האם 2015 תהיה שנה בעייתית מבחינת איגרות החוב הממשלתיות?
שוק איגרות החוב הממשלתיות תנודתי מאוד לאחרונה. סוכנות דירוג החוב Moody's, מזהירה כי הבחירות הינן אירוע בעל השלכות שליליות על דירוג המדינה. הפיחות המהיר בשער השקל כנגד הדולר מעלה חשש מלחצי מחירים. נתוני התעסוקה והתוצר המרשימים של ארה"ב, ושינוי נוסח הודעת הבנק הפדרלי, גוררים חשש שהריביות שם יעלו ויקשו על הריביות בארץ להישאר נמוכות.
במישור הביטחוני והמדיני - המצב לא מזהיר. לנוכח כל אלו, ואחרי רווחי ההון המפתיעים של השנים האחרונות, לא פלא שעצבי המשקיעים מרוטים.
כעת נשאלת השאלה, האם אותם חששות יתורגמו לירידות שערים? האם 2015 תהיה שנה מאתגרת במיוחד לאיגרות החוב הממשלתיות? להערכתי, לא. אם לא תהיה, חלילה, התדרדרות ביטחונית מדינית, גורמי הרקע האחרים לא מבשרים על שינוי לרעה.
- תמהיל נוח של גידול 5% בתוצר ועלייה ו-1.3% בלבד במדד הליבה של מחירי התוצר ברבעון השלישיף מרחיקים, בשלב זה, תרחיש של עליית ריבית בארה"ב.
- לאחר פיחות מהיר ותנודתיות גדולה, שער החליפין של השקל - דולר נע כעת בתחום צר יחסית (3.90 - 3.95), מה שמרסן השלכות עתידיות על מדדי המחירים.
- הפעילות הכלכלית גדלה בקצב מדוד בין אוגוסט לנובמבר (לפי המדד המשולב של בנק ישראל), תוך האצה קלה בלבד בהשוואה לחודשים מארס - יולי. בד בבד, לא מסתמנים לחצי שכר בשוק העבודה.
- הגבלת הוצאות הממשלה ל-1/12 מתקציב 2014 ועמדת פתיחה נוחה, יקלו על השגת יעד הגירעון ל-2015 (3.4% תוצר) ואף פחות מכך; לפיכך, מכרזי האוצר עשויים לקטון.
- סוסייטה ג'נרל: "זו הייתה השנה הקשה ביותר לתשואות מזה 78 שנים"
- מסכמים את 2015: מדוע חובות גבוהים פוגעים בצמיחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם, תשובה מדויקת יותר לשאלה מצריכה חלוקה של השנה האזרחית החדשה לשתי תקופות. האחת, עד סוף הרבעון הראשון. איגרות החוב הלא צמודות לטווח פדיון בינוני תצאנה נשכרות מירידה מצטברת של כ-1% במדד המחירים לצרכן, חלקה עקב הפחתת תעריפים של מוצרים ושירותים מפוקחים ומבוקרים. ירידות שלהן מעת לעת עשויות להוות הזדמנויות רכישה בתקופה זו.
התקופה השנייה, שלושת הרבעונים האחרונים. אז הן תתמודדנה עם עליית מדד שיכולה להגיע ל-2%, פיחות נוסף בשער השקל כנגד הדולר (כפועל יוצא של תיסוף הדולר בעולם, לקראת ולאחר שריבית הפד תעלה בפעם הראשונה), הפנמת הבחירות ותוצאותיהן, המתיחות הביטחונית מדינית והמשך עלייה במחיר הדירות (על רקע האטה בהיצע והאצה בביקוש).
בשורה התחתונה, יעד גירעון בר השגה בארץ, תשואות פדיון נמוכות מ-2.45% (ל-10 שנים) בארה"ב ומחיר חבית נפט נמוך מ-60 דולר בעולם יתמכו, בתקופה הקרובה, באפיק הלא צמוד לטווח פדיון בינוני. הטווח הארוך יותר מציע הזדמנויות גדולות יותר, בפרט לאחר הירידות האחרונות, אך חשוב לזכור - גם הסיכון הכרוך בו גבוה ולא בהכרח יפצה על הסיכוי.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
- 1.שביבי בשלטון אני רגוע - וגם האגח יהיה מעולה (ל"ת)משה ראשל"צ 26/12/2014 08:17הגב לתגובה זו
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.26%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
