עופר זרף
צילום: יח"צ, Bizportal

חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפיתוח הפריפריה

עופר זרף | (3)

אחד עשר מיליארד שקל, סכום עתק בן 11,000 מיליוני שקלים בשפה עממית פשוטה, זהו העודף בגביית רשות המסים במהלך החודשים האחרונים לבדם, והמונח כלאחר כבוד בקופת המדינה. ייתכן מאוד שבמהלך החודשים הקרובים סכום זה עוד יגדל משמעותית בעוד כמה מיליארדים.

הפיתוי להקצות סכום אדיר זה לטובת הקלות במיסוי או תכניות מזדמנות דוגמת "נטו למשפחה״ של שר האוצר כחלון, שלה לבדה הוקצו כארבעה מיליארדי שקלים, הינו גדול, ואפילו טבעי, אולם יביא להחמצת הזדמנות פז לייצר מנופים פיננסיים לפיתוח הפריפריה.

כחברה הבונה במרכז הארץ ובד בבד בפריפריה, אני רואה את ״שובר השוויון״ בשנים הקרובות בהשקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות. השקעה שכזו כבר עשתה הבדל בשנים עברו כשקירבה מאוד למרכז מקומות כמו קריית גת, באר שבע, נתיבות וחבל הבשור בדרום ויוקנעם בצפון.

אין לי ספק שאם, נניח, יתקצבו כבר עכשיו את המשך כביש ״חוצה ישראל״ צפונה בואכה שלומי ודרומה בואכה ירוחם ומצפה רמון, ובד בבד ישקלו גם להאריך את קווי הרכבת המהירה למקומות אלה ונוספים, עובדה זו לכשעצמה תיצור מהפכה של ממש בקירוב הפריפריה למרכז. בסך הכל מדובר במרחק של כ-300-250 קילומטרים בלבד בין הגליל העליון לבין מרכז הנגב, ובכביש מהיר ניתן יהיה בכשעתיים עד שעתיים וחצי  בלבד לחצות את המרחק הזה וכך גם ברכבת. ועל זמן הנסיעה בין הפריפריה לבין גוש דן  אין צורך להרחיב את הדיבור, כשעה עד שעה וחצי נסיעה בלבד.

בד בבד להשקעה בתשתיות תחבורה, על הממשלה להשקיע במרכזי תעסוקה איכותיים וגדולים בפריפריה. בהשקעה שכזו תתברר עד מהרה הכדאיות מאוד כלכלית, זאת מהטעם הפשוט שהיא תחסוך סכומי עתק המתבזבזים כיום ביוממות (זמני נסיעה) שאותם מבלים מאות אלפי ישראלים בפקקים המשתרכים בין המגורים בפריפריה לבין מקומות העבודה במרכז.

נושא שלישי שכדאי להשקיע בו הינו תשתיות בערי הפריפריה. לא די בבנייה למגורים. יש צורך בשדרוג כולל של התשתיות הפיזיות, השקעה בחינוך משובח יותר, מערכת בריאות איכותית יותר, מוקדי תרבות, בילוי וקניות. באמצעות כלים שלובים אלה, אני מאמין, תתבטל תוך שנים מעטות הדיכוטומיה שנוצרה במהלך השנים בין ״מרכז עשיר״ ו״פריפריה ענייה״.

השקעה זו גם תייצר תמריץ בקרב מאות אלפי זוגות צעירים ומשפרי דיור לעקור מהמרכז אל הפריפריה מתוך בחירה ולא בשל ברירת מחדל. הפריפריה תעניק להם גם איכות חיים גבוהה יותר, גם סביבה ירוקה ובריאה יותר, גם חיי קהילה עשירים וגם יוקר מחייה נמוך בהרבה, ומי שירצה להגיע למרכז, זו תהיה עבורו נסיעה מהירה וקצרה בתחבורה ציבורית יעילה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון. מדובר בהשקעה שלא תניב תוצאות ביום אחד, דוגמת תכנית פופולרית בנוסח ״נטו למשפחה״. תוצאותיה תהיינה הדרגתיות וייבחנו בפרספקטיבה של זמן. העובדה שכלכלת ישראל מתאפיינת כיום בצמיחה נאה ויציבות ביחס לרוב כלכלות העולם, הינה לטעמי חלון הזדמנויות אדיר שלא יחזור על עצמו בעתיד.

חומר למחשבה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבן אדם מבין עניין (ל"ת)
    זיו פרנס 24/04/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארי 24/04/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    נכון מאוד , חומר לביצוע ולא רק למחשבה יישר כח
  • 1.
    זה ניראה בתמונה כאילו ניסרתם לו את הראש, עיצוב עקום (ל"ת)
    אר 24/04/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
בריטיש אירוויס מחלקה ראשונה עסקית טיסה מחלקת עסקים
צילום: British Airways

שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

חברת התעופה של היבשת המבודדת מתכוננת להשקה ב-2026 של פרויקט Sunrise, שיאפשר טיסות נוסעים ארוכות במיוחד ללא עצירות וללא קונקשן, כך שתירדמו בהמראה מסידני ותתעוררו בלונדון

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס


כשחברת התעופה האוסטרלית Qantas הכריזה שתשבור את שיאי הזמן בטיסה ישירה בין סידני ללונדון, כמעט 20 שעות באוויר ללא חניית ביניים, התגובה נעה בין "וואו!" לבין "רגע, מי רוצה לשבת 20 שעות על אותה כרית?". 

דמיינו טיסה ללא הפסקות מלב סידני ללונדון או ניו יורק, 22 שעות בשמיים, מעל אוקיינוסים ומדבריות, מבלי לנחות וללא קונקשן וריצות בין דלפקי חברות התעופה. זהו חלום התעופה שהופך למציאות עם האיירבוס A350-1000ULR בפרויקט Sunrise של קוואנטס. 

Sunrise היא יוזמה פורצת דרך, שנשמעת כמעט כמו פרויקט חלל, שתאפשר טיסות נוסעים ללא עצירות בטיסות הארוכות ביותר בעולם, תוך כיבוש "נתיב הקנגורו" ההיסטורי. הפרויקט מחיה מסורת ממלחמת העולם השנייה של טיסות "Double Sunrise" של קוואנטס, שבהן המטוסים היו באוויר זמן רב מספיק כדי לראות שתי זריחות.

ולא מדובר בסתם מטוס גדול יותר, אלא זה ניסוי אנושי-טכנולוגי שמאתגר את גבולות הגוף, הזמן והשעון הביולוגי, וגם משנה את כללי המשחק בשוק התעופה העולמי.

מי מזמין ומדוע?

קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הוותיקה שנוסדה ב-1920, הזמינה 12 מטוסי איירבוס A350-1000ULR מיוחדים, עם מיכל דלק אחורי נוסף של 20,000 ליטר שמאפשר טווח מטורף של 18,000 ק"מ. הסיבה? אוסטרליה מבודדת גיאוגרפית, וטיסות עם עצירות בסינגפור או בדובאי גוזלות זמן, כסף וסיכונים. Sunrise יחסוך ארבע שעות טיסה כוללת ויחבר את המדינה-היבשת ישירות למרכזים כלכליים.