עופר זרף
צילום: יח"צ, Bizportal

חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפיתוח הפריפריה

עופר זרף | (3)

אחד עשר מיליארד שקל, סכום עתק בן 11,000 מיליוני שקלים בשפה עממית פשוטה, זהו העודף בגביית רשות המסים במהלך החודשים האחרונים לבדם, והמונח כלאחר כבוד בקופת המדינה. ייתכן מאוד שבמהלך החודשים הקרובים סכום זה עוד יגדל משמעותית בעוד כמה מיליארדים.

הפיתוי להקצות סכום אדיר זה לטובת הקלות במיסוי או תכניות מזדמנות דוגמת "נטו למשפחה״ של שר האוצר כחלון, שלה לבדה הוקצו כארבעה מיליארדי שקלים, הינו גדול, ואפילו טבעי, אולם יביא להחמצת הזדמנות פז לייצר מנופים פיננסיים לפיתוח הפריפריה.

כחברה הבונה במרכז הארץ ובד בבד בפריפריה, אני רואה את ״שובר השוויון״ בשנים הקרובות בהשקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות. השקעה שכזו כבר עשתה הבדל בשנים עברו כשקירבה מאוד למרכז מקומות כמו קריית גת, באר שבע, נתיבות וחבל הבשור בדרום ויוקנעם בצפון.

אין לי ספק שאם, נניח, יתקצבו כבר עכשיו את המשך כביש ״חוצה ישראל״ צפונה בואכה שלומי ודרומה בואכה ירוחם ומצפה רמון, ובד בבד ישקלו גם להאריך את קווי הרכבת המהירה למקומות אלה ונוספים, עובדה זו לכשעצמה תיצור מהפכה של ממש בקירוב הפריפריה למרכז. בסך הכל מדובר במרחק של כ-300-250 קילומטרים בלבד בין הגליל העליון לבין מרכז הנגב, ובכביש מהיר ניתן יהיה בכשעתיים עד שעתיים וחצי  בלבד לחצות את המרחק הזה וכך גם ברכבת. ועל זמן הנסיעה בין הפריפריה לבין גוש דן  אין צורך להרחיב את הדיבור, כשעה עד שעה וחצי נסיעה בלבד.

בד בבד להשקעה בתשתיות תחבורה, על הממשלה להשקיע במרכזי תעסוקה איכותיים וגדולים בפריפריה. בהשקעה שכזו תתברר עד מהרה הכדאיות מאוד כלכלית, זאת מהטעם הפשוט שהיא תחסוך סכומי עתק המתבזבזים כיום ביוממות (זמני נסיעה) שאותם מבלים מאות אלפי ישראלים בפקקים המשתרכים בין המגורים בפריפריה לבין מקומות העבודה במרכז.

נושא שלישי שכדאי להשקיע בו הינו תשתיות בערי הפריפריה. לא די בבנייה למגורים. יש צורך בשדרוג כולל של התשתיות הפיזיות, השקעה בחינוך משובח יותר, מערכת בריאות איכותית יותר, מוקדי תרבות, בילוי וקניות. באמצעות כלים שלובים אלה, אני מאמין, תתבטל תוך שנים מעטות הדיכוטומיה שנוצרה במהלך השנים בין ״מרכז עשיר״ ו״פריפריה ענייה״.

השקעה זו גם תייצר תמריץ בקרב מאות אלפי זוגות צעירים ומשפרי דיור לעקור מהמרכז אל הפריפריה מתוך בחירה ולא בשל ברירת מחדל. הפריפריה תעניק להם גם איכות חיים גבוהה יותר, גם סביבה ירוקה ובריאה יותר, גם חיי קהילה עשירים וגם יוקר מחייה נמוך בהרבה, ומי שירצה להגיע למרכז, זו תהיה עבורו נסיעה מהירה וקצרה בתחבורה ציבורית יעילה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון. מדובר בהשקעה שלא תניב תוצאות ביום אחד, דוגמת תכנית פופולרית בנוסח ״נטו למשפחה״. תוצאותיה תהיינה הדרגתיות וייבחנו בפרספקטיבה של זמן. העובדה שכלכלת ישראל מתאפיינת כיום בצמיחה נאה ויציבות ביחס לרוב כלכלות העולם, הינה לטעמי חלון הזדמנויות אדיר שלא יחזור על עצמו בעתיד.

חומר למחשבה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבן אדם מבין עניין (ל"ת)
    זיו פרנס 24/04/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארי 24/04/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    נכון מאוד , חומר לביצוע ולא רק למחשבה יישר כח
  • 1.
    זה ניראה בתמונה כאילו ניסרתם לו את הראש, עיצוב עקום (ל"ת)
    אר 24/04/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.