צעדי הממשלה האחרונים עלולים להביא לקטסטרופה בשוק ההון

אלי אל-על, מנכ"ל חברת שווי הוגן המתמחה ביעוץ כלכלי, ניהול סיכונים פיננסיים והערכות שווי מקצועיות ובלתי תלויות, מזהיר רגע לפני ששוק ההון נפגע עמוקות מהחלטות הממשלה - מה הן הפעולות הנכונות שידחפו את השוק קדימה?
אלי אל-על | (4)

ניסיונות הממשלה להורדת מחירי הדיור עבור אזרחי ישראל הינו צעד נדרש ומבורך. אולם הצעדים האחרונים עלולים להביא לקטסטרופה בשוק ההון. יש לנצל את עודפי הנזילות במשק ולעודד את המשקיעים ליזום פרויקטים אשר יובילו להגדלת היצע הדירות. אולם האוצר מתנהג כבעל עניין השומר על החגיגה של תקבולי השיא ממיסים, ויוזם מהלכים אשר ישמרו על חלקו בבועת הנדל"ן. מדובר בצעדים פופוליסטיים שלכאורה מיועדים לזוגות הצעירים, במקום צעדים פיסקליים ארוכי טווח יעילים יותר, שעלולים להקטין את חלקו של האוצר בחגיגה.

בניסיון לצנן את הביקוש הגואה לדירות, מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את העלאת מס הרכישה בקניית דירה להשקעה. משרד האוצר אף הגדיל והפתיע בישיבת ועדת הכספים בדרישתו להקדים את מועד כניסת השינוי לתוקף כבר לחצות הלילה, במקום המועד המקורי אשר תוכנן לראשון ביולי.

אירוע מהותי נוסף שהתרחש אתמול, הינו הצהרתה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שבנק ישראל לא מתכנן להוריד את הריבית הנוכחית המסמנת לשיטתה את הקו התחתון ממנו אפשר רק לעלות. במקביל, על פי הערכות בנק ישראל, הריבית תעלה בהדרגה עד סוף 2016 וצפויה להגיע לשיעור של 1.25%.

סביבת הריבית הנמוכה דחפה את הציבור לשוק ההון בחיפוש אחר תשואה - מה שהקפיץ לאורך השנים האחרונות את מחירי המניות והאג"ח. בשנים האחרונות הציבור חוזה במדדי המניות שוברים שיאים, וההיסטוריה מלמדת שהציבור נכנס לשוק ההון במחירי שיא, מעט לפני שהשוק מתהפך. בימים אלו, רמת המכפילים בשוקי ההון גבוהה עד כדי בועתית. כלומר לדוגמא, בהנחה שרווחיות חברות מדד ת"א 100 תישמר ברמתה הנוכחית ויחולק כלל הרווחים, מי שרוכש כיום את המדד צפוי להחזיר את השקעתו בתשלומי דיבידנד תוך כ-31 שנים. אם לתרגם זאת למונחי ריבית או תשואה שנתית - מדובר בתשואה של כ-2.4% לשנה, אולם הסיכון הוא עצום.

בשילוב לשינוי המגמה בסביבת הריבית יעלו שיעורי ההיוון של החברות ועלויות המימון שלהן - אלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות יהפכו אטרקטיביות יותר, הכסף יתחיל לזרום החוצה משוק ההון ומחירי המניות והאג"ח יתחילו לאבד גובה. במקביל, תחושת העושר המדומה של הציבור תרכין את ראשה וההוצאה הפרטית תקטן, יחד עם רווחי החברות. בנוסף לכל הצרות הללו, יגדלו גם ההחזרים החודשיים של תשלומי המשכנתא ושל כלל ההלוואות במשק באופן שיגדיל את סיכוני חדלות הפירעון.

בשורה התחתונה, קיימת בישראל מצוקת דיור, כאשר מנגד קיימת כמות עצומה של כסף מוסדי ופרטי המחפש השקעה. במקום לדחוף את המשקיעים משוק הנדל"ן לשוק ההון, אל פי תהום, יש צורך לנקוט בצעדים פיסקליים ולדחוף את המוסדיים לבניית דירות ולעבר פרויקטים ארוכי טווח של שדרוג התשתיות עם דגש על הגדלת ההיצע. מחירי הדירות ירדו, מחירי השכירות ירדו והציבור ייהנה מתשואה סולידית על השקעתו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אמיר 27/06/2015 23:49
    הגב לתגובה זו
    בושה לאתר - זוכי פרס נובל עדין אינם יודעים בוודאות מה יהיה אב הכותב שם עצמו כנביא ? כמייעץ לממשלה ? ממש סתמי ומשפיל
  • 3.
    זאב פלדמן 25/06/2015 14:16
    הגב לתגובה זו
    הפולטיקאים נוטים לנקוט בצעדים שייטיבו עם הציבור לטווח הקצר וייפגעו בו בטווח הארוך. הכל רק כדי לקבל קצת יח"צ שייקדם אותם. דרושה הנהגה כלכלית נחושה וחזקה שתבצע צעדים כמו אלה המתוארים בכתבה (ראה ערך ביבי בממשלת שרון)
  • 2.
    אנליסט 25/06/2015 11:24
    הגב לתגובה זו
    רועי, לא ברור למה נטפלת למשפט בודד שמנסה להסביר בעברית פשוטה מה זה מכפיל רווח? יש לך משהו אישי נגד הכותב? אם לא, אז אולי כדאי שתקרא שוב, מהתחלה עד הסוף.
  • 1.
    רועי 24/06/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    אוי ואבוי או שהכותב אינו יודע מה שהוא מדבר או שיש לו אינטרס ברור להתל באלו שאינם מבינים מספיק
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר

שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ

נושאים בכתבה קזינו

הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.