הנה האשמים האמיתיים בקרוסלת הנדל"ן - ולא, אלה לא הפולטיקאים

אני קורא ושומע בימים האחרונים איך כולם מלמדים את שר האוצר הנכנס כיצד עליו לנהוג, "מה מחכה לו" שהוא עוד לא מודע וכיוצא בזה, כאילו היה טירון פוליטי שזה עתה הצטרף לראשונה בחייו לכנסת ישראל ולממשלה. מבלי לבדוק יותר מדי, אני מניח שגם אני חטאתי בטרמינולוגיה זו בסיטואציות שונות. ככל שמעמיקים בפרטי ההסכם הקואלציוני שנחתם בין הליכוד למפלגת כולנו, אפשר לראות שר אוצר שיודע בדיוק מה מחכה לו ומה בדיוק הוא רוצה להשיג במהלך כהונתו.

אז מה לי ולטור שאינו ביקורתי? זהו, שלא בדיוק, הדבר העיקרי שאני חושש שמתפספס הוא תפישת אנשי המקצוע והציבור הכללי את כחלון. כולם מנתחים אותו תחת הכותרת "כחלוניזם" ואווירת דריסת הטייקונים הגדולים במשק. דרך משקפיים אלו ובניסיון לציירו כחד ממדי, כאילו אותו 'כחלוניזם' שנטמע כמושג, הוא הכלי היחידי שהוא מכיר, ובסך הכל בא לנסות ולשכפל אותה גם בתחומים אחרים, כמו גם במקרה שלנו, ענף הדיור.

שמעתי את משה כחלון מצהיר כי הוא בא לשנות אבל לא שמעתי אותו טוען, לפחות לאחר הבחירות האחרונות, כי הוא רוצה לשנות "כמו בסלולר". הוא בהחלט מבין כי סביבת מחירי הדיור רגישה עשרות מונים מניפוץ מחירי הסלולר. היא תלויה בגורמים רבים ומשפיעה על רבים אחרים, מלבד המחירים הישירים.

בדיוק מהמקום הזה אני מנסה לקרוא את נספח ההסכם הקואליציוני לטיפול במצוקת מחירי הדיור ולהקשיב קשב רב לדבריו. באופן אירוני כמעט, אחרי שנים ארוכות, לא מדובר בשר אוצר שעולה על שרפרף וצעק לכל עבר כי הוא עתיד להוריד את מחירי הדיור ב-18%, 25% או כל מספר אחר שמתחשק לשר כזה או אחר לזרוק לאוויר. הקולות הנשמעים ממנו וממקורביו הם קולות של בחינה שפויה של כל המרכיבים המשפיעים על מחירי הדיור, ובדרך זו התנהל בעת המשא ומתן הקואליציוני כאשר דרש לאגד תחתיו כמה שיותר מהגורמים המשפיעים האלו.

• שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע
• תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג

אין לי ספק שהוא מודע לאותם עשרות אלפים שרכשו דירות בשנים האחרונות במחירים גבוהים, ואם ינסה לרסק את המחירים, יפגע בהם מיידית, בעודם, לצורך הדוגמא, משלמים משכנתא של 1.5 מיליון על נכס ששוויו ירד לפתע ב-20%. אין לי ספק שהוא מודע כי כל מהלך שינסה לגרום להורדה חדה מדי במחירי הדיור יקים עליו את חומתו הבצורה והאיתנה של בנק ישראל והמפקח על הבנקים בהיותם אבירי השמירה על המערכת הבנקאית התלויה במחירי הנכסים שנמכרו באמצעות משכנתאות.

אז איפה הבעיה? הבעיה היא בנו - האזרחים - ששמעו שכחלון מתעתד להעלות את מס הרכישה לדירה שנייה מ-5% ל-15%-25%, ואצו רצו השבוע לקנות דירות שניה ושלישית כדי לחסוך עשרות ומאות אלפי שקלים של מיסוי. 

הבעיה היא בנו - הזוגות הצעירים - ששוב מפתחים תקוות, כפי שהיה לפני במהלך סאגת חוק מע"מ 0%, לכך שהנה, יבוא הכחלוניזם ויאפשר לנו לקנות דירה, יעצרו את תכניתם לרכוש דירה לשנה או שנתיים ויגלו לבסוף כי התייקרות אפשרית במהלך ההמתנה תהיה שקולה להנחה שהם אמורים לקבל. פלוס שנתיים שכירות שהמתינו והתגוררו אצל ההורים.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ההאשמה היא ביזמים, שבעצמם נכנסו למגננה כבר לפני יותר משבועיים ומאיימים בקטסטרופות מאקרו כלכליות. וכשהם עושים את זה כך, הם נותנים לרוכשים שצופים בהם סיבה מצוינת לחשוד שיש דברים בגו. אני מניח שמה שנראה בתקופה הקרובה יהיה נסיון של משה כחלון להתחיל בפעולות לעצירת עליות המחירים שעדיין נמשכות, ובמקביל שוק נדל"ן על כל צדדיו שמפרש זאת כאילו מחר בבוקר מחירי הדיור עומדים להתרסק ע"י הכחלוניזם. לא מעט מהמקומות שהשוק ילך אליהם תלויים, כמו בשוק המניות, בפסיכולוגיה של הקונים והמוכרים.

אם נעצור לרגע ונבחן את הדברים בצורה ראציונלית, אני מרשה לעצמי להעריך שמחירי הדיור יפסיקו לעלות ואולי אף נראה ירידה קלה במחירי הדירות. יחד עם זאת, לא נראה ירידת מחירים דראסטית, מערכת בנקאית מתרסקת על מזבח מחירי הדיור או אנשים פרטיים משלמים משכנתאות מופקעות על נכסים ששווים צנח. אפשר לחזור לשגרה. שגרה נוחה יותר, אבל שגרה.