גם דוחות הרבעון השלישי של רדוור נמצאים בסימן שאלה

כך לפי האנליסטים של סיטי גרופ-סמית'-ברני. חוששים שההנהלה מסתירה מידע נוסף באשר לנפילה בשולי הרווח. מפחיתים את מחיר היעד בכ-27% אולם שומרים על המלצת "קניה" ספקולטיבית
רם דגן |

בסוף השבוע שעבר הפחיתה רדוור את תחזיות הרבעון השני של 2005. מתחזית מוקדמת לרווח של 23-24 סנט למניה על הכנסות של 21 מיליון דולר נפלו ההנחיות לרווח של 3-5 סנט למניה על הכנסות של 17.5 מיליון דולר - הפחתה חדה לכל הדיעות.

בנק ההשקעות סיטי גרופ מעדכן את המלצתו לחברה הישראלית ומוריד את תחזיות הרווח ל-2005 מ-85 מליון דולר ל-65 מיליון דולר ול-2006 מ-100 מיליון דולר ל-89 מיליון דולר, זאת למרות שברדוור מתעקשים שמדובר בתחזיות נמוכות מדי.

בנק ההשקעות מעריך כי למרות נסיונות ההרגעה של ההנהלה, אזהרת הרווח האחרונה חושפת את הפגיעות של החברה בעיקר כשמשווים לתוצאות שהציגו שתי המתחרות העיקריות של רדוור, F-5 ו-packeeter. האחרונות אחרונות נהנות כעת ממומנטום חזק ואילו רדוור נהנית בעיקר מההשקה הטובה של Defence pro. המוצר המרכזי של רדוור מתוכנן לשדרוג בספטמבר הקרוב ולכן מעריכים בבנק כי הרבעון הנוכחי נמצא ,גם הוא, בסימן שאלה.

ההפתעה העיקרית, לדעת האנליסטים, היא הירידה בשולי הרווח הגולמיים. הבנק מציין כי למרות הירידה בפדיון, בשנים האחרונות, והתזוזות בשוק המט"ח הרווח הנקי היה יחסית יציב. כאשר נדרשה ההנהלה להסביר את הירידה החדה בשולי הרווח הגולמיים אמרה, כי התזוזה בשוק המט"ח היא הסיבה העיקרית לשינויים.

האנליסטים מציינים כי לא ראו כל רגישות של שולי הרווח הגולמיים לשער החליפין ברבעונים קודמים. "אנו מופתעים מאוד מתגובת החברה בנוגע לשולי הרווח הגולמיים ותוהים אם אולי ישנה סיבה נוספת להורדת הערך" כותבים בסיטי גרופ.

למרות הבעיות שמונים האנליסטים הם מוסיפים ומציינים כי השוק בו מתחרה רודוור הינו שוק בעל פוטנציאל צמיחה גדול מאוד. רדוור ממשיכה לייצר תזרים מזומנים, ואם ההפרעה ברווח זמנית, כפי שמציינת ההנהלה, אזי מחיר המנייה לא יקר. מעבר לכך מאמינים בסיטיגרופ כי החברה יכולה להוות יעד לרכישה על ידי חברות אחרות בתחום ה-networking או security.

סיטיגרופ מוסיפה, כי החברה עוד מסוגלת לחזור ולהכות את תחזיותיה כפי שעשתה בעבר. גידול קטן בהכנסות, מציינים בבנק ההשקעות, יכול להשפיע באופן ניכר על הרווח הנקי.

לסיכום מפחיתים האנליסטים את מחיר היעד שהעניקו למניית החברה מ-30 דולר ל-22 דולר ולמרות זאת משאירים את המלצת ה-"קנייה" ספקולטיבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.