ליאור וידר
צילום: יח"צ

מניות האנרגיה המתחדשת טסות בחודשים האחרונים – האם יש עוד מקום לעליות?

חברת סולאראדג' (SEDG) הישראלית הגיעה לשווי של 12 מיליארד דולר, ונראה שהצמיחה האדירה שלה בשנים האחרונות עשויה להימשך
ליאור וידר | (29)

חברת סולאראדג' פועלת בענף הצומח של ממירים ואופטימייזרים למערכות סולאריות. החברה הוקמה בשנת 2006 ע"י כמה יוצאי אחת מיחידות המודיעין של צה"ל שבראשם עמד גיא סלע שנחשב לאחד המנהלים המוערכים במשק. סלע כיהן גם כיו"ר ומנכ"ל החברה עד לפני כשנה. ימים ספורים לאחר פרישתו הוא נפטר ממחלה קשה.

נתחיל מהבסיס, מהי בעצם אנרגיה סולארית?

אנרגיה סולארית היא אנרגיה שנוצרת על ידי השמש בצורת חום ואור, ומכיוון שכך מדובר באחד ממקורות האנרגיה המתחדשים והזמינים ביותר הקיימים. ניתן לנצל אנרגיה סולארית באמצעות המרה שלה לאנרגיית חימום. כמו כן, ניתן להמיר אנרגיה סולארית לחשמל. מערכות סולאריות מייצרות חשמל היישר מאור השמש באמצעות תהליך חשמלי שמשתמש בחומרים שנקראים מוליכים למחצה, וע"י מתקני קליטה סולאריים שמסוגלים לחמם מים לשימוש ביתי כגון דודי מים, אמבטיות ובריכות שחייה.

לאנרגיה סולארית יתרונות רבים. מדובר באנרגיה שקטה ונקייה מכיוון שהלוחות הסולאריים לא פולטים זיהום, האנרגיה מגיעה מהשמש ולכן היא מתחדשת ולעולם אינה נגמרת, והיא יכולה להגיע בקלות למקומות מרוחקים שלא מחוברים לרשת החשמל הארצית. בצד השלילי, אפשר להשתמש בשמש רק במהלך שעות היום כשהשמש זורחת, העלות הראשונית של הלוחות הסולאריים גבוהה ושטח הפריסה גדול יחסית.

חשמל המופק מתאים סולאריים מספק כבר 3% מכלל תצרוכת החשמל העולמית, ובמדינות כמו גרמניה, אוסטרליה ויפן החשמל הסולארי מהווה כמעט עשירית ממשק החשמל המקומי. ההערכה היא כי הנתח של האנרגיה הסולארית יילך ויגדל.

בחודש יוני, שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ הציג את תכנית משרד האנרגיה להגדיל את היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל ל-30% מסך יכולת ייצור החשמל עד 2030 בדומה ללא מעט מדינות אחרות בעולם, וזאת לעומת אחוזים בודדים כיום.

 

אז מי זו בעצם סולאראדג' שכולם מדברים עליה ומה היא מוכרת?

חברת סולאראדג‘, מפתחת מערכות אלקטרוניות למיצוי ההספק של פאנלים סולאריים, והיא מובילה עולמית בשוק הממירים הסולאריים הפוטו-וולטאיים. החברה פיתחה טכנולוגיית אופטימיזציה חדשנית להמרת אנרגיה, הכוללת מערכת ניטור ובקרת ביצועים של כל אחד מהקולטים הסולאריים.

