החלטה חריגה אך אנושית במיוחד ניתנה באחרונה על ידי רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ. מדובר במקרה יוצא דופן של אשה צעירה בת 32, אם לילדה בת שנתיים, שנקלעה לחובות כבדים, אך גם לסכנת חיים מתמשכת מצד בני משפחתה. הרשמת קבעה כי בנסיבות כה קשות אין להוסיף ולהכביד על חייה המורכבים, והורתה על מתן הפטר לאלתר, שמשמעותו מחיקת חובותיה והענקת אפשרות לפתיחת דף חדש.

ההליך נפתח בפברואר 2024, כשהאשה, תושבת הדרום, פנתה בבקשה לצו לפתיחת הליכים. היא ילידת 1992, רווקה ואם חד-הורית, כשאבי בתה מרצה עונש מאסר בפועל ואינו משתתף בגידול הילדה או בתשלומי המזונות. כבר בשלב הראשון התברר כי מדובר בסיפור חיים מורכב: מערכת זוגית שהתפרקה, אב כלוא שאינו מוכר כאבי הילדה במשרד הפנים, ומשפחה בדואית שממנה נאלצה להימלט בשל איומים ממשיים על חייה.

הרשמת סקרה בהחלטתה את פרטי החובות: נגד החייבת הוגשו ארבע תביעות חוב בסכום כולל של כ-158 אלף שקל, כשהחוב המרכזי הוא לבנק הפועלים בגין ערבות שחתמה לטובת דודתה. בתחילת הדרך מינה בית המשפט את עו"ד סאמר עבד לשמש נאמן, והוא הטיל עליה תשלום חודשי סמלי של 150 שקל. אלא שבדו"חותיו הראשונים ציין הנאמן כי החייבת אינה מתנהלת כראוי בהליך, וכי קיימים חוסרים במסמכים שהגישה.

לטענת הנאמן, החייבת אף רכשה שני כלי רכב במהלך ההליך - מאזדה ישנה שאינה תקינה ורכב סקודה מ-2012 - מה שעורר חשד כלפי התנהלותה. ואולם החייבת הסבירה כי הרכישה נעשתה מכספי מענק שקיבלה בעת יציאתה ממקלט לנשים מוכות, ובהמלצת העובדים הסוציאליים שניסו להגן עליה מחשיפה בתחבורה ציבורית. "מדובר ברכבים ישנים מאוד, ששוויים זניח", טענה.

• חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל - בית המשפט ביטל את ריבית הפיגורים
• טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדיון שנערך בפברואר 2025 חשף את עומק הקשיים. עורכת דינה הדגישה כי מדובר באשה שנמלטה ממשפחתה לאחר ארבעה ניסיונות רצח, וכי אינה זכאית להבטחת הכנסה או לסיוע משמעותי מהמדינה. החייבת עצמה סיפרה כי היא מתגוררת בבאר שבע ועובדת בקריית גת, אך נאלצת לעתים לעזוב מקומות עבודה בשל התראות משטרתיות בדבר סכנה לחייה.

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

• מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

• הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק: