מיטל בר דוד
צילום: יח"צ
טור

בין קיצוץ לציוץ - לאן הולך שוק הנפט העולמי?

נשיא ארה"ב נערך לעימות מול סעודיה, רוסיה והחברות המעוניינות להוכיח פעם נוספת דומיננטיות בשוק הסוער. בטרם החל הסיבוב הראשון, טראמפ משגר חבטה ראשונה

מיטל בר דוד | (1)

המתמודדים בזירת האגרוף של שוק הנפט העולמי נערכים לעימות. בצד האחד – סעודיה, רוסיה והחברות, שעומדות לקצץ; בצד השני – נשיא ארצות הברית, שיגיב ויצייץ. אלו רוצים לבלום את נפילת מחירי הזהב השחור, כדי לאושש את הכנסותיהן ולהוכיח פעם נוספת דומיננטיות בשוק הסוער. זה רוצה לבלום את איראן, שתצא מהמשוואה בלי לייקר את עלות הנוזל לשורה ארוכה של חברות יצרניות.

עוד טרם נשמע הגונג לסיבוב הראשון, שיגר טראמפ את החבטה הראשונה ופטר 8 מדינות מפתח מהטלת עיצומים על רוחאני וחבריו. מחיר הנפט בים הצפוני ירד, בתגובה, ל-48 דולר החבית (וחצה "רף פסיכולוגי" של 50 דולר), לאחר שחששות ממחסור הקפיצו אותו ל-77 דולר אך חודשיים קודם לכן! בד בבד, גדלה תפוקת הנפט תוצרת ארצות הברית, שהפכה ליצרנית הגדולה ביותר.

כעת, חיכו כולם לחבטת הנגד ותהו אם המתמודד הגיע לתחרות בכושר טוב מספיק. והחבטה הגיעה – קרטל OPEC ובנות ברית בראשן רוסיה, הודיעו בסוף השבוע על קיצוץ כולל של 1.2 מיליון חביות נפט ליום; חלקן של מדינות OPEC יעמוד על 800,000 חביות.

חשוב לא פחות – החברים, שתחילה דומה היה כי חלקו זה על זה לגבי המהלך, הציגו עמדה אחידה ומגובשת כנגד המתמודד הנחוש. כאן המקום לציין כי כל אחת מחברות הקרטל תיטיב את מצבה אם תנצל את מחירי הנפט הגבוהים יותר ותפיק מעט יותר מהמכסות שנקבעו לה – אך אם כולן יעשו כן, תגדל התפוקה בפועל והמחיר ירד בחזרה. על כך דומה, מן הסתם, בונה גם המתמודד מעבר לים.

מצב של "תיקו"

מחיר של 50 דולר לחבית מאתגר את היצרניות האמריקאיות, שכדי להגדיל תפוקה תידרשנה להשקעות עתק, שימומנו על ידי הון זר.  קולן יישמע, מן הסתם, דרך ציוצי הנשיא. מנגד, סעודיה, פוסט פרשת יורש העצר והעיתונאי, לא תרצה להרגיז יתר על המידה את בן הברית מעבר לים. 

זאת ועוד, עליית יתר של מחיר הנפט הגולמי לא תשרת אותה – הן בשל התועלת שתפיק מכך יריבתה הגדולה איראן והן משום זמינותן של החלופות – הגז הטבעי, האנרגיות המתחדשות (דוגמת אנרגיית השמש) והטכנולוגיות המתקדמות.

לכן, להערכתי, תשתרר רגיעה בשוק הנפט העולמי, לאחר תקופה סוערת במיוחד. אם כן יקרה, לחברות הצורכות את הזהב השחור בתהליכי הייצור שלהן מדובר בחדשות טובות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רון 11/12/2018 22:00
    הגב לתגובה זו
    מקווה שאכן תהיה יציבות במחיר הנפט בתקופה הקרובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).