האח הגדול לא מספיק - חדשות 13 תחת איום קיומי
הערכות לקיצוץ של עשרות עובדים והורדת תוכניות; העובדים מזהירים: "הימור על עתיד החברה"; וגם - משקיעים לא מגיעים ואוטוטו נגמר קו האשראי
המערכת העיתונאית של חדשות 13 עומדת בפני טלטלה נוספת, אחרי שוועד העובדים התריע על תוכנית קיצוץ רחבה שתפגע ישירות בליבת פעילות החברה. על פי העדכונים שנמסרו לוועד בימים האחרונים, הקיצוץ כולל הורדת תוכניות יומיות וצמצום בתקציב המהדורה המרכזית בהגשת אודי סגל ודוריה למפל. המשמעות: פיטורים של כ־40 עד 50 עובדים מתוך כ־280 איש – כ־20% מכלל עובדי חדשות 13.
מערכת חדשות במאבק הישרדות
לטענת ועד העובדים, מדובר בצעד חד–צדדי שמובילה הנהלת רשת 13, בראשות המנכ"ל אמיליאנו קלמזוק, דווקא בשנת בחירות, תקופה בה הביקוש לתוכן חדשותי מזנק. במכתב שנשלח לעובדים הוגדרה הכוונה לקיצוץ כ"צעד הרסני", שמעיד על ניסיון לעצב מחדש את אסטרטגיית הערוץ,– תוך סיכון ישיר של מה שנתפס בעבר כמרכז הכובד העיתונאי שלו.
לפי הערכות פנימיות, התקציב המיועד לחברת החדשות עומד להפוך לנמוך ביותר מאז שנת 2020, על אף גידול במספר השחקנים והתחרות בתחום. בוועד טוענים שהמשמעות המיידית של הקיצוץ תכלול הורדת תכניות יומיות, פגיעה באיכות המהדורה המרכזית והטלת עומס כבד על צוותי השטח והעריכה. הם מזהירים מפגיעה בכושר התחרות של החברה ובאיכות השידור.
אחת הטענות החריפות היא כי ההכנסות הגבוהות שהניב פורמט הריאליטי "האח הגדול" ינותבו להפקות בידור נוספות ולא לחיזוק המערכת העיתונאית. בוועד מציינים כי רשת לא הציגה משקיעים שיישאו בעלות הסיכון, מה שמעלה חשש כי מפוטרי החדשות יממנו בפועל את עלויות הריאליטי.
לטענת העובדים, מדובר בהימור מסוכן על עתיד החברה, שמעיד על סדר עדיפויות בעייתי. הם כותבים כי לא ניתן להישאר אדישים מול מגמה לפיה השקעות חדשות מופנות לתוכן בידורי בלבד, בעוד שחדשות 13, אחד מעמודי התווך של גוף השידור, נותרת עם תקציב מדולל.
מצד שני אי אפשר להתעלם מכך שהחדשות יקרות מאוד, בעוד שדווקא תוכניות הבידור מחזירות את ההשקעה. אלמלא העונה החזקה של "האח הגדול", הפיטורים היו נעשים עוד קודם.
חוסר יציבות ניהולי, מאבקי שליטה ועתיד לא ברור
חדשות 13 סובלת מזה שנים מתחלופה גבוהה בהנהלה, פיטורים, ומשברים תכופים. רק בשנה וחצי האחרונות מונו שני מנכ"לים, כולל יוליה שמאלוב–ברקוביץ' שעזבה במהרה, וטלי בן עובדיה שמכהנת כממלאת מקום. כל זאת לצד דרישת הרשות השנייה להסדרת המינוי שעד כה לא יושמה בפועל.
במקביל, רשת 13 עצמה שרויה בתהליך חיפוש מתמשך אחר משקיעים. העסקה עם עופר ינאי לא יצאה לפועל, וקלמזוק שבעצם קיבל את המפתחות מידיו של לן בלווטניק שרצה להתפטר מהתחום, לא מצליח לגייס משקיעים. בלווטניק סיפק חמצן למספר חודשים ותוכנית "האח הגדול" עזרה למשוך עוד חודשים, אבל בלי פתרון מהיר, היכולות הפננסיות יגמרו תוך מספר חודשים בודד.
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא בראש הפריים טיים
בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים
רייטינג 
פריים טיים
תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים.
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים.
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