במערכת סולארית, לכל קולט ישנה נקודת הספק ספציפית שבה הוא מפיק את מקסימום האנרגיה. הנקודה משתנה בין קולט לקולט (שונות בין קולטים) בגלל גורמים חיצוניים כמו הסתרה ע"י ענן או עץ, לכלוך ואבק, הפרשות של ציפורים, עלים ועוד. הקולטים מחוברים ביניהם בחיבור חשמלי טורי בו הזרם זהה לכל אורך הטור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המערכות שמייצרת החברה הופכות את הפאנל הסולארי לחכם ויעיל הרבה יותר ע"י כך שהוא מגיע ליכולת המקסימום שלו בלי להיות תלוי בפאנלים האחרים, וכך אפשר להגדיל בצורה משמעותית את תפוקת האנרגיה הכוללת מהמערכת הן בתחום המגורים, הן בתחום המסחרי והן בשדות סולאריים קטנים.

במערכת סולארית מסורתית, קולט בעל הספק חשמלי נמוך יותר יכתיב זרם נמוך יותר לשאר הקולטים בטור ויגרום לאובדן אנרגיה מכל הקולטים. במערכת של סולאראדג', קולט בעל הספק חשמלי נמוך יותר לא יפגע בביצועי קולטים אחרים במערכת, כך שלא יווצר אובדן אנרגיה מיתר הקולטים, מכיוון שהמערכות כוללות יחידות מיצוי שמוטמעות בקולטים במהלך הייצור או מחוברות לכל קולט בהתקנתו.

יחידות מיצוי ההספק מייצבות את נקודת ההספק המירבית לכל קולט, ומביאות את הנצילות של המערכת הפוטו-וולטאית ל- 99.5%.

בנוסף, במערכת של החברה ניתן לנצל בצורה אופטימאלית את שטח הגג בזכות העובדה שניתן להתקין אותה על כל סוג של גג, להציב יותר קולטים על כל גג, להשיג הספק גבוה יותר וכתוצאה מכך להשיג יותר חשמל או הכנסות גבוהות יותר.

יתרון נוסף של המערכת של סולאראדג' הוא יכולת הניטור. ניתן לבצע מעקב אחר ביצועי המערכת בכל רגע נתון. לקבל עדכונים שוטפים והתראות למכשיר הנייד, ולאתר ולאבחן קולט תקול במהירות, בקלות ומרחוק.

 

הצמיחה בעתיד לא תהיה רק באופן אורגני

בשנתיים שלפני משבר הקורונה, השתמשה סולאראדג' במזומנים שלה לביצוע כמה רכישות שהרחיבו את פעילותה לתחומים משיקים על מנת לגוון את מקורות ההכנסה ולהוריד את התלות בתחום הסולארי, אולם אלו עדיין מהווים חלק קטן מסך פעילות החברה וצפויים לתרום לה יותר בעתיד: במאי 2018 החברה רכשה את פעילותה של גמאטרוניק הישראלית, הפועלת בשוק מערכות האל-פסק (UPS), שמטרתן לספק חשמל באופן רציף וללא הפסקה למערכות מחשבים ותקשורת נתונים, וזאת תמורת כ- 41 מיליון שקל.

 

באוקטובר 2018 החברה קפצה מדרגה כשרכשה את החברה הדרום-קוריאנית Kokam, העוסקת בייצור סוללות ליתיום ופתרונות לאגירת אנרגיה, תמורת כ- 105 מיליון דולר, וכיום נמצאת בתהליך של הקמת מפעל ענק לייצור סוללות ליתיום בדרום קוריאה.

 

בינואר 2019 החברה רכשה את חברת SMRE האיטלקית, המספקת פתרונות מלאים ומערכות הנעה שכוללות ממיר וסוללה לתעשיית הרכב החשמלי, שצפויה להיות צרכנית מאוד גדולה על רשת החשמל, תמורת כ- 140 מיליון דולר.

