בשורה התחתונה: תפקידה של העיתונות להציג זוייות שונות לאמת אחת. הקמפיין של מעריב סופשבוע מעביר את זה באופן נקי וחכם.

תפקידה של עיתונאות נושא בחובו סתירה פנימית. מצד אחד היא השליח שמבשר לנו על העובדות ועובדה חייבת להיות נייטרלית, יבשה וחסרת דעה. מאידך, תפקידה לאפשר לנו לבחור נקודת מבט על העובדות, ולהבין שאין אמת אחת. בדיוק בגלל זה העיתונאות מעניינת ומאתגרת - ועל הסוגיה מה היא עובדה ומה היא זווית צילום העובדה - קם ונופל עיתון.

בקמפיין פשוט ומדוייק, מעריב סופהשבוע מדגים לנו מה זה עיתון טוב. נתן זהבי, בן כספית וליאור דיין מחקים את ביבי, ליברמן ורני רהב במטרה להשוות עיתון לא אמיתי לעיתון אמיתי. העיתון הלא אמיתי המקופל בתוך החיקויים הוא 'ישראל היום', עיתון הנחשב לפיו של נתניהו ומקורביו.

ומה רע בעיתון מטעם הממשלה? לנו בישראל הדמוקרטית והפטפטנית מוקצה הדבר מחמת מיאוס. רק אל תגידו לנו מה לחשוב. אנחנו עם שיותר מכל אוהב להשמיע דעות ואסור לסתום לו את הפה. המציאות חייבת להגיע אלינו דרך פיהם של עיתונאים ולא של מדינאים. תוכן המגיע מהמדינאי כמוהו כשידורי הדיכוי של צפון קוריאה או של הגוש המזרחי.

העיתונאים המובילים את הקמפיין מציעים לנו לבחור באמת מקורנפת או באמת חופשית. השאלה שהם מפנים אלינו רטורית לחלוטין כי ברור שאיש בישראל לא יהיה מוכן שמישהו יגיד לו מה לחשוב. במובן הזה נחרט היתרון התחרותי האסטרטגי של מעריב סופהשבוע, שנרכש לאחרונה בידי הג'רוזלם פוסט, על ישראל היום ועל כל עיתון הנחשד בחנופה למובילי האומה, לרבות מובילי האומה עצמם ומלחכי הפנכה.

• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קמפיין מעריב מעלה זכרונות על קמפיין ישן של הגארדיאן שגם הוא דגל בקונספצית ה'תמונה המלאה' הלא היא האמת המורכבת מכמה זוויות מבט ולא רק מאחת. לעיתים זו סותרת את זו, וכדי ללמוד מה קרה באמת יש להתבונן על המציאות מכולן. הגארדיאן מביא סיפור שהוא לכאורה ברור. אולם צילום מהזווית האחרת מנפץ את מה שחשבנו לפני שניה. אדם רודף אחר אדם נראה כמו איש רע עד שמסתבר, כשהסצנה מצולמת מזווית אחרת, שהרודף למעשה מציל את הנרדף מעצם כבד המאיים ליפול ולפגוע בו.

The Guardian

קמפיין מעריב סופהשבוע מגיע בשעה חשוכה לישראל בעיתונות העולמית. מי שעוקב רואה כי עיתוני העולם אוהבים לבקר את ישראל ולהזדהות עם הצד של עזה ("גזה") בלבד. הנושא של הסכסוך הישראלי פלסטיני כולו הוא שאלה של נקודת מבט. המלחמה בתקשורת שונה בתכלית מהמלחמה בחזית. או כפי שאמר ה-Economist, "ישראל מנצחת בקרב אך מפסידה את המערכה".

המערכה, על פי האקונומיסט, היא להוכיח שמגיע לנו לחסל את המנהרות בלי להיחשב לפושעי מלחמה. המערכה שהאקנומיסט לא מדבר עליה היא, למשל, שמה שחמאס עושים לישראל יום יום במשך שנים, לוקח בסיבוב את מה שאל קעידה עשו לארה"ב בבוקר בהיר אחד, ורק בבוקר ההוא.

• HBO Max מגיע לישראל: מה צריך לדעת על השירות החדש
• שיא עונתי למשחקי השף אך הבכורה הייתה של סדרת המתח החדשה של קשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14

הקמפיין שהכי מתאים לנו, למציאות העכשוית שלנו, הוא דווקא אחד האחרונים ביותר של The Guardian שגם הוא מדבר על "התמנה המלאה" אך לוקח אותה צעד נוסף קדימה. הסרטון נשען על אגדת ילדים עתיקה אודות החזרזירים והזאב. באגדה מאיים הזאב הרע על שלשה חזרזירים שבסופו של דבר, אחרי שהוא מנסה לטרוף אותם בכל מיני צורות, מצליחים ללכוד אותו בסיר מים רותחים, מבשלים אותו ואוכלים אותו. האגדה שבמשך מאות שנים יצרה הזדהות חד ערכית עם החזרזרירים המסכנים, יוצאת מהארון בקמפיין הגארדיאן שמוכיח לנו שלאמת יש כל כך הרבה צדדים ששום הנחת יסוד איננה קבועה. וכי אפשר לטלטל כל דעה ואמונה, אם רק יודעים להסתכל על המציאות מזוויות שונות. הלוואי על ישראל והעולם.

The Guardian

הקמפיין של מעריב (והגארדיאן) מדבר על היופי כמו גם היגון הנעוצים בעובדה כי אין אמת אחת. אין צודק וטועה. יש חופש הביטוי ויש חופש המחשבה.

אחת הזויות המעניינות ביותר של תובנה זו אומרת כי ככל שנמהר לצאת מעמדת הצודקים שהיא חד ערכית, צרה ונוקשה, ונעבור לזירה של אמת בעלת זויות רבות - נמקסם, אולי, את האפשרות לנצח במערכה הגדולה.

הכותבת היא מנכ"לית משותפת ב'זיגוטה' - חברה לבניה והטמעה של מיתוג