האם מגדל הלבנים האירופאי יקרוס וכיצד זה ישפיע על השוק המקומי?

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר, על הנושא הכי חם היום - יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי

שמואל בן אריה | (5)

אתגר גדול ניצב מול האיחוד האירופי עת יחליטו ב-23 ביוני המצביעים הבריטים האם להישאר או לעזוב. הניתוק בפועל עלול להימשך שנים ואף אחד לא יכול לחזות את תוצאותיו. בנוסף, עזיבה כזו תייצר תקדים עבור מדינות אחרות באיחוד לעזוב גם כן. בהתמודדות עם שינויים משמעותיים כגון גל ההגירה, מדינות רבות באיחוד יבחרו להגן בחירוף על האינטרסים הלאומיים שלהן על חשבון האיחוד האירופי. ההשלכות של מצב זה גדולות הרבה יותר מההשפעה על היקפי המסחר בלבד ואלו יורגשו גם בישראל.

  

את האיחוד האירופי אני מדמה למגדל יפה אשר עשוי כולו מלבנים. בעשור האחרון, למרות לא מעט לבנים שנסדקו ונשברו, המשיך המגדל לעמוד. רובנו חשבנו כי הבעייתית ביותר הינה יוון ולפתע גילינו כי יתכן שדווקא אחת מלבנות היסוד של המגדל, בריטניה, עלולה לעזוב את המבנה, כלומר לצאת מהאיחוד האירופי. שתי שאלות מרתקות עולות ביחס לנושא זה: האם מגדל הלבנים האירופאי ישרוד ללא אחת מאבני היסוד שלו, ואם כן, כמה זמן יחזיק מעמד כאשר כל הזמן עוד ועוד לבנים מתרסקות ונעלמות.

 

למרות שבריטניה בחרה לשמור על המטבע הלאומי שלה - הפאונד, ההאטה הכלכלית בעולם ומשבר הפליטים הביאו את הבריטים למחשבה שהחברות באיחוד רק פוגעת בה ועולה לה יותר מדי. הצרות הכלכליות דחפו חלק נכבד מהבריטים להעדיף את העזיבה, לעצמאות כמו למשל שווייץ ונורבגיה, ולהשתחרר מהאיחוד האירופי. על פי הסקרים, ההצבעה מתפצלת באופן כמעט זהה. על פי סוכנויות ההימורים ברחבי העולם ישנה הסתברות של 60-70% שבריטניה תישאר באיחוד האירופי, אבל תחזיות לחוד ומציאות לחוד.

אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, מי באמת יפגע מכך? 

הנפגעת הראשונה והעיקרית היא כמובן בריטניה עצמה, ובייחוד הסקטור הפיננסי. מרכזי הבנקים עלולים לעבור למדינות אחרות באיחוד האירופי וכך לונדון תאבד את מעמדה כבירה הפיננסית של אירופה. תעשיית הפיננסים בבריטניה אחראית ל-12% מהתמ"ג הבריטי, מכאן שהבנקים האנגלים מעוניינים מאוד בהישארותה של בריטניה בתוך האיחוד ורוצים לבלום את הזעזועים הגדולים שצפויים לממלכה. מלבד זאת, כתוצאה מהעזיבה, הפאונד ייחלש עוד יותר והסכמי מסחר יבוטלו, כך שהכלכלה הריאלית בבריטניה עלולה לספוג מכה קשה.

 

מדוע אם כן, בריטניה, אשר עלולה להיות הנפגעת העיקרית מבחינה כלכלית מעוניינת כל כך לעזוב את האיחוד? ככל הנראה מכיוון שהבריטים משותקים מפחד מגל ההגירה והאימה שמפיצים ארגוני הטרור באירופה. יתכן שהאנגלים מאמינים כי הדרך היחידה לשמור על חייהם היא לסגור את הגבולות ולא לאפשר יותר מעבר חופשי לאוכלוסיות אלו, וכל עוד הם חלק מהאיחוד האירופי - סגירה מוחלטת של הגבולות לא אפשרית.

 

אם העם הבריטי יבחר באופציה של פרישה, גם באירופה ובעולם צפויים לעבור טלטלה גדולה והבורסות הגדולות יגיבו בירידות שערים. החלטה שכזו תסמן את המשבר הבא של האיחוד האירופי, כאשר הפעם זו לא תהיה יוון במוקד המשבר אלא דווקא בריטניה, מי שנתפשת כאחת המדינות היציבות והחזקות ומאבני הבסיס האיתן של האיחוד. לדעתי, עיקר המשבר יבוא לידי ביטוי בתנודתיות בשווקים בטווח הקצר ולא נראה כי כלכלת ארה"ב או שווקים מתעוררים אחרים יושפעו בצורה חזקה.

