רופא תושב רהט חשוד בקיזוז חשבוניות פיקטיביות
סופיאן אלשאמי, תושב רהט ורופא סטאז'ר בביה"ח ברזילי, הובא בפני בית משפט השלום בבאר שבע בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות מדוחות תקופתיים של חברת בנייה שבבעלותו. אלשאמי שוחרר בתנאים מגבילים. בקשת המעצר עולה כי בחקירה המנוהלת על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ באר שבע, עלה החשד כי אלשאמי, בעלי חברת חץ בנגב בע"מ העוסקת בענף הבנייה חשוד כי בין השנים 2023-2022 הגיש 16 דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ, בהם נכללו וקוזזו 113 חשבוניות מס פיקטיביות שסכום מס הערך המוסף בגינן עומד על כ-5.4 מיליון שקל.
- 2.דרומי 18/03/2024 16:01הגב לתגובה זואם משרד האוצר רוצה לסגור את הגירעון, כל שעליו לעשות זה להתחיל לגבות מס אמת מהערבים וכמובן לסגור את כל הפרצות לעבירות כגון זו שנחשפה בכתבה
- 1.אור 17/03/2024 15:24הגב לתגובה זוהגיע הזמן לחפש מנהרות ברהט. כל יום מגלים זה קיזז זה גנב. והשלטונות אדישות.
יועץ השקעות (X)יועץ השקעות התאבד אחרי שפוטר בחשד להונאה שביצע - אשתו מעוניינת בפיצויים מביטוח לאומי
היועץ קיבל מהפרקליטות הודעה על כוונה לשקול העמדתו לדין פלילי ושם קץ לחייו; אשתו תבעה בטענה שהפיטורים גרמו לדיכאון שגרם להתאבדות
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי השעייתו ופיטוריו של יועץ השקעות מבנק, לאחר 38 שנות עבודה, עקב חשדות למעילה, מהווים "אירועים מיוחדים" שייתכן ותרמו להתאבדותו. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטים רועי פוליאק, סיגל דוידוב-מוטולה ולאה גליקסמן, ביטלה את פסיקת בית הדין האזורי שדחה את תביעת אלמנת המנוח לקצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי.
הרקע: חקירה, השעיה וסיום העסקה
המנוח, ששימש כיועץ השקעות בבנק גדול, עבד במוסד מ-1977 עד 2015 והיה מוערך על תרומתו. ב-2015 נפתחה נגדו חקירה בחשד למעילה בכספי לקוחה קשישה, יחד עם עובדת נוספת. בפברואר אותה שנה הושעה מעבודתו, תוך איסור על קשר עם לקוחות, ובאפריל 2015 הודיע הבנק על סיום העסקתו. ההשעיה והפיטורים היו מכה קשה עבורו, בהתחשב במשך הזמן שעבד בבנק. ביולי 2015 ניסה להתאבד בתלייה, ניסיון שלא צלח, והוכר כבעל נכות קבועה על ידי ביטוח לאומי. ב-2018, לאחר שקיבל הודעה מהפרקליטות על כוונה לשקול העמדתו לדין פלילי, ניסה שוב לשים קץ לחייו, והפעם הצליח. הוא היה בן 67 במותו.
מכתב ההתאבדות ותביעת האלמנה
במכתב שהשאיר, כתב המנוח כי עיקול חשבונותיו על ידי הפרקליטות והלחץ הכריעו אותו, והכחיש כי לקח כספים מהלקוחה. אלמנתו הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי ההשעיה והפיטורים היו אירועים חריגים שגרמו לדיכאון שהוביל להתאבדותו, וכי היא זכאית לקצבת תלויים כנפגעת עבודה. בית הדין האזורי דחה את התביעה, והיא ערערה לבית הדין הארצי, שם התקבלה עמדתה.
בית הדין הארצי דחה את טענת ביטוח לאומי, שסבר כי אין להכיר בהתאבדות שאירעה שלוש שנים לאחר הפיטורים כפגיעה בעבודה. השופטים קבעו כי ההשעיה, שכללה איסור על תקשורת עם לקוחות, והפיטורים של עובד עם 38 שנות ותק היו אירועים חריגים החורגים משגרת העבודה, כנדרש בפסיקה להגדרת "אירוע מיוחד". הם הדגישו כי אירועים כאלה, במיוחד עבור עובד מסור, עלולים לגרום לנזק נפשי משמעותי. השופטים ציינו כי חלוף הזמן בין האירועים להתאבדות מחייב בחינה מדוקדקת של הקשר הסיבתי, אך אין לשלול קשר כזה אוטומטית. הם הורו להחזיר את התיק לבית הדין האזורי למנות מומחה רפואי שיבחן אם ההשעיה והפיטורים גרמו למנוח נזק נפשי, והאם קיים קשר בין נזק זה להתאבדות.
