סיום עונה: הדרמה היוונית משאירה אותנו מתוחים לקראת ההמשך

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, על העלילות כלכלת יוון בגוש האירו - מה תהיינה תוצאות משאל העם? והאם היא תינצל מפשיטת רגל?
אורי גרינפלד | (1)

בדיוק כשחשבנו שהיצירתיות היוונית עומדת להיגמר, ראש הממשלה ציפראס מצא את הדרך הטובה ביותר לסיים את עונה 2 של הדר(כ)מה היוונית ולהשאיר אותנו פעורים פה לקראת העונה הבאה. במקום דרקונים קיבלנו משאל עם, אבל לפעמים צריך להסתפק במה שיש.

תקציר האירועים האירופים הציגו ליוונים ביום חמישי הצעה שכוללת הגדלה של תוכנית הסיוע הנוכחית ב-16 מיליארד אירו תמורת רשימת התחייבויות פיסקאליות וצעדי צנע. על פי הדיווחים, האירופים ניצלו את אי היציבות במערכת הבנקאית ביוון בשבועות האחרונים ואותתו ליוונים שזו ההצעה האחרונה שלהם.

היוונים ממשיכים לשחק את קלף ה"תחזיקו אותי או שאני יוצא מהגוש", וביום שישי בלילה מודיע ראש הממשלה על משאל עם בו יצטרכו אזרחי יוון להחליט אם הם מקבלים את תנאי התוכנית או לא. הרטוריקה בה השתמש ציפראס בהודעה היא לא פחות מקיצונית. הוא התלונן על כך שהטרויקה נתנו אולטימטום ליוון והאשים את האירופים בכך שהם רוצים רק להשפיל את העם היווני ושההצעות שלהם לא עומדות בחוקי האיחוד האירופי.

משאל העם יערך ביום ראשון הבא המשמעות הישירה שאלא אם יש להם קלף סודי אחרון בשרוול (כמו למשל 1.5 מיליארד אירו שהולאמו מהרשויות, המקומיות או הלוואה מפוטין), יוון לא תשלם לקרן המטבע הבינ"ל את החוב בסוף החודש. על אף שמדובר בדיפולט של יוון, אין לתרחיש כזה השלכות ישירות הרות גורל. ראשית, כיוון שה-IMF עצמו עשוי לקחת את הזמן עם הצעדים שהוא מתכוון לנקוט (רשמית יש לקרן חודש שלם להגיש ליוון את ההודעה על אי העמידה בתשלום). שנית,  דיפולט על הלוואה ל-IMF לא מפעיל דיפולט על חובות נוספים של יוון (למשל ל-ECB) ולא מפעיל את חוזי ה-CDS.

המקום היחיד בו ישנה משמעות לדיפולט נמצא בקרנות הסיוע האירופיות (EFSF), שיכולות (אבל לא מחויבות) במצב כזה לדרוש מממשלות האיחוד להזרים כסף לקרן לכיסוי ההפסד. מכיוון שמדובר בסכום זניח וישנם בקרנות עוד סכומים גדולים ששוכבים ללא שימוש, לא סביר שזה יקרה.

בינתיים, היוונים לא ממש מחכים לתוצאות המשאל ומגבירים את הלחץ על הבנקים. לפי הדיווחים, כשליש מהכספומטים ביוון כבר ריקים מכסף וכנראה שעד מחר בבוקר, ללא הזרמת נזילות נוספת מצד ה-ECB חלק מהבנקים לא יוכלו להיפתח לעסקים.

קדימון לעונה הבאה כדי למנוע ספוילרים (וגם בגלל שכדור הבדולח באיזור ללא קליטה) לא ניתן תחזית לתוצאות משאל העם. אך מכיוון שמדובר בתרחיש בינארי, נבחן את שתי האפשרויות:

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"
  • אם העם היווני מצביע בעד התוכנית - ציפראס מקבל את הסולם שהוא צריך כדי לרדת מהעץ. אמנם, ישנם גורמים קיצוניים בסיריזה שיעשו אולי בעיות בתרחיש כזה, אבל במקרה הקיצוני, יוון תלך לבחירות בזק ומפלגה מתונה יותר תתפוס את השלטון ותגיע להסכמות עם האירופים.
  • אם העם היווני מצביע נגד התוכנית - כל הלחץ עובר לאירופים. מצד אחד, התקפלות בפני היוונים תעודד פעולות דומות מול הפורטוגלים, הספרדים, האיטלקים והצרפתים, שתוביל להפסיק עם תהליכי הצנע הכואבים ולחזור לנהל מדיניות פיסקאלית לא אחראית. מצד שני, הם ממש לא רוצים לקחת את הסיכון שיוון תצא מהגוש ותתחיל תהליך דומינו של התפוררות הגוש כולו.

בכל מקרה, החשש מתרחיש תהליך הדומינו יוביל את האירופים להמשיך ולנסות לגשר על הפערים בין הצדדים. זה לא אומר שיוון תישאר בגוש האירו בכל מחיר, אבל זה כן כנראה אומר שבמקרה הפחות טוב, יש עוד כמה עונות לדרמה הזו.

ועוד מילה על ריבית בנק ישראל רבות נכתב על החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, על אופן העברת המסרים של הבנק ובעיקר על התגובה בשווקים למסרים אלו. לא שאנחנו סנגורים של הנגידה, אבל לומר שיש לה עוד מה ללמוד מהפד או מה-ECB זה פשוט שטויות במיץ. למי שהספיק לשכוח, במאי 2013 עמד נגיד הפד המהולל, ברננקי, והסביר למשקיעים למה הגיע הזמן לקחת מהם את סם הנזילות שהם כל כך התרגלו לו. בתגובה, תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה תוך חודשיים וחצי מ-1.6% ל-3%. לפעמים השווקים פשוט מייצרים לעצמם מציאות חלופית ומתאכזבים לגלות שלמקבלי ההחלטות יש רעיונות אחרים באשר לניהול המדיניות הכלכלית.   ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    /// 28/06/2015 13:32
    הגב לתגובה זו
    כלום .
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.