 

מבחינת שוק ההון אין ספק שבהינתן שבריטניה תחליט לעזוב את האיחוד, האקט הראשוני יהיה ירידה במדדי המניות העולמיים, אך היא תהיה בעיקר כתוצאה מחוסר הוודאות והשווקים יבצעו תיקון די מהיר לכך. כלומר, מלבד תוספת תנודתיות בשוק, כל עוד אין שינוי בכלכלה הריאלית העולמית, אין סיבה אמיתית להיות בלחץ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ההשפעה על ארץ הקודש

ההשפעה על ישראל עלולה להיות בעיקר מכיוון המטבע שעלול לפגוע ביצואנים. על רקע אי הוודאות הפאונד הולך ומאבד גובה. אם תתקבל ההחלטה לפרוש, המטבע צפוי להמשיך ולרדת. ירידת ערך של הפאונד עלולה לפגוע ביצואנים הישראלים בעיקר כאשר היקף הייצוא מישראל לבריטניה עומד על כ-4 מיליארד דולר.

 

הפחד הגדול ביותר הינו מפני זעזוע קשה שעלול לגרום להתפרקות האיחוד האירופי, כאשר עוד ועוד אבנים במגדל יקרסו. בצרפת יש תמיכה הולכת וגדלה לעזוב את האיחוד וגם דנמרק עלולה להחליט על עזיבה. עזיבת בריטניה בלבד אינה מסוכנת כל כך כשלעצמה. עם זאת, היא עלולה ליצור אפקט דומינו של עזיבות נוספות וכך עלול האיחוד להתפרק לחלוטין או להצטמצם משמעותית, מה שיצריך ארגון מחדש.  

 

*לפיוניר ו/או לכותב אין עניין אישי בנושאים המוצגים במאמר. האמור אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, מיסוי או חשבונאי, או המלצה להשקעה, או הצעה לרכישת או מכירת מוצרים פיננסיים מכל סוג שהוא.  

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שלמה גרינברג 20/06/2016 08:50
    הגב לתגובה זו
    קצת מפתיע לקרוא כיצד מנהל השקעות בקבוצה כה מכובדת כ"כ בטוח בתחזיותיו ומפשט דברים. רק להזכירך שבריטניה לא רק שלא הייתה "אחת מלבנות היסוד של המגדל", בריטניה התנגדה תחילה והתחננה להתקבל לאחר מכן. המשפט, "להעדיף את העזיבה, לעצמאות כמו למשל שווייץ ונורבגיה, ולהשתחרר מהאיחוד האירופי" פשוט אינו מדויק, שוויץ ונורבגיה לא "העדיפו לעזוב". חברות EFTA (European Free Trade Association) להוציא שווייץ הצטרפו השנה ביניהן נורבגיה. שווייץ העדיפה שלא להצטרף בגלל ההסכם הבלתי רגיל שקבלה מהאיחוד ומסיבות שחלקן אינו כלכלי כלל. בכול מקרה, לכתוב, "את האיחוד האירופי אני מדמה למגדל יפה אשר עשוי כולו מלבנים. בעשור האחרון, למרות לא מעט לבנים שנסדקו ונשברו, המשיך המגדל לעמוד" זה פשוט נוגד העובדות. ב 2016 עלה מספר החברות ל 31 מ 28 לאחר הצטרפות נורבגיה, איסלנד וליכטנשטיין כך שה"מגדל" הולך ומתחזק, אין מדינה ביבשת האירופית שאינה מעוניינת להצטרף ל EU וגם לאיחוד המוניטרי, זו העובדה. השפעת העזיבה של בריטניה על הסחר/כלכלת העולם תהיה שולית ואם אכן הבורסות ירדו תהיה זו הזדמנות קניה נוספת.
  • 4.
    ישראלי 19/06/2016 11:47
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו מדבר על זה שהבריטים רוצים לעזוב ולא רק בגלל סיבות כלכליות!!! גם בישראל צריך להפסיק לקבל עובדים ללא תעודות זהות ישראליות!!!
  • 3.
    רינת 19/06/2016 11:35
    הגב לתגובה זו
    הבחירות מיותרות!
  • 2.
    יובל 19/06/2016 10:58
    הגב לתגובה זו
    להתייחס לכלכלה מבלי להתייחס לפוליטיקה זוהי שטות. כיום ה"איחוד" רואה עצמו שווה ערך כמעט לארה"ב מבחינה פוליטית וכך אנו סובלים מכל מיני פורומים דוגמת קוורטט, שליח האיחוד לטיפול ב"שלום" ושאר ירקות. התפרקות האיחוד למדינות קטנות תאפשר לנו לסגור עסקאות מקומיות גם בנושאים פוליטיים וכך יהיה טוב יותר גם מבחינה כלכלית מול כל מיני מסמני מוצרים באיחוד הכושל.
  • 1.
    בר 19/06/2016 10:15
    הגב לתגובה זו
    אין לך מה לדאוג בכל מקרה הם יזייפו את התוצאות לטובת השארות
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.