עופר זרף
צילום: יח"צ, Bizportal

חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפיתוח הפריפריה

עופר זרף | (3)

אחד עשר מיליארד שקל, סכום עתק בן 11,000 מיליוני שקלים בשפה עממית פשוטה, זהו העודף בגביית רשות המסים במהלך החודשים האחרונים לבדם, והמונח כלאחר כבוד בקופת המדינה. ייתכן מאוד שבמהלך החודשים הקרובים סכום זה עוד יגדל משמעותית בעוד כמה מיליארדים.

הפיתוי להקצות סכום אדיר זה לטובת הקלות במיסוי או תכניות מזדמנות דוגמת "נטו למשפחה״ של שר האוצר כחלון, שלה לבדה הוקצו כארבעה מיליארדי שקלים, הינו גדול, ואפילו טבעי, אולם יביא להחמצת הזדמנות פז לייצר מנופים פיננסיים לפיתוח הפריפריה.

כחברה הבונה במרכז הארץ ובד בבד בפריפריה, אני רואה את ״שובר השוויון״ בשנים הקרובות בהשקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות. השקעה שכזו כבר עשתה הבדל בשנים עברו כשקירבה מאוד למרכז מקומות כמו קריית גת, באר שבע, נתיבות וחבל הבשור בדרום ויוקנעם בצפון.

אין לי ספק שאם, נניח, יתקצבו כבר עכשיו את המשך כביש ״חוצה ישראל״ צפונה בואכה שלומי ודרומה בואכה ירוחם ומצפה רמון, ובד בבד ישקלו גם להאריך את קווי הרכבת המהירה למקומות אלה ונוספים, עובדה זו לכשעצמה תיצור מהפכה של ממש בקירוב הפריפריה למרכז. בסך הכל מדובר במרחק של כ-300-250 קילומטרים בלבד בין הגליל העליון לבין מרכז הנגב, ובכביש מהיר ניתן יהיה בכשעתיים עד שעתיים וחצי  בלבד לחצות את המרחק הזה וכך גם ברכבת. ועל זמן הנסיעה בין הפריפריה לבין גוש דן  אין צורך להרחיב את הדיבור, כשעה עד שעה וחצי נסיעה בלבד.

בד בבד להשקעה בתשתיות תחבורה, על הממשלה להשקיע במרכזי תעסוקה איכותיים וגדולים בפריפריה. בהשקעה שכזו תתברר עד מהרה הכדאיות מאוד כלכלית, זאת מהטעם הפשוט שהיא תחסוך סכומי עתק המתבזבזים כיום ביוממות (זמני נסיעה) שאותם מבלים מאות אלפי ישראלים בפקקים המשתרכים בין המגורים בפריפריה לבין מקומות העבודה במרכז.

נושא שלישי שכדאי להשקיע בו הינו תשתיות בערי הפריפריה. לא די בבנייה למגורים. יש צורך בשדרוג כולל של התשתיות הפיזיות, השקעה בחינוך משובח יותר, מערכת בריאות איכותית יותר, מוקדי תרבות, בילוי וקניות. באמצעות כלים שלובים אלה, אני מאמין, תתבטל תוך שנים מעטות הדיכוטומיה שנוצרה במהלך השנים בין ״מרכז עשיר״ ו״פריפריה ענייה״.

השקעה זו גם תייצר תמריץ בקרב מאות אלפי זוגות צעירים ומשפרי דיור לעקור מהמרכז אל הפריפריה מתוך בחירה ולא בשל ברירת מחדל. הפריפריה תעניק להם גם איכות חיים גבוהה יותר, גם סביבה ירוקה ובריאה יותר, גם חיי קהילה עשירים וגם יוקר מחייה נמוך בהרבה, ומי שירצה להגיע למרכז, זו תהיה עבורו נסיעה מהירה וקצרה בתחבורה ציבורית יעילה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון. מדובר בהשקעה שלא תניב תוצאות ביום אחד, דוגמת תכנית פופולרית בנוסח ״נטו למשפחה״. תוצאותיה תהיינה הדרגתיות וייבחנו בפרספקטיבה של זמן. העובדה שכלכלת ישראל מתאפיינת כיום בצמיחה נאה ויציבות ביחס לרוב כלכלות העולם, הינה לטעמי חלון הזדמנויות אדיר שלא יחזור על עצמו בעתיד.

חומר למחשבה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבן אדם מבין עניין (ל"ת)
    זיו פרנס 24/04/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארי 24/04/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    נכון מאוד , חומר לביצוע ולא רק למחשבה יישר כח
  • 1.
    זה ניראה בתמונה כאילו ניסרתם לו את הראש, עיצוב עקום (ל"ת)
    אר 24/04/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: