דוראה תרכוש נכס בגרמניה תמורת 130 מיליון אירו
חברת הנדל"ן דוראה שבשליטת איגר בצלאל, הודיעה היום כי הביעה את הסכמתה לרכישת נכס בגרמניה תמורת סכום של 130 מיליון אירו (731.3 מיליון אירו). על פי דיווחה של החברה לבורסה, צפויה החברה להשתתף ברכישת 20% מהנכס, וחלקה בבעלות יעמוד על 26 מיליון אירו (146.3 מיליון שקל).
הנכס הגרמני הינו בניין משרדים המשתרע על שטח של 17 אלף מ"ר וכולל כ-200 מקומות חניה.
לדברי החברה, הבניין מושכר לחברות בנות של חברת הביטוח אליאנס, עד למחצית שנת 2013, ומניב דמי שכירות שנתיים בגובה של 9.5 מיליון אירו (53.4 מיליון שקל).
חלקה של החברה כאמור, יעמוד על 26 מיליון אירו (146.3 מיליון שקל), כאשר כ-85% מסכום זה (22 מיליון אירו) ימומן על ידי בנק זר, בריבית שתעמוד בסביבות 5.3%. ושאר הסכום (4 מיליון אירו) ימומן מהונה העצמי של החברה.
חלקה של החברה בדמי השכירות השנתיים יעמוד על 1.9 מיליון אירו (10.7 מיליון שקל) המשקף תשואה של 7.3% על הנכס.
מדיווח החברה לבורסה עולה כי טרם נקבע מבנה העסקה, והיא טרם הוצגה בפני דירקטוריון החברה. דוראה העבירה אתמול סכום של 720 אלף אירו על חשבון חלקה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
