האנליסטים חלוקים - האם לשים את הכסף באג"ח שקלית או באג"ח צמודה?
בזמן ששוק המניות עדיין לא "סגור על עצמו" והחשש ממיתון ממשי על רקע האינפלציה הדביקה והריביות הגואות עדיין קיים, שוק ההשקעות בקרנות, באג"חים ובפקדונות השונים עדיין על ראש שמחתם של המשקיעים. יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון צופים כי האינפלציה בישראל "תעמוד על 0.3% באוגוסט, 0.3% בספטמבר, 0.4% באוקטובר ו-2.7% שנה קדימה".
"תחזית זו מניחה יציבות בשע"ח, עלייה מאד מתונה במחירי הסחורות בעולם והתמתנות בקצב עליית מחירי השכירות. המשך לחץ לפיחות בשקל על רקע התפתחויות מקומיות או ירידות בשוקי ההון בחו"ל עלולים להביא להאצה באינפלציה", מסרו. "בנוסף, לא ברור אם האוצר ימשיך 'לסבסד' את מחירי הדלקים על ידי שיעור בלו נמוך. נעלם נוסף: עד כמה הפיחות של החודשים האחרונים ישפיע על מחירי הסחורות בעוד מספר חודשים (מלאי חדש וכו'). נדמה שסיכון האינפלציה נוטה כלפי מעלה, לכן - עקב תמחור אינפלציה נמוך מדי בשוק ההון, קיימת עדיפות לאפיקים הצמודים".
באשר לשוק האג"ח בארה"ב אמרו בלידר כי "ביום שישי תשואות האג"ח עלו במתינות לאחר נאום מעט ניצי על ידי פאוול אשר אמר שהפד' מוכן להמשיך להעלות את הריבית אם זה יידרש ולשמור על רמת ריבית מרסנת עד שקיימת ביטחון שסביבת האינפלציה מתקרבת ליעד. ממש"ק 432 נסחר ב-0.25% מתחת לאג"ח ארה"ב, פרמיה "סבירה" בהנחה שלא יחולו התפתחויות מקומיות משמעותיות. יחד עם זאת, הסיכון הינו לצמצום בפער השלילי (downside risks). עדיף להיחשף לאג"ח ארה"ב".
מגד, אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב אומר כי "ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל לכל הטווחים גבוהות יותר מאשר בשאר המדינות. זאת למרות שהאינפלציה בפועל בישראל היא בין הנמוכות בקרב המדינות העיקריות. לא רק היום האינפלציה בישראל בין הנמוכות, אלא שהיא הייתה נמוכה גם בשנים לפני המגפה.
- למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
- "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ספק שהמשקיעים בישראל יודעים משהו על סביבת האינפלציה העתידית שלא ידוע למשקיעים במדינות האחרות. האם המשקיעים בחו"ל יודעים לזהות טוב יותר את האינפלציה העתידית במדינות שלהם מאשר המשקיעים בישראל? ציפיות האינפלציה לשנתיים בישראל היו גבוהות בממוצע ב-0.35% מהאינפלציה השנתית הממוצעת בפועל בשנתיים הבאות. בארה"ב הטעות הממוצעת הייתה אפס ובאירופה הציפיות היו נמוכות מהאינפלציה בפועל בכ-0.1%. המסקנה שעולה מהבדיקה: בסיכוי גבוה ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל גבוהות מדי. המשקיעים בישראל משלמים פרמיית סיכון אינפלציונית גבוהה מדי.
במיטב מציעים לתופעה זו מספר הסברים:
"לחלק מהמשקיעים המוסדיים הגדולים בישראל יש התחייבויות צמודות שמייצרות ביקושים אוטומטיים גבוהים לצמודים, דבר שלא קיים בחו"ל. השוק הצמוד בישראל מפותח יותר מאשר במדינות האחרות וגם סחיר יותר בהשוואה אליהם. לכן, פרמיית הנזילות בישראל נמוכה יותר, מה שבא לידי ביטוי בתשואות נמוכות יותר באג"ח הצמודות בישראל וכתוצאה מזה לציפיות אינפלציה גבוהות יותר. תקופת האינפלציה הגבוהה בישראל (דו-ספרתית) רחוקה בכעשרים שנים (שנות ה-90). במדינות המפותחות האחרות שאליהן משווים את ישראל הסתיימה תקופת האינפלציה הגבוהה לפני כמעט 40 שנה. עובדה זו יכולה להגדיל פרמיה אינפלציונית. יש טוענים שתנודתיות השקל גברה לאחרונה ומעלה את סיכון האינפלציה. אולם, קודם כל, הסיכון יכול להיות לשני הכיוונים. שנית, קשה מאוד לנהל תיק אג"ח מתוך ראיה של הגנה מפני הסיכון של פיחות המטבע. עדיף להתמודד עם הפיחות האפשרי באמצעות חשיפה גבוהה יותר למט"ח ברמת התיק ואת שיקולי האינפלציה לבחון בלי להניח תחזיות לשינוי בשע"ח. שורה תחתונה: הפרמיה האינפלציונית שמגולמת בישראל באג"ח הצמודות גבוהה מדי. אנו ממליצים על הטיית התיק לטובת האפיק השקלי".
- 1.רבית עולה, אגרות חוב יורדות (ל"ת)דגדג 28/08/2023 13:09הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.