 

מבט על המספרים

סולאראדג' פרסמה בתחילת אוגוסט דו"חות מצוינים לרבעון השני, בהם החברה הכתה את תחזיות ההכנסות והרווח המוקדמות, והרגיעה את המשקיעים בכך שלא הפחיתה את התחזית לרבעון השלישי. את הרבעון השני סולאראדג' הצליחה לסיים ברווח מכובד של 37 מיליון דולר, למרות ירידה של כ-23% בהכנסות בהשוואה לרבעון הראשון של 2020, כתוצאה מחולשה בהתקנות מערכות בעיקר בשוק האמריקאי שהיה אחראי לכ-40% מסך הכנסות החברה, וזאת כתוצאה מהשפעות הסגר שהוטל בעקבות מגפת הקורונה.

לעומת זאת, המכירות באירופה רשמו צמיחה נאה ברבעון השני והפעילות חזרה לרמות של לפני משבר הקורונה, והגיעו כבר לכ-46% מסך המכירות של החברה, בזכות העובדה שהממשלות נקטו צעדים מהירים ואגרסיביים לחיזוק הכלכלה, ובכלל זה תמריצים בתחום האנרגיה המתחדשת וזו מגמה שצפויה להמשך.

ישראל היתה אחת המדינות שהציגו את שיעור הגידול במכירות הגבוה ביותר, מחוץ לארה"ב ואירופה, ולפי ההערכות קצב המכירות של החברה במדינתנו הקטנה מגיע כבר לכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה.

שני גורמים מרכזיים שמחזקים את החשיבות של ישראל כשוק יעד עסקי עבור סולאראדג' הם המדיניות הממשלתית החדשה לעידוד אנרגיה מתחדשת וחניכת מפעל ייצור חדש בצפון הארץ שהתחיל לעבוד באוגוסט, ונקרא סלע1 על שמו של גיא סלע, מייסד החברה.

בתחילת השנה הכריז משרד האנרגיה על תכנית שאפתנית: להגיע עד שנת 2030 למצב שבו כ-30% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, ובתמהיל של האנרגיה המתחדשת, התחום הסולארי אמור לתפוס נתח משמעותי.

בסוף הרבעון השני של 2020 היו לחברה מזומנים והשקעות בסך כ-590 מיליון דולר, לאחר שייצרה במהלך המחצית הראשונה של השנה תזרים מרשים של כ-167 מיליון דולר מפעילות שוטפת.

 

האנליסטים אופטימיים בנוגע להמשך הצמיחה של החברה בשנים הקרובות. החברה צפויה להציג הכנסות של כ-340 מיליון דולר ברבעון השלישי וזו כנראה תחזית שמרנית, הכנסות של כ-390 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2020, ובסה"כ ההכנסות ב-2020 צפויות להסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר.

 

הצמיחה בהכנסות צפויה להתבסס ברבעונים הקרובים בעיקר על המשך הצמיחה באירופה במדינות כמו גרמניה, שוויץ, הולנד ואיטליה כתוצאה מהשקעות ענק בתחום האנרגיה המתחדשת, ובעקבות התחזקות היורו שתשפר את הרווחיות.

 

החברה תפעל בחודשים הקרובים לקבלת תקן למוצר האחסון הביתי שלה, שצפוי להתחיל להניב הכנסות כבר בשנת 2021 ולחסוך כסף לצרכנים. כמו כן, החברה תתחיל להיכנס עם המערכות שלה לשדות גדולים יותר.

 

סולאראדג' מצטרפת לגל הנפקות האג"ח של חברות הטכנולוגיה

לפני כשבוע סולאראדג' הגדילה את הקופה הדשנה מלכתחילה, לאחר שגייסה 550 מיליון דולר באג"ח להמרה בריבית של 0%, כשלרוכשים בהנפקה ניתנה אפשרות לרכוש אג"ח בעוד 82.5 מיליון דולר. מחיר ההמרה נקבע על 277.8 דולר, כ-20% מעל מחיר המניה הנוכחי, ומועד הפקיעה נקבע לחודש ספטמבר 2025, אז יוכלו בעלי האג"ח לפדות את החוב במזומן או להמירו למניות.

