בורסות אסיה סגרו בירידות: הניקיי סגר בירידה של 2.4%, יצרניות הרכב משכו למטה
ירידות שערים נרשמו בבורסות מזרח אסיה, זה היום הרביעי ברציפות, לאחר עוד יום של ירידות בוול סטריט אתמול ועל רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה עגומים בארה"ב אתמול וביפן היום.
"מצבה של הכלכלה העולמית ממשיך להדרדר. אנחנו הולכים לקראת עונת דוחות כספיים קשה מאוד ברבעון הזה וכנראה גם ברבעון הבא. בינתיים לא רואים משהו חיובי באופק", אמר לבלומברג קרמה וילסון, מנהל השקעות בסידני.
היום פורסם כי הפסימיות בקרב המיגזר התעשייתי ביפן מעמיקה. בסקר שעורך משרד האוצר היפני בין החברות הגדולות נמצא כי הסנטימנט ירד למינוס 44 נקודות בדצמבר לעומת מינוס 10 נקודות בספטמבר. קריאה של המדד מתחת לאפס מצביעה על כך שמספר החברות הפסימיות גדול יותר מאלה שאופטימיות.
המדדים המובילים בבורסות ניו יורק סגרו את המסחר בירידות שערים, אשר שלטו במדדים לאורך כל המסחר למרות צפי לקצת אופטימיות לפני חג המולד החל ביום חמישי. זאת בעוד שהמשקיעים המשיכו בספירה לאחור אל סוף שנת 2008 השערורייתית, ועיכלו נתוני מאקרו שליליים, המצביעים על העמקת המיתון והתכווצות הכלכלה ושוק הנדל"ן.
עם סיום המסחר, הדאו ג'ונס איבד 1.18%, מדד הנאסד"ק השיל 0.71% ומדד ה-S&P 500 ירד 0.97%. החוזים העתידיים מאותתים כעת על יציבות לקראת פתיחת המסחר היום.
באסיה רשם מדד הניקיי ירידה של 2.37% ואילו בהונג קונג סגר מדד ההאנג סנג יום מקוצר בירידה של 0.26%. בסיאול נסוג מדד הקוספי ב-1.3% ובורסת שנחאי ירדה ב-1.8%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
