגולטורית חדשה. בטיוטת הצעת החוק שנדונה כעת בוועדת הכלכלה, נשקלת האפשרות לבטל את ההזנה הכפולה של חדשות 2 מפטמות קשת ורשת, ולהוציאה למכרז לזכיינית אחת, במסגרת המעבר לשיטת הרישיונות בענף הטלוויזיה.
יש היגיון בהצעה זו: מאחר והזכייניות יהפכו בסופה של רפורמה לגופים משדרים בערוצים נפרדים, הרי שיש למנוע מגוף אחד לפעול בתך שניים מתוך שלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים בארץ. בחברת החדשות של ערוץ 2 יודעים, כי משמעות ההצעה היא מציאות חדשה, שיכולה לסכן את גודלה ואת שליטתה של חברת חדשות 2 בענף הטלוויזיה ומנסים להילחם נגד ההצעה בכל דרך אפשרית.
אבל האם מציאות בה יש יותר מחברת חדשות טלוויזיונית חזקה אחת היא רעה בהכרח לצופה? הבוקר התארח שלום קיטל אצל רינו צרור בתוכנית "מה בוער" בגל"צ. קיטל, הוא המנכ"ל המיתולוגי של חדשות 2 מזה שנים רבות, שאף סימן את ה"יורש", המנכ"ל הנוכחי אבי וייס. קיטל זעם זעם קדוש על הכוונה "להרוג את מפעל חייו" (כך לדברי צרור), וליהג כמנהג אנשי חדשות 2 בשבוע האחרון, על תרומתה החשובה של חדשות 2 לחברה הישראלית וכיו"ב.
מאחר ושייטתי על הכביש המהיר והמועד לפורענות בואכה תל אביב, הקשבתי לקיטל בחצי אוזן והושטתי את היד לרדיו כדי להחליף לתחנה מחכימה יותר. אך לפתע התאבנתי. קיטל סיכם את הראיון באומרו כי גוף חדשות חזק הוא טוב לדמוקרטיה.
לרגע נשנקתי. האם דעתו האישית של קיטל גברה על דעתו העיתונאית? למיטב זכרוני, היו מספר גופי חדשות שהיו החזקים ביותר - שלא לומר, מונופול במדינות שונות, כך למשל פראבדה ברוסיה הקומוניסטית, תשרין בסוריה, אל אהראם במצרים ועוד כמה, חלקם חיים עד היום.
כמובן שחדשות 2 אינה שופר המפלגה וישראל אינה סוריה, אבל עדיין, גוף חדשות חזק אחד, חופשי וישר ככל שיהיה, מהווה בעצם קיומו סכנה לדמוקרטיה. לממשל קל יותר להגיע לגוף אחד ולנסות להשפיע עליו, מלהאבק במספר גופים חזקים המתחרים זה בזה. האם זה קורה כיום בחדשות 2? איני יודע. האם סביר שזה יקרה במציאות בה חדשות 2 יהיו מונופול? מאוד.
לא התפלאתי על הלובי החזק של חדשות 2. המציאות כיום היא נוחה לכולם: בחדשות 2 משדרים חדשות שנוחות לעיכול, לצופה ולממשל, ממעטים להביע עמדה (ולא, הרמת גבה של קריינית חדשות אינה נחשבת "עמדה"), ועוטפים את החומר החדשותי בהרבה צמר גפן ורוד, מתוק, לעיתים סכריני. אינסטנט חדשות. "מנה חמה" לבטטות כורסא, שמשאירה תחושת שובע מזויפת של מונסודיום גלוטומט.
באחרונה מצאתי את עצמי צופה יותר מבעבר בחדשות 10, מאז חידוש המהדורה. אודה ומתוודה, איש תוכן אני ובעברי שנים רבות כעיתונאי חדשות, אולי משום כך העטיפה ה"דינמית" של חדשות 10 פחות הרשימה אותי. אבל התרשמתי מהתוכן: מסדרת הכתבות האמיצה של דוב גילהר על האלימות המשטרתית, מהאמירה הברורה של אנשי חדשות 10 בנושאים חברתיים, מהתחקירים האמיצים של שלח ודרוקר, ובכלל - מהתחושה הלא נוחה בבטן שחדשות אמיתיות (לעיתים כואבות) אמורות להעביר לצופה.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