ההנפקה הגיעה כחלק מגל הנפקות אג"ח של חברות טכנולוגיה שתפס תאוצה לאחרונה, כשבין היתר חברות כמו אמדוקס, וויקס ונייס גייסו מאות מיליוני דולרים באותה שיטה.

 

סולאראדג' שולטת ביד רמה בתחומה

לחברת סולאראדג' נכון להיום 2 מתחרות גדולות, חברת ENPH Enphaze שהינה המתחרה הגדולה שלה בארה"ב, וחברת הסולאר הגרמנית SMA שהינה אחת המתחרות הגדולות של החברה מחוץ לארה"ב ופועלת בעיקר באירופה.

השוק בארה"ב נשלט ע"י שתי שחקניות, כשסולאראדג' מחזיקה בכ-60% נתח שוק, לעומת מעל 30% נתח שוק של המתחרה הגדולה אנפייז ENPH, שסך המכירות שלה השנה צפויות להיות כמחצית מזו של סולאראדג'. אין כמעט מעבר לקוחות בין השחקניות, למרות שסולאראדג' כן הצליחה להגדיל ברבעון האחרון את נתח השוק שלה באופן די משמעותי.

חברת Huawei הסינית מהווה המתחרה העיקרית בסין שהוא שוק הסולאר הגדול בעולם, וכיום מתנהל בין השתיים מאבק משפטי לאחר תביעה מצד סולאראדג' בגין הפרת פטנטים, וכמו תמיד ישנה תחרות גם בשאר העולם ב- low-end ממספר יצרנים סיניים, כאשר סולאראדג' משפרת לאחרונה את מבנה העלות ובכך מתקרבת לרמת מחירים של החברות הסיניות, תוך שמירה על יתרונותיה הטכנולוגיים.

לאן הולכים מכאן?

סולאראדג' נחשבת כיום לחברה הגדולה בעולם בתחומה, והצמיחה שלה בעשור האחרון לא פחות ממדהימה. אם בשנת 2010 היקף המכירות של החברה הסתכם בכמה עשרות מיליוני דולרים, בשנה שעברה היא כבר מכרה בכ-1.4 מיליארד דולר. במרץ 2015 סולאראדג' הונפקה בנאסד"ק תחת הסימבול SEDG, לפי שווי של 620 מיליון דולר, וכיום היא נסחרת סביב שווי מרשים במיוחד של כ-12 מיליארד דולר, לאחר תשואה של כ- 150% מתחילת השנה.

אחרי ריצה של מעל 30% בימים האחרונים, מניית SEDG נסחרת במכפיל של 74 על הרווח ב- 12 החודשים האחרונים שנראה מעט מפחיד, אבל הצמיחה החדה צפויה להוריד את רמת המכפילים לכ- 45 ו-40 לתחזיות הרווח לשנים 2021 ו- 2022. עדיין תמחור גבוה יחסית לתמחור ההיסטורי שלה, אבל לא ביחס לחברות צמיחה בעלות פוטנציאל גדול.

תחום האנרגיה המתחדשת צפוי להמשיך ולצמוח בקצב גבוה, וחברת סולאראדג' היא אחת המובילות שללא ספק תהנה מכך, ולהערכתי תמשיך במומנטום החיובי.

 

ליאור וידר הינו מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות אפסילון.

בית ההשקעות עוסק בין היתר, באמצעות חברות קשורות, במתן שירותי ניהול השקעות. לפיכך עשוי להיות לכותב ו/או לאפסילון ענין אישי בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים בסקירה, לרבות כך שהם מחזיקים, פועלים או  עשויים לפעול בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים בסקירה.

