לשוק יש נטייה להגזים, אבל הפעם למשקיעים יש על מה להישען

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, על ההשפעה של נתוני התעסוקה האמריקניים, ולאן מועדות פניהם של שוקי ההון בעולם
יניב חברון | (2)

דווקא אחרי דו"ח תעסוקה מאכזב בשוק האמריקני, שאושש בדיוק את החששות של המשקיעים כי ההאטה הגלובלית נמצאת ואפילו משפיעה לרעה על הכלכלה האמריקנית. דווקא אחרי שכולם הפנימו שהכלכלה אכן מאכזבת והחששות של יו"ר הפד ג'נט ילן אולי מוצדקות, דווקא אז - שוקי המניות בעולם הצליחו להתייצב.

זה לא בגלל שהדו"ח המאכזב מבטיח המשך הרחבות כמותיות כפי שרבים נוטים לחשוב, ופשוט לחפש הסבר קליל, שהרי את זה יכולנו להגיד גם אחרי דחיית העלאת הריבית בחודש ספטמבר. אבל אז השווקים הגיבו בירידות חדות, את זה יכולנו להגיד אחרי הנתונים החלשים מסין ואירופה, אבל גם במקרים האלה השווקים הגיבו בירידות שערים ולא בעליות כפי שעשו בשנים האחרונות. גם לאחר פרסום דו"ח התעסוקה האמריקני לחודש ספטמבר, השווקים ירדו כתגובה ראשונית (מה שמלמד כי החששות של המשקיעים מפני האטה פוגעים במדדים ולא להיפך), אבל המדדים הצליחו להתאושש לקראת סוף המסחר.

מה הסיבה האמיתית? ובכן אין באמת אחת כזו. שינוי סנטימנט של משקיעים קשה מאוד לחזות מפני שהוא נעשה פעמים רבות בצורה פחות מוסדרת. החשש הגדול של המשקיעים הוא מקריסות של חברות בשווקים מתעוררים בעקבות פיחות חד של המטבעות. גם לקריסת מחירי הסחורות בעולם תהיה השפעה על יציבות של חברות ענק בעולם. רעשים כמו פולקסווגן, או גלנקור, בהחלט עשויים להוביל לגל של פשיטות רגל, ובכל זאת חייבים לזכור: המדיניות המוניטארית בעולם מאוד מרחיבה וצפויה להישאר כזו.

הבנקים המרכזיים מוכנים להזרים טריליונים לשווקים כדי לשמור על יציבות של הבנקים. תמיד יהיו ביקורות על תפקוד קובעי המדיניות, אבל האמת היא שהם דרוכים להגיב. השוק נוטה להגזים, אבל הפעם אולי בכל זאת יש כאן משהו. שהשווקים החלו את הצלילה האחרונה על רקע החשש מהאטה בסין ופגיעה בשווקים מתעוררים, מיד, כמו פטריות אחרי הגשם, החלו לצוץ אפוקליפטיות הקשורות לסיום השוק השורי של השנים האחרונות. כך היה גם כשהנפט החל לצלול - מהר מאוד הגיעו תחזיות שהסבירו מדוע מחירו יעמוד על 20 דולר לחבית ופחות.

הנטייה להגזים היא בדיוק מה שאנחנו מתארים פעמים רבות כשהשוק זול יותר, כהזדמנות קנייה וכו'. עם זאת, חייבים להודות, אנחנו אף פעם לא יודעים מתי אותה הגזמה, תתמתן או במילים אחרות האם המחיר יהיה עוד יותר זול מהמחיר כיום. רמת הסיכון בשווקים עלתה, ובכל זאת נראה שהמשקיעים יחזרו לשוק בטווח הקרוב - החולשה בסין, הקריסה בשווקים המתעוררים, במחירי הסחורות והתמתנות ביקושים, בהחלט עשויות להוביל לגל של פשיטות רגל - אחד כזה שיוביל למחנק אשראי, ואף יאיים על יציבות המערכת הבנקאית. אומנם אנחנו מתקשים לראות פגיעה אמיתית במערכת הבנקאות במערב בשלב זה, בטח לא כאשר הבנקים מוכנים להזרים טריליונים לשווקים. אך  בכל זאת חייבים להבין שלחששות של המשקיעים יש על מה להישען הפעם.   עוד מוקדם להגיד שהסערה מאחורינו, עם זאת צריך לזכור שקריסה בשווקים לא קורית ללא קריסה פיננסית, וזאת תתקשה מאוד להתרחש אם בכלל, כאשר המדיניות המוניטארית בעולם כל כך מרחיבה ותומכת עבור מערכת האשראי. איש לא באמת יכול לדעת האם העליות מהימים האחרונים יישמרו. עם זאת, נראה הרבה יותר בטוח כי השוק יחזור לעלות בטווח הקרוב שכן הצמיחה תימשך והתוכניות הממשלתיות בעיקר בסין ובשווקים מתעוררים נוספים יהיו מרחיבות - מה שיוביל לשיפור בנתוני המאקרו גם במערב.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כותבי תרחישים 12/10/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
    האם כשהשווקים יגיעו למסקנה על הסיכון בשוק- האם יזוזו לזהב ?!! ומה יהיה בשווקים ? והמבין יבין
  • 1.
    כותבי תרחישים 12/10/2015 15:02
    הגב לתגובה זו
    האם ירידה בנפט בסחורות שמקטין חוב ציבורי ואישי שמשאיר יותר כסף לציבור ! זה פגיעה בכלכלה ??? למי החשיבה הנל עוזר ? ובמי פוגע מחיר סחורות ונפט יורדים זה משאת נפש לכל אדם - במצב זה מחירי דירות יוקטנו- עז מה ? אבל מחיר כל שאר הסחורות ירדו רכבים טיסות-הובלה מטענים אוניות- מכאן אפשר להסיק למי כל הנל דואגים - האם יום יבוא והם יכו על חת ,ח
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.