וול סטריט עברה לירידות על רקע מחירי הנפט הגואים
המדדים המובילים בארה"ב נסחרים כעת בירידות שערים על רקע עליה במחירי הנפט בעקבות ספקולציות לגביי תקיפת מתקני הגרעין של איראן ע"י ארה"ב. מנגד , מספר חברות במדד הדאו ג'ונס פרסמו דו"חות טובים לרבעון הראשון ובראשן ענקית האלומיניום Alcoa שמרכזת עניין רב ועולה בשיעור חד.
מדד הנאסד"ק נסחר בירידה בשיעור של 0.89% לרמה של 2,312 נקודות. מדד הדאו נסחר בירידה בשיעור של 0.46% לרמה של 11,090 נקודות.
בזירת הנפט, מחירה של חבית נפט למסירה במאי יורד בשעה זו בבורסות הסחורות של ניו יורק ב-0.7% סביב מחיר של 68.25 דולר לחבית. ברקע ספקולציות לגביי תקיפה אמריקנית באיראן. איראן היא ספקית הנפט הרביעית בגודלה בעולם ופגיעה בה משמעותה עליה משמעותית במחירי הנפט. הפעם האחרונה שהנפט ביקר ברמות שמעל 70 דולר לחבית הייתה בראשון לפברואר וזאת על רקע עונת ההוריקנים שפגעה בהספקת הנפט מדרום ארה"ב.
אמריקניות במרכז
מניות ענקית האלומיניום Alcoa (שסימולן: AA), ממדד הדאו ג'ונס, מזנקות בשעה זו ב 5.9% למחיר של 34.77 דולר. המחיר הנוכחי משקף את רמות השיא של המניה מאז חודש דצמבר 2004. החברה פרסמה ביום שני לאחר סיום המסחר דו"חות מהם עולה כי רווחי החברה לרבעון שהסתיים ב- 31 במרץ הסתכמו ב608 מיליון דולר או 69 סנט למניה וזאת בהשוואה לרבעון אשתקדד בו הסתכמו רווחי החברה ב 260 מליון דולר או 30 סנט למניה.
ישראליות במרכז
מניות אלביט הדמיה (סימולה: EMITF) מתקנות במעט את המומנטום החיובי של הימים האחרונים ויורדות 1.64% למחיר של 21.50 דולר. נזכיר, כי מניות החברה זינקו אמש ב- 11% לאחר שהחברה דיווחה כי הכפילה את הרווח הנקי לרמה של 87 מיליון שקל בשנת 2005.
מניות ליפמן (סימולה: LMPA) מרכזות עניין רב, על רקע הרכשות החברה ע"י חברת וריפון. אמש טיפסו מניות החברה ב-2.83%. חברת מבטח שמיר הודיעה, כי מכרה את כל החזקותיה בליפמן, המהוות כ-13.14% מהונה של ליפמן, לחברת וריפון, הנסחרת בבורסת ניו-יורק (NYSE). העסקה בוצעה במזומן ובמניות לפי שווי של 793 מיליון דולר בהתבסס על מחיר של 29 דולר למניה ואשר שווה למחיר המניה כיום בשוק. בשעה זו נסחרות מניות החברה בירידות בשיעור של 1.24% למחיר של 29.46 דולר.
מניות חברת גילת (שסימולן: GILTF) נסחרותבשעה זו בעליות בשיעור של 2.27% למחיר של 6.31 דולר. ברקע, עסקה שחתמה החברה עם אחת ממפעילות הלווין הגדולות בסין, חברת צ'יינה סטקום. על פי העסקה תפרסום החברה הסינית 1000תחנות לווין זעירות באזורים כפריים בסין.
חברת גיוון אימג'ינג (שסימולה: GIVN), המייצרת מצלמת גלולה לאבחון המעיים, מנמיכה תחזיות לרבעון הראשון של 2006. החברה צופה שההכנסות יעמדו על כ-20.2 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת של החברה כי תציג הכנסות של 21-23 מיליון דולר. בחברה ציינו, כי הגדילו ב-50% את כוח המכירה שלהם, אך הדבר הכריח שינוי במיקום הגיאוגרפי של המוכרים ויישום תוכנית לימודים לסוכנים החדשים. כתוצאה מכך, אומרים בגיוון כי הרווח למניה יהיה נמוך מהתחזית שהייתה על 1-3 סנט (רווח פרופורמה). בשעה זו נסחרות מניות החברה בירידה בשיעור של 1.44% למחיר של 22.55 דולר.
חברת קומאטאץ' (סימולה: CTCH), העוסקת בהגנה ושימור של דואר אלקטרוני, הודיעה היום (ג'), כי חתמה על שבעה הסכמי OEM חדשים עם שותפים בארה"ב, אוסטרליה, גרמניה צרפת ואנגליה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2006.
גדעון מנטל, מנכ"ל קומטאץ' ציין כי "הביקוש לטכנולוגיה של קומטאץ' ממשיך לצמוח בקצב מהיר. בעיית הספאם בעולם הולכת ונעשית מורכבת, עם השתכללותן של שיטות ההפצה וההסוואה של דואר הזבל. ספקי אנטי-וירוס מובילים רבים פונים אלינו שנעזור להם להתמודד עם כמויות הספאם ההולכות ומתגברות. ההסכמים החדשים והשותפים הקיימים שלנו מבטיחים את המשך הצמיחה של קומטאץ' בשנת 2006". מניות החברה עולות בשעה זו בשיעור של 6.42% למחיר של 1.16 דולר במחזור ממוצע למניה.
מניות ענקית התרופות - טבע (שסימולן: TEVA) ספגו אמש מכה
מבית המשפט לערעורים בוושינגטון בעניין תרופת Lovenox.
ביוני האחרון ביטל בית המשפט המחוזי בארה"ב את רישומה של התרופה, המשמשת לדילול הדם, כפטנט ובכך איפשר את לחברת טבע ולחברה נוספת לשווק גרסה גנרית של התרופה בעלת היקף ההכנסות השנתי של 2.59 מיליארד דולר. אמש הפך בית המשפט לערעורים בוושינגטון את הפסיקה מיוני והחזיר את הדיון, בדבר ביטול רישומה של התרופה כפטנט, חזרה לאולמות המשפט המשפט. מניות טבע יורדות בשעה זו בשיעור של 3.37% למחיר של 38.39 דולר והן נמצאוצ במרחק של 18.5% מהשיא שרשמו במהלך חודש דצמבר. עם זאת אמש פרסמה האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים בטוחה את סקירתה למניה והותירה את מחיר היעד על 50 דולר, דיסקאונט של 26%.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
