כל מה שצריך לדעת על מלחמות השבבים וההקשר הישראלי
קשה לחשוב על תחום אחר, בעל חשיבות כה גבוהה לחיינו היומיומיים, מתחום השבבים. הם נמצאים בכל רכיב אלקטרוני, ממכשירי סלולאר חכמים, עובר במחשבים ניידים, וכלה ברכבים. חשיבותם מכרעת וחלקם בחיינו רק הלך וגדל עם התפרצות הקורונה, עם המעבר לעבודה מהבית לצד טכנולוגיות חדשות רק הגבירו את הביקוש הגבוה גם כך.
כיום ארה"ב היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם ומהווה כ-47% מהשוק, אחריה בפער ניכר נמצאות דרום קוריאה, יפן והאיחוד האירופאי. סין כמעט ולא מייצרת, אך היא היבואנית הגדולה בעולם, בשיעור של כ-40% מהייצור העולמי. הצריכה הסינית לשבבים הולכת וגדלה, בהיותה אחת ממעצמות הטכנולוגיה.
אז איך דווקא עכשיו נגרם המחסור? הקורונה גרמה לגידול חד בצריכת המוצרים האלקטרונים. מעבר לכך, סין מוגבלת בייבוא שבבים מסוימים בשל הסנקציות, שהטילה ממשלת ארה"ב. הסנקציות הובילו לשינוי מהותי בהתנהלות החברות המקומיות. הן החלו לאגור שבבים בהיקף גדול, מה שרק הגביר את המחסור, במיוחד בשבבים המתוחכמים יותר, שנועדו למכשירי סלולאר חכמים ורכבים אוטונומיים.
לפי גורמים בתעשייה, המחסור צפוי להמשך לפחות עד 2022. מספר חברות גדולות הביעו חשש לפגיעה בקצב פריסת הדור החמישי של האינטרנט וכן בהשקת מכשירי סלולאר ואילו חברות בתעשיית הרכב כבר נפגעו משמעותית.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע לסין אין פתרון?
סין ידועה כאחת מהמובילות העולמיות בייצור ובטכנולוגיה בפרט, אך היא מעולם לא הצליחה להקים תעשיית ייצור שבבים ענפה. כיום היא נשענת על יצרנית מקומית גדולה אחת, אך זו נמצאת ברשימה השחורה של ארה"ב וממילא יכולתה הטכנולוגית נחותה למתחרותיה. ההתפתחות הטכנולוגית של סין בשנים האחרונות הייתה מדהימה, אבל בתחום השבבים היא נותרה תלוייה ביבוא ממדינות אחרות. אחת הסיבות לכך, היא שזהו אחד מהענפים המסובכים והמפוקחים בעולם. נדרשת עמידה בשורה של תקנות גלובאליות ובלעדיהן, לא ניתן לשלב את השבבים במוצרים.
תעשיית השבבים היא ענקית, אבל בשוק השבבים המתוחכמים, קיים דואופול של שתי יצרניות ענקיות, האחת היא TSMC מטיוואן והשניה סמסונג מדרום קוריאה. מלבדם, קיימים כמה יצרנים קטנים יותר ואינטל האמריקאית, שמייצרת בעיקר לעצמה, אך גם היא תלויה ב-TSMC הטיוואנית. לטיוואן סכסוך ארוך שנים מול סין. ככל שגוברים המתחים הפוליטיים בין סין לארה"ב, טיוואן נמצאת בסכנה גוברת להתקפה מצד סין והשתלטות על מפעליה.
הפתרון של הנשיא ביידן
הנשיא ביידן הכריז על תכנית השקעה ענקית של 2.25 טריליון דולר בתשתיות ויצירת מקומות עבודה. כ-50 מיליארד דולר מתוכם יועדו לתעשיית השבבים. מטרתו היא להגדיל את השליטה בארה"ב בתעשייה כה משמעותית, כדי לא להיות תלוי במדינות זרות. במקביל, הוא מעוניין גם למנוע ממדינות כמו סין, להשיג שליטה בתחומים טכנולוגים אסטרטגיים. הבעיה היא, שבניית מפעלים לוקחת שנים ועד אז, המחסור עלול להחמיר ולהוביל לעוד עלייה במחירי השבבים. בינתיים, הנשיא ביידן נפגש עם החברות הגדולות בתעשייה, מה שמצביע על כוונותיו הרציניות, אך לא על יכולתו לפתור במהרה את הבעיה.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
ואיך אפשר בלי ההקשר הישראלי, בארץ שני מפעלים לייצור שבבים, של טאוואר ושל אינטל, אך הן מהוות טיפה בים. המרוויחות העיקריות הן חברות המספקות ציוד בדיקה לתעשייה או כלים לייעול תהליך הייצור ואיכותו. בתחום הזה קיימות חברות ישראליות גדולות וכן סטרט-אפים רבים. חברת אינטל אף הודיעה על כוונתה לגייס עוד 1,000 עובדים בארץ למרכזי הפיתוח שלה, בשל המשבר.
אין פתרון קסם
כנראה המחסור בשבבים היה נוצר בכל מקרה, בשל התפתחות הטכנולוגיה המהירה, אך משבר הקורונה והמלחמות בין ארה"ב לסין רק החמירו את הבעיה. הפתרון יהיה בהקמת מפעלי ייצור מתקדמים וזה לוקח זמן. כמו שאומר פתגם סיני ישן: אם לא סותמים בורות קטנים בזמן, בורות גדולים יווצרו בהמשך...
- 5.יש מחסור של שבבים ותעודות על ענף השבבים יורדים. (ל"ת)מגיב 10/05/2021 19:33הגב לתגובה זו
- 4.החולם 10/05/2021 18:24הגב לתגובה זודרך השקעות בבורסה
- לרון 11/05/2021 11:37הגב לתגובה זותמצע בירידות,כן כן ,ומכור אח"כ בעליות
- 3.שי 10/05/2021 18:15הגב לתגובה זוחול חול ואין מה לאכול
- 2.אז איך אתם מסבירים את הירידה החדה במניות השבבים? (ל"ת)פז 10/05/2021 17:15הגב לתגובה זו
- 1.פשוט נאמר קווליטאו (ל"ת)אנונימי 10/05/2021 16:53הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
