חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפיתוח הפריפריה
אחד עשר מיליארד שקל, סכום עתק בן 11,000 מיליוני שקלים בשפה עממית פשוטה, זהו העודף בגביית רשות המסים במהלך החודשים האחרונים לבדם, והמונח כלאחר כבוד בקופת המדינה. ייתכן מאוד שבמהלך החודשים הקרובים סכום זה עוד יגדל משמעותית בעוד כמה מיליארדים.
הפיתוי להקצות סכום אדיר זה לטובת הקלות במיסוי או תכניות מזדמנות דוגמת "נטו למשפחה״ של שר האוצר כחלון, שלה לבדה הוקצו כארבעה מיליארדי שקלים, הינו גדול, ואפילו טבעי, אולם יביא להחמצת הזדמנות פז לייצר מנופים פיננסיים לפיתוח הפריפריה.
כחברה הבונה במרכז הארץ ובד בבד בפריפריה, אני רואה את ״שובר השוויון״ בשנים הקרובות בהשקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות. השקעה שכזו כבר עשתה הבדל בשנים עברו כשקירבה מאוד למרכז מקומות כמו קריית גת, באר שבע, נתיבות וחבל הבשור בדרום ויוקנעם בצפון.
אין לי ספק שאם, נניח, יתקצבו כבר עכשיו את המשך כביש ״חוצה ישראל״ צפונה בואכה שלומי ודרומה בואכה ירוחם ומצפה רמון, ובד בבד ישקלו גם להאריך את קווי הרכבת המהירה למקומות אלה ונוספים, עובדה זו לכשעצמה תיצור מהפכה של ממש בקירוב הפריפריה למרכז. בסך הכל מדובר במרחק של כ-300-250 קילומטרים בלבד בין הגליל העליון לבין מרכז הנגב, ובכביש מהיר ניתן יהיה בכשעתיים עד שעתיים וחצי בלבד לחצות את המרחק הזה וכך גם ברכבת. ועל זמן הנסיעה בין הפריפריה לבין גוש דן אין צורך להרחיב את הדיבור, כשעה עד שעה וחצי נסיעה בלבד.
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- "המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בד בבד להשקעה בתשתיות תחבורה, על הממשלה להשקיע במרכזי תעסוקה איכותיים וגדולים בפריפריה. בהשקעה שכזו תתברר עד מהרה הכדאיות מאוד כלכלית, זאת מהטעם הפשוט שהיא תחסוך סכומי עתק המתבזבזים כיום ביוממות (זמני נסיעה) שאותם מבלים מאות אלפי ישראלים בפקקים המשתרכים בין המגורים בפריפריה לבין מקומות העבודה במרכז.
נושא שלישי שכדאי להשקיע בו הינו תשתיות בערי הפריפריה. לא די בבנייה למגורים. יש צורך בשדרוג כולל של התשתיות הפיזיות, השקעה בחינוך משובח יותר, מערכת בריאות איכותית יותר, מוקדי תרבות, בילוי וקניות. באמצעות כלים שלובים אלה, אני מאמין, תתבטל תוך שנים מעטות הדיכוטומיה שנוצרה במהלך השנים בין ״מרכז עשיר״ ו״פריפריה ענייה״.
השקעה זו גם תייצר תמריץ בקרב מאות אלפי זוגות צעירים ומשפרי דיור לעקור מהמרכז אל הפריפריה מתוך בחירה ולא בשל ברירת מחדל. הפריפריה תעניק להם גם איכות חיים גבוהה יותר, גם סביבה ירוקה ובריאה יותר, גם חיי קהילה עשירים וגם יוקר מחייה נמוך בהרבה, ומי שירצה להגיע למרכז, זו תהיה עבורו נסיעה מהירה וקצרה בתחבורה ציבורית יעילה.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
נכון. מדובר בהשקעה שלא תניב תוצאות ביום אחד, דוגמת תכנית פופולרית בנוסח ״נטו למשפחה״. תוצאותיה תהיינה הדרגתיות וייבחנו בפרספקטיבה של זמן. העובדה שכלכלת ישראל מתאפיינת כיום בצמיחה נאה ויציבות ביחס לרוב כלכלות העולם, הינה לטעמי חלון הזדמנויות אדיר שלא יחזור על עצמו בעתיד.
חומר למחשבה.
- 3.הבן אדם מבין עניין (ל"ת)זיו פרנס 24/04/2017 16:09הגב לתגובה זו
- 2.ארי 24/04/2017 15:19הגב לתגובה זונכון מאוד , חומר לביצוע ולא רק למחשבה יישר כח
- 1.זה ניראה בתמונה כאילו ניסרתם לו את הראש, עיצוב עקום (ל"ת)אר 24/04/2017 15:00הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.
