וול סטריט חתמה במגמה מעורבת: אורכית צנחה 7.8%

והשלימה ירידה של 33% מערכה מתחילת פברואר, הנאסד"ק סגר באדום על רקע קפיצה של 2.2% במחירי הנפט, כשמנגד מדד הדאו ג'ונס המשיך לשייט אל רמות שיא של השנים האחרונות, אלטק איבדה 6.3% בתגובה לדו"חות
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט סגרו במגמה מעורבת, זאת כשמדד הדאו ג'ונס המשיך במגמה החיובית ואילו הנאסד"ק, למרות עליות בתחילת המסחר, נכנע לעליות במחירי הנפט וסיים בירידות שערים. במרכז העניינים היו היום מספר נתוני מאקרו חשובים כשבמרכזם מדד המחירים לצרכן אשר פורסם כשעה לפני תחילת המסחר והצביע על ירידה בלחצים האינפלציוניים, כשמדד ה"ליבה" עלה בשיעור נמוך מהתחזיות בשווקים.

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.53% לרמה של 2,299 נקודות, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.39% לרמה של 11,253 נקודות.

בזירת הנפט, החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו יורק על מחירה של חבית נפט למסירה באפריל סגרו בעליה של 2.2% למחיר של 62.95 דולר.

מחירי הזהב סגרו בירידה 0.15% למחיר של 553.60 דולר לאונקייה.

מאקרו

הממשל האמריקני פירסם היום כשעה לפני תחילת המסחר את מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. המדד עלה בחודש זה בשיעור של 0.1%, זאת לעומת עליה של 0.7% בחודש ינואר ובהתאם לתחזיות המוקדמות בשווקים. מדד ה"ליבה", המחושב בנטרול מחירי המזון והאנרגיה התזזיתיים ואשר נחשב כאינדיקטור מהימן יותר לכוחות האינפלציוניים הפועלים בשוק, עלה בשיעור של 0.1% בלבד, זאת לעומת התחזיות לעליה של 0.2%.

נתון מאקרו חשוב לשוק הנדל"ן האמריקני אשר פורסם היום הינו מדד התחלות בניית הבתים לחודש פברואר. הצפי בשווקים היה לירידה לקצב שנתי של 2.03 מיליון יחידות חדשות, זאת לעומת 2.276 התחלות בנייה חדשות בחודש ינואר, אך בפועל נרשמה ירידה מתונה יותר לקצב של 2.12 מיליון התחלות בניה.

נתון נוסף אשר פורסם היום הינו מספר התביעות החדשות לאבטלה בשבוע החולף. הצפי בשווקים היה לירידה ל-298 אלף תביעות, זאת לעומת 303 אלף תביעות בשבוע שעבר, אך בפועל נרשמה עליה מפתיעה של 5,000 תביעות לרמה של 309 אלף, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2006.

אמריקאיות במרכז

ענקית הטלקום קוואלקום (שסימולה: QCOM) סגרה בעליה של 0.38% למחיר של 50 דולר, זאת על רקע שידרוג המלצה ע"י בית ההשקעות הגדול מריל לינץ' מ"נייטרלי" ל"קניה". בית ההשקעות נימק את שידרוג ההמלצה בכך שעדיף יהיה למשקיעים להתמקד בצמיחה המרשימה של קוואלקום ולא בחקירה המתמשכת באירופה כנגד החברה על כך שהיא מנצלת לרעה את מעמדה החזק בשוק.

פורד מוטורס (שסימולה: F) סגרה בעליה של 1% לרמה של 7.93 דולר. העליה באה למרות המלצה שלילית מבית ההשקעות ג'יי.פי מורגן. האנליסט המודאג ממכירות חטיבת מכוניות הספורט של החברה ומהשקת דגמי המשאיות החדשות של החברה הוריד את המלצתו למנייה ל"הקצאת חסר".

ישראליות מעבר לים

יצרנית המעגלים המודפסים, אלטק (שסימולה: ELTK), פירסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון האחרון ולשנת 2005 כולה. בסיכום שנתי רשמה החברה גידול של כ-15% ברווח הנקי. המכירות של אלטק ברבעון הסתכמו ב-39.6 מיליון שקל, עלייה של 13% מרווחי הרבעון המקביל. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח הנקי ב-2.3 מיליון שקל, לעומת 1.9 מיליון ברבעון הקודם. מניות החברה הגיבו לדו"חות בירידות שערים של 6.3% למחיר של 4.35 דולר.

סינרון (ELOS), יצרנית ומשווקת מכשירים לטיפול אסתטי, סגרה את יום המסחר בעליה של 2% לרמה של 29 דולר. החברה הודיעה היום כי היא קבלה אישור מרשות התרופות והמזון האמריקנית (FDA) לשיווק של מכשיר חדש לטיפול בעור.

אי.סי.איי (ECIL), משווקת מערכות התקשורת הדיגיטליות מפתח תקווה, סגרה בעליה של 1.4% לרמה של 9.76 דולר ברמות השיא של חמשת השנים האחרונות, זאת לאחר שהשלימה עליה של כ-30% בתוך חודשיים.

ענקית הגנריקה הישראלית, טבע (TEVA), סגרה בעליה של 0.58% לרמה של 41.84 דולר. ברקע למסחר במניה, החברה הודיעה היום כי בית המשפט לערעורים בארה"ב פסק כי על ה-FDA לקיים דיונים נוספים לגבי הבלעדיות של טבע בשיווק הגירסא הגנרית של תרופת ה-Pravachol של חברת בריסטול מאיירס לטיפול בקולסטרול גבוה. בהחלטתו זו ביטל בית המשפט את הפסיקה הקודמת בנושא של בית המשפט המחוזי, אשר אישר לטבע בלעדיות לשישה חודשים בשיווק התרופה.

מניות חברת נייס (NICE), מפתחת ומשווקת פתרונות הקלטה דיגיטליים, עלו ב-2.4% למחיר של 54.05 דולר במחזור ער. ברקע לעליה, המלצתו של גורו ההשקעות האמריקני, ג'ים קריימר. לדבריו, קיימות כיום טכנולוגיות הקלטה ברמה גבוה מאוד אך חסר המרכיב של ארגון ההקלטות והפרדת העיקר מהתפל וזהו בדיוק תחום התמחותה של חברת נייס. בנוסף הזכיר קריימר את ייחודה של החברה בטכנולוגיית ה-VoIP החם, בו תוכל ליישם נייס את התמחותה בתחום ההקלטות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.