- מיומנו של יועץ השקעות - אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה
- המלצת הוועדה: סוכן ביטוח כבר לא יוכל לשווק לכם קופת גמל ופוליסת חיסכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקדים ומשמעויות
פסק הדין ממחיש את ההשפעה הפסיכולוגית העמוקה של החלטות פיטורים במקום העבודה. ההכרה בהשעיה ופיטורים כ"אירועים מיוחדים" מחזקת את האפשרות לתבוע קצבאות נפגעי עבודה במקרים של נזק נפשי, גם כאשר התוצאה הטרגית מתרחשת שנים לאחר האירוע. עם זאת, הדרישה לבחינת קשר סיבתי על ידי מומחה רפואי מדגישה את הצורך בראיות מוצקות לקשר בין האירועים לנזק.
יועץ השקעות (X)יועץ השקעות התאבד אחרי שפוטר בחשד להונאה שביצע - אשתו מעוניינת בפיצויים מביטוח לאומי
היועץ קיבל מהפרקליטות הודעה על כוונה לשקול העמדתו לדין פלילי ושם קץ לחייו; אשתו תבעה בטענה שהפיטורים גרמו לדיכאון שגרם להתאבדות
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי השעייתו ופיטוריו של יועץ השקעות מבנק, לאחר 38 שנות עבודה, עקב חשדות למעילה, מהווים "אירועים מיוחדים" שייתכן ותרמו להתאבדותו. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטים רועי פוליאק, סיגל דוידוב-מוטולה ולאה גליקסמן, ביטלה את פסיקת בית הדין האזורי שדחה את תביעת אלמנת המנוח לקצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי.
הרקע: חקירה, השעיה וסיום העסקה
המנוח, ששימש כיועץ השקעות בבנק גדול, עבד במוסד מ-1977 עד 2015 והיה מוערך על תרומתו. ב-2015 נפתחה נגדו חקירה בחשד למעילה בכספי לקוחה קשישה, יחד עם עובדת נוספת. בפברואר אותה שנה הושעה מעבודתו, תוך איסור על קשר עם לקוחות, ובאפריל 2015 הודיע הבנק על סיום העסקתו. ההשעיה והפיטורים היו מכה קשה עבורו, בהתחשב במשך הזמן שעבד בבנק. ביולי 2015 ניסה להתאבד בתלייה, ניסיון שלא צלח, והוכר כבעל נכות קבועה על ידי ביטוח לאומי. ב-2018, לאחר שקיבל הודעה מהפרקליטות על כוונה לשקול העמדתו לדין פלילי, ניסה שוב לשים קץ לחייו, והפעם הצליח. הוא היה בן 67 במותו.
מכתב ההתאבדות ותביעת האלמנה
במכתב שהשאיר, כתב המנוח כי עיקול חשבונותיו על ידי הפרקליטות והלחץ הכריעו אותו, והכחיש כי לקח כספים מהלקוחה. אלמנתו הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי ההשעיה והפיטורים היו אירועים חריגים שגרמו לדיכאון שהוביל להתאבדותו, וכי היא זכאית לקצבת תלויים כנפגעת עבודה. בית הדין האזורי דחה את התביעה, והיא ערערה לבית הדין הארצי, שם התקבלה עמדתה.
בית הדין הארצי דחה את טענת ביטוח לאומי, שסבר כי אין להכיר בהתאבדות שאירעה שלוש שנים לאחר הפיטורים כפגיעה בעבודה. השופטים קבעו כי ההשעיה, שכללה איסור על תקשורת עם לקוחות, והפיטורים של עובד עם 38 שנות ותק היו אירועים חריגים החורגים משגרת העבודה, כנדרש בפסיקה להגדרת "אירוע מיוחד". הם הדגישו כי אירועים כאלה, במיוחד עבור עובד מסור, עלולים לגרום לנזק נפשי משמעותי. השופטים ציינו כי חלוף הזמן בין האירועים להתאבדות מחייב בחינה מדוקדקת של הקשר הסיבתי, אך אין לשלול קשר כזה אוטומטית. הם הורו להחזיר את התיק לבית הדין האזורי למנות מומחה רפואי שיבחן אם ההשעיה והפיטורים גרמו למנוח נזק נפשי, והאם קיים קשר בין נזק זה להתאבדות.
- מיומנו של יועץ השקעות - אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה
- המלצת הוועדה: סוכן ביטוח כבר לא יוכל לשווק לכם קופת גמל ופוליסת חיסכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקדים ומשמעויות
פסק הדין ממחיש את ההשפעה הפסיכולוגית העמוקה של החלטות פיטורים במקום העבודה. ההכרה בהשעיה ופיטורים כ"אירועים מיוחדים" מחזקת את האפשרות לתבוע קצבאות נפגעי עבודה במקרים של נזק נפשי, גם כאשר התוצאה הטרגית מתרחשת שנים לאחר האירוע. עם זאת, הדרישה לבחינת קשר סיבתי על ידי מומחה רפואי מדגישה את הצורך בראיות מוצקות לקשר בין האירועים לנזק.
