עופר זרף
צילום: יח"צ

לא רק מחיר למשתכן, עד כמה באמת משקיעה המדינה בתמריץ ליזמים בפריפריה?

החזון הציוני עומד ריק. מרבית היזמים מדירים את רגליהם מהפריפריה; ואם לא בונים, איך יגורו? אינספור אפשרויות עומדות בפני הממשלה שבעיקר מדברת

עופר זרף |

הממשלה מדברת הרבה אבל לא באמת עושה מאמץ ליישב את הפריפריה. במלאת 70 שנה למדינת ישראל, מעניין לבחון היכן אנחנו עומדים ביחס לאחת המטרות המוצהרות של החזון הציוני: יישוב הנגב והגליל.

לכאורה, החלום של בן גוריון להפרחת השממה צריך היה לעמוד על ראש סדר היום של הממשלה והאוצר בימים אלה בהם מחירי הדיור הגבוהים והזמן הממושך שאנו "מבלים" על הכבישים דורשים מדיניות לאומית ברורה, שמחד מצופפת ומנצלת באופן המיטבי את עתודות הקרקע הקיימות במרכזי הערים (בעיקר באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית), ומאידך מתמרצת רוכשים ויזמים כאחד לשאת פניהם לפריפריה.

מצד הרוכשים נעשה אולי מאמץ כלשהו. ראשית כל, ניתן להתייחס לתכנית מחיר למשתכן, שאף שאנחנו רואים פערים משמעותיים בין הביקוש של זכאים בערי המרכז וערי הפריפריה, אי אפשר שלא להתייחס לכך שיישובים שבעבר לא זכו לתשומת לב נמצאים היום על המפה. כמו כן, אף כי מעטים יודעים זאת, המדינה מעניקה הטבות מס משמעותיות לתושבים ביישובי הפריפריה.

כך לדוגמא, משפחה שתחליט להעתיק את מגוריה ליישוב שלומי, שנמצא בסך הכל 10 דקות מנהריה וחצי שעה נסיעה מחיפה והקריות, תרוויח זיכוי של כ-19% ממס הכנסה, סכום שיכול להגיע אף ל-100 אלף שקל למשפחה לשנה, שמתווספים להכנסה הפנויה של המשפחה. עם זאת, מי שמחליט לעבור לפריפריה נדרש להתמודד עם לא מעט בעיות ומגבלות: הפערים ברמת החינוך נותרים בעינם, כמו גם הפערים ביכולת ההשתכרות של תושבי הפריפריה לעומת תושבי המרכז.

אבל הנקודה העיקרית היא שהמדינה לא עושה שום מאמץ לתמרץ יזמים לבנות בפריפריה. כוחות הביקוש וההיצע בשוק מביאים לכך שיזם שבונה פרויקט בתל אביב ומוכר אותו בין 40 ל-100 אלף שקל למ"ר, פועל תחת אותם תנאים בדיוק כשל יזם שבונה במצפה רמון או בשלומי ומוכר ב-12 אלף שקל למ"ר. בהינתן העובדה הפשוטה הזו, לא פלא שמרבית היזמים מדירים את רגליהם מהפריפריה; ואם לא בונים, איך יגורו?

ישנן אינספור דרכים מתאימות לתמרץ יזמים לבנות בפריפריה:

ראשית כל, ניתן באופן פשוט למדי להעניק הטבות מס ליזמים, שכיום משלמים 26% מס חברות בין אם הם בונים במרכז ובין אם בנגב.

סוגיה שבה המדינה יכולה להקל על יזמים בפריפריה היא בקיצור משך הזמן שלוקח להוציא היתרי בנייה – היום לוקח בממוצע בין שנתיים לשלוש שנים להוציא היתר, אבל תוך השקעה של כוח אדם ומשאבים, המדינה יכולה לדאוג למסלולים מקוצרים יותר בערי הפריפריה. אדגיש כי אין הכוונה לאישורים מהירים בסגנון הותמ"ל, אלא לרפרנט במשרד הבינוי והשיכון שיהיה אמון על זירוז הבירוקרטיה עבור יזמים בערים מסוימות (מובן שהעדיפות היא לכל חלקי הארץ אך באזור זה ניתן להעניק ליזמים יותר וודאות שחסרה ממילא באזורים אלה).

אלמנט נוסף שיכול להיות משמעותי עבור יזמים בפריפריה, הוא זירוז השלמת הבנייה של כביש 6 מצפון ומדרום. הנחיה של הממשלה לסיים את בניית הכביש בהקדם לא רק תגדיל את הנגישות של הפריפריות למרכז ותקל בכך על הרוכשים הפוטנציאלים, אלא גם תפחית עלויות ותקצר תהליכים עבור היזמים עצמם, שהפרויקטים שלהם יונגשו עבור אנשי המקצוע והספקים עמם הם עובדים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הממשלה מדברת רבות אודות הצורך בצמצום הפערים בין המרכז והפריפריה, דיונים על דיונים וועדות על וועדות, נסתיימו עם מסקנות חד משמעיות שיש להקצות משאבים לטובת הפריפריה, לא רק ברמת החינוך והתעסוקה כי אם גם ברמת התכנון והפיתוח העירוני.

נכון להיום המסקנות נותרו ברמת הכותרת וטרם תורגמו למעשים. ולכשתגיע השאלה המוצדקת, איפה הכסף, נותר לנו רק לומר: ממשלת ישראל משקיעה כ-2.1 מיליארד שקל בשנה בתכנית מחיר למשתכן, שמביאה לקיפאון ולביקושים כבושים בשוק, ובמקום לתמרץ יזמים לפתח את הפריפריה, מחייבת אותם לבנות בעל כורחם, ומבלי שבהכרח יש הבטחה שהרוכשים אכן יגיעו, ושאם הם יגיעו, הם יגיעו בשביל להישאר.

הכותב הוא עופר זרף, מנכ"ל ובעלים חברת הנדל"ן יסודות איתנים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.