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    בועה!!!!!!!!!!!יצור חשמל ברוח עדיף (ל"ת)
    ליאורי 12/10/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    יאיר 09/10/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    אחלה סקירה. מקצוען ברמה הכי גבוהה.
  • 17.
    וואלה ליאור.. אותה תמונה מהימים של ספונסר.. (ל"ת)
    פילון הפיל 07/10/2020 10:21
    הגב לתגובה זו
  • תודה על המחמאה, זו תמונה עדכנית מהיום (ל"ת)
    ליאור 08/10/2020 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    dw 06/10/2020 05:45
    הגב לתגובה זו
    הוא היה אחוזים בודדים לפני כמה שנים
  • 15.
    יעקב 05/10/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    למשק אנרגיה יש הכי הרבה בשר לעלות מהמניות האלו
  • אריק 12/10/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    מדוייק גם אני קניתי אותם לאחרונה מעבר לזה יש להם אחלה פלטפורמה ופוטנציאל ( הקיבוצים)
  • משה 06/10/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    אנשים מסתנוורים מהגידול בפרוייקט אבל במקביל שולי הרווח נשחקים עד כדי לא קיימים, בהליכי המכרז האחרונים זכו בתעריפים שקשה מאד להרוויח בהם, בטח לא כדי לצמוח
  • מסכים לגמרי. קניתי היום (ל"ת)
    בורסאי 05/10/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • עדיין לא, כי "משק" עובדים בביסים קטנים, לא פרוייקטי ענק (ל"ת)
    נחום 05/10/2020 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    תראו אך מפלים את הדולר מעלים את הבורסה הכלכלה קורסת (ל"ת)
    חגי 05/10/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כל הכתבות כאן הם מטעם... (ל"ת)
    שוקי 05/10/2020 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    גולן 05/10/2020 16:19
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת, חברה עם פוטנציאל צמיחה ענק,
  • 11.
    לא מענין אותם קורונה מענין אותם אך לעשות כסף בבורסה כסף (ל"ת)
    דוד 05/10/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בישראל מזמן היו יושבים בכלה על הרצאת מניות (ל"ת)
    אבי 05/10/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
  • למה לשבת בכלה ולא בחתן? (ל"ת)
    איפכא 08/10/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    beem -זאת המניה בתחום (ל"ת)
    יצחק טיומקין 05/10/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
  • טלי 05/10/2020 19:10
    הגב לתגובה זו
    התוכל לפרט?
  • 8.
    טרמפ מריץ את הבורסה החתן יש לו חברה ברסאית וכך עושים כס (ל"ת)
    אבי 05/10/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    si 05/10/2020 16:11
    הגב לתגובה זו
    מענין אוטו אך ורק אך לריץ את הבורסה הדולר נפל בגלל שהריץ את הבורסה החתן שלו בפנים
  • 6.
    תכתוב כאן עוד 05/10/2020 15:55
    הגב לתגובה זו
    האם אתה לא סבור שמחיר הנייר עכשיו גבוה מידי?
  • 5.
    יבחוש בן שלולית 05/10/2020 15:45
    הגב לתגובה זו
    לקראת זינוק
  • 4.
    דן 05/10/2020 15:43
    הגב לתגובה זו
    לא נגעת במתחרות אחרות בשוק ובסגמנטים הנוספים בשוק. זה שוק ענק ודיברת רק על סולאראג'
  • צודק! הכותרת מטעה. חסר מידע על האחרות בתחום (ל"ת)
    נחום 05/10/2020 19:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמיר 05/10/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד תודה
  • 2.
    אנונימי 05/10/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    מכפיל 75 כרגע די יקר לטעמי.מכפיל 40 זה טווח הקנייה אף על פי הצמיחה הצפוייה.ישנן חברות סולאריות טובות וזולותcsiq,jks
  • זולות וטובות בדכ לא בא ביחד (ל"ת)
    05/10/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 06/10/2020 00:42
    תבדוק את החברות הללו ותחזיר תשובה
  • 1.
    רייז 05/10/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    למרות שאם אני מסתכל עליה לעומת חברות ישראליות אחרות בבורסה הישראלית אני עדיין מעדיף לקנות ביותר את SEDG!
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.