עופר זרף
צילום: יח"צ, Bizportal

חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפיתוח הפריפריה

עופר זרף | (3)

אחד עשר מיליארד שקל, סכום עתק בן 11,000 מיליוני שקלים בשפה עממית פשוטה, זהו העודף בגביית רשות המסים במהלך החודשים האחרונים לבדם, והמונח כלאחר כבוד בקופת המדינה. ייתכן מאוד שבמהלך החודשים הקרובים סכום זה עוד יגדל משמעותית בעוד כמה מיליארדים.

הפיתוי להקצות סכום אדיר זה לטובת הקלות במיסוי או תכניות מזדמנות דוגמת "נטו למשפחה״ של שר האוצר כחלון, שלה לבדה הוקצו כארבעה מיליארדי שקלים, הינו גדול, ואפילו טבעי, אולם יביא להחמצת הזדמנות פז לייצר מנופים פיננסיים לפיתוח הפריפריה.

כחברה הבונה במרכז הארץ ובד בבד בפריפריה, אני רואה את ״שובר השוויון״ בשנים הקרובות בהשקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות. השקעה שכזו כבר עשתה הבדל בשנים עברו כשקירבה מאוד למרכז מקומות כמו קריית גת, באר שבע, נתיבות וחבל הבשור בדרום ויוקנעם בצפון.

אין לי ספק שאם, נניח, יתקצבו כבר עכשיו את המשך כביש ״חוצה ישראל״ צפונה בואכה שלומי ודרומה בואכה ירוחם ומצפה רמון, ובד בבד ישקלו גם להאריך את קווי הרכבת המהירה למקומות אלה ונוספים, עובדה זו לכשעצמה תיצור מהפכה של ממש בקירוב הפריפריה למרכז. בסך הכל מדובר במרחק של כ-300-250 קילומטרים בלבד בין הגליל העליון לבין מרכז הנגב, ובכביש מהיר ניתן יהיה בכשעתיים עד שעתיים וחצי  בלבד לחצות את המרחק הזה וכך גם ברכבת. ועל זמן הנסיעה בין הפריפריה לבין גוש דן  אין צורך להרחיב את הדיבור, כשעה עד שעה וחצי נסיעה בלבד.

בד בבד להשקעה בתשתיות תחבורה, על הממשלה להשקיע במרכזי תעסוקה איכותיים וגדולים בפריפריה. בהשקעה שכזו תתברר עד מהרה הכדאיות מאוד כלכלית, זאת מהטעם הפשוט שהיא תחסוך סכומי עתק המתבזבזים כיום ביוממות (זמני נסיעה) שאותם מבלים מאות אלפי ישראלים בפקקים המשתרכים בין המגורים בפריפריה לבין מקומות העבודה במרכז.

נושא שלישי שכדאי להשקיע בו הינו תשתיות בערי הפריפריה. לא די בבנייה למגורים. יש צורך בשדרוג כולל של התשתיות הפיזיות, השקעה בחינוך משובח יותר, מערכת בריאות איכותית יותר, מוקדי תרבות, בילוי וקניות. באמצעות כלים שלובים אלה, אני מאמין, תתבטל תוך שנים מעטות הדיכוטומיה שנוצרה במהלך השנים בין ״מרכז עשיר״ ו״פריפריה ענייה״.

השקעה זו גם תייצר תמריץ בקרב מאות אלפי זוגות צעירים ומשפרי דיור לעקור מהמרכז אל הפריפריה מתוך בחירה ולא בשל ברירת מחדל. הפריפריה תעניק להם גם איכות חיים גבוהה יותר, גם סביבה ירוקה ובריאה יותר, גם חיי קהילה עשירים וגם יוקר מחייה נמוך בהרבה, ומי שירצה להגיע למרכז, זו תהיה עבורו נסיעה מהירה וקצרה בתחבורה ציבורית יעילה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון. מדובר בהשקעה שלא תניב תוצאות ביום אחד, דוגמת תכנית פופולרית בנוסח ״נטו למשפחה״. תוצאותיה תהיינה הדרגתיות וייבחנו בפרספקטיבה של זמן. העובדה שכלכלת ישראל מתאפיינת כיום בצמיחה נאה ויציבות ביחס לרוב כלכלות העולם, הינה לטעמי חלון הזדמנויות אדיר שלא יחזור על עצמו בעתיד.

חומר למחשבה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבן אדם מבין עניין (ל"ת)
    זיו פרנס 24/04/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארי 24/04/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    נכון מאוד , חומר לביצוע ולא רק למחשבה יישר כח
  • 1.
    זה ניראה בתמונה כאילו ניסרתם לו את הראש, עיצוב עקום (ל"ת)
    אר 24/